כף החיים/יורה דעה/ק

כף החיים ‏ יורה דעה ק

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בריה דהיינו כגון נמלה וכו' אפי' באלף לא בטלה. כל דבר חשוב שאינו בטל כגון בריה וחה"ל ודבר שבמנין וכיוצא איסורו מדרבנן אבל מה"ת בטל כשאר איסורין ונ"מ אם יש ספק אם הוא בריה או חה"ל הוי ספיקא דרבנן ואזלינן לקולא. או"ה כלל כ"ה דין ז' תו"ח כלל מ' דין ז' וכ"כ לקמן סי' ק"א סעי' א' בהגה. ט"ז סק"א. ש"ך שם בסי' ק"א. סק"ב. כנה"ג בהגה"ט או' ב' פר"ח או' ג' לה"פ או' א' בל"י או' א' כריתי או' א' חו"ד או' ג' חכ"א כלל נ"ג או' ב' בי"צ או' א' ערוך השלחן או' ב' ועיין עוד לקמן סי' ק"ב או' א'.

ב

ב) וה"ד אם הוא ספק בריה או דבר חשוב אבל אם הוא ודאי בריה או א' מהני שאין מתבטלים אלא שהאיסור ספק כגון ביצי ספק טרפה וכיוצא בו בזה אפי' באלף לא בעיל. ט"ז שם. ש"ך שם. כנה"ג שם. פר"ח סי' ק"א או' ב' לה"פ שם. בל"י. שם. חו"ד שם. חכ"א שם. בי"צ בעמ"ז או' ה'.

ג

ג) שם. בריה דהיינו כגון נמלה וכו' עיין פליתי או' ב' שלמד היתר על נמלים הגדלים בפירות וקמח שאף אם פירשו בטילים בס' שהרי הא דבריה אינה בטילה דוקא כשהוא אסור מתחלת ברייתו ונמלה אין אסור מתחלת ברייתו דהא קודם שפירשה היתה מותרת יעו"ש וכן בתשו' משכנות יעקב סי' ל"א לימד היתר אחר על המילווין ומסיק למצוא זכות וצד היתר על אכילת קמח בימות החמה אף שהוא קרוב לודאי שיש בו מילווין יעו"ש. אמנם בתשו' טור האבן סי' כ"ו חלק על דברי הפליתי הנז' ופסק דמקרי בריה ואינה בטילה יעו"ש. והב"ד פ"ת או' א' וכ"כ החו"ד בביאו' או' ה' לדחות דברי הפליתי הנז' וכ"כ הברכ"י בשיו"ב או' ד' פרח שושן חי"ד סי' א' דף ל' סוף ע"ד. וכ"כ לעיל סי' פ"ד או' כ"ט בשם כמה פו' יעו"ש.

ד

ד) שם. וגיד הנשה ואבר מן החי וכו' דכל הני אית בהו חיותא דאתו מחי לאפוקי חטה. פר"ח או' א' לה"פ או' ב'.

ה

ה) שם. ואבר מן החי וכו' אפי' אין בו כזית. או"ה כלל כ"ה דין ב' פליתי או' ג' וכתב ודלא כפר"ת או' א' מש"ז סוף או' א' זבחי צדק או' ב'.

ו

ו) שם. ואבר מן החי. דוקא מטהורין אבל בטמאין או בשרצים בטל האבר. חו"ד או' ב' שפ"ד סוף או' א' חכ"א כלל נ"ג או' ג' וכ"כ לעיל סי' ס"ב או' ח' יעו"ש. ועיין לקמן או' ח"י. והיינו בטל בס' כשאר דבר אסור.

ז

ז) שם. וביצה שיש בה אפרוח. אבל ביצה שיש בה דם בטילה. ב"י לקמן סי' ק"י בבד"ה. ש"ך סק"ב. פר"ח או' ב' לה"פ או' ג' בל"י או' ג' כריתי או' ג' חו"ד או' ג' חכ"א כלל נ"ג או' ג' בי"צ בעמ"ז או' ג' זבחי צדק או' ד'. ומיהו מ"ש שם הפר"ח דגם ביצה שיש בה אפרוח לא הוי בריה אין כן דעת האחרונים אלא כפסק הש"ע דאם יש בה אפרוח הוי בריה. חכ"א שם. בי"צ או' א' ערוך השלחן או' ד'.

ח

ח) ביצה שנתבשלה בתבשיל ויש בה אפרוח או דם והיא סרוחה מבפנים התבשיל מותר וא"צ ביטול והטעם דהוי נ"ט לפגם כמ"ש סי' ק"ג ופגם זה א"צ שיפגום לגמרי עד שיהיה קץ לאכלו אלא אפי' פוגם קצת אינו אוסר תערובתו והכל מותר ולא שייך בזה דין בריה מאחר שמכירה ומשליכה. ברכ"י בשיו"ב או' ג' בשם מהר"ר שלמה עמאר בפסקי דינים כ"י והסכים לדבריו.

ט

ט) שם. וכיוצא בהם. ואף זבובים ונמלים שנפשו של אדם קצה בהם וטעמם פגומים שאין ראוים למאכל אדם כלל ודמיא לנבילה סרוחה מעיקרא אפ"ה לוקה עליהם כי גזירת הכתוב הוא ובריה הוי ואין בטילה. ואף כינה מזיעת אדם הוי בריה. דמאשפתות ועפושי הארץ נמי לוקה. שפ"ד או' א' ואפי' פרעוש מקרי בריה. ערוך השלחן או' ד' ואעפ"י שמתה הבריה כל עוד שהיא שלימה קרויה בריה. ערוך השלחן שם. ועיין לקמן או' טו"ב.

י

י) שם. ואין לו דין בריה אלא א"כ הוא דבר שהיה לו חיות לאפוקי חטה א' של איסור. אעפ"י שהיא אסורה מתחלת ברייתה כגון של כלאים וכהאי גוונא. ש"ך סק"ג. פר"ח או' ד' בי"צ בעמ"ז או' ז' ערוך השלחן או' ה' זב"ז או' ה'.

יא

יא) שם. לאפוקי עוף טהור שנתנבל. והגם שנתנבל בשחיטה דלא היה שעת הכושר אפ"ה לא מקרי בריה. ב"ח. ש"ך סק"ד. כנה"ג בהגב"י או' ג' פר"ח או' ה' לה"פ או' ד' בל"י או' ד' שפ"ד או' ד' חכ"א כלל נ"ג או' ג' בי"צ בעמ"ז או' ח' זבחי צדק או' ז'.

יב

יב) שם. לאפוקי עוף טהור שנתנבל. וכ"ש נטרף. ש"ך שם. כנה"ג שם. בל"י שם. שפ"ד שם. חכ"א שם. בי"צ שם. ערוך השלחן או' ה' זבחי צדק שם.

יג

יג) שם. וכן טרפה שנולדה מן הבטן והיא טרפה שלא היתה לה שעת הכושר כל הני לא מקרו בריה משום דבעינן שיהא איסורא מחמת עצמה מתחלת ברייתה לא שדבר אחר גרם לה לאוסרה. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. שפ"ד שם. ערוך השלחן שם. זבחי צדק או' ח'.

יד

יד) שם. ומיהו נתנבלה בשחיטה וחתך ממנה אבר בעודה מפרכסת דין אבר מן החי יש לו ובריה הוי ודוקא חתך לאחר שמתה לא הוי בריה. שפ"ד שם.

טו

טו) שם. ושור הנסקל. ואף דאסור מחמת אבר מן החי מ"מ מחמת אותו איסור אינו נאסר מתחלת ברייתו. כריתי או' ז'.

טז

טז) שם. לאפוקי חלב. דחשיב איסור מתחלת ברייתו וחשיב בריית נשמה כיון דהוה ביה חיותא כמו גיד הנשה ואפ"ה לא הוי בריה כיון שאלו יחלק שם חלב עליו משא"כ גיד הנשה ואמ"ה שאם יחלקו אין שמו עליו אלא חתיכת גיד וחתיכת אבר מקרו. ש"ך סק"ה. פר"ח או' ו' לה"פ או' ו' בל"י או' ה' בי"צ בעמ"ז או' ט' ערוך השלחן או' ה' והר"ן כתב הטעם דחלב לא מקרי בריה לפי שאין כולו במקום א' ואינו כעין בריה שהיא מקובצת כאחד. פר"ח שם. לה"פ שם. ערוך השלחן שם.

יז

טוב) שם. וכן צריך שיהא שלם. לאפוקי נתרסק או נחתך ממנה אבר א' אפי' אבר שאין הנשמה תלויה בו. ש"ך סק"ו. פר"ח או' ז' בל"י או' ו' חכ"א כלל נ"ג או' ג' ערוך השלחן או' ד' זבחי צדק או' יו"ד.

יח

חי) ואבר א' שלם מעוף טמא או מנמלה וכיוצא לא הוי בריה. פר"ח שם. וכ"כ לעיל או' ו' יעו"ש.

יט

יט) ואם הוא שלם לגמרי רק שנפל ממנו קצת ע"י בישול כמו שרגילות הוא להתפרפר ודאי חשיב בריה אבל אם נפרם ממנו קצת מגופו ומשדרתו וכ"ש ראשו אפי' רובו שלם יש להתיר. ב"י לקמן סי' ק"א בשם מהרא"י. פר"ח שם. וכ"כ לקמן סי' ק"א או' מ"ט יעו"ש.

כ

ך) שם הגה. ועיקר גיד הנשה אינו אלא על הכף בלבד. כן עיקר ודלא כמ"ד שכל גיד הפנימי אסור מה"ת פר"ח או' ח' לה"פ או' ז' ועיין לעיל סי' ס"ה סעי' ח'.

כא

כא) שם בהגה. והוא כרוחב ד' אצבעות וכו' זה בשור הגדול ובכבש קטן ב' אצבעות. כ"כ הט"ז סק"ג ושאר האחרונים בשם או"ה אבל באו"ה שם כלל כ"ה דין י"ג כתוב ברוחב ד' אצבעות בשור הגדול וב' אצבעות בכבש גדול ופחות מרוחב גודל בגדי וטלה עכ"ל וכ"כ המש"ז או' ג' בשם או"ה. ואפשר דמ"ש הט"ז ובכבש קטן ר"ל קטן מן השור דהיינו בהמה דקה.

כב

כב) [סעיף ב'] דבר שהוא בריה וכו' והרוטב בנותן טעם. והיינו ע"י סינון כמו בסעי' ד' ש"ך סק"ז. פר"ח או' יו"ד.

כג

כג) ומיהו הא דצריך ס' נגד פליטת הבריה ה"ד בעוף טמא ואילך אבל לא בנמלה וכיוצא בזה מדברים המאוסים כמ"ש לקמן ססי' ק"ד וסי' ק"ז סעי' ב' ש"ך שם. פר"ח שם. מנ"י על התו"ח כלל מ"א או' ו' לה"פ או' ט' חו"ד או' ה' בי"צ בעמ"ז או' י"ז ערוך השולחן או' ח' זבחי צדק או' י"ג.

כד

כד) שם. אבל שמנו אוסר וכו' ולענין מליחה עיין לקמן סי' ק"ה סעי' ט'.

כה

כה) שם. וכל השאר מותר אם יש בו ס' כנגד שמנו. ואם השומן דבוק בחתיכה א' צריך שיהיה באותה חתיכה ס' נגד השומן ואם לאו צריך ס' נגד כל החתיכה ההיא שהאיסור דבוק בה לדידן (ר"ל לאשכנזים) דאמרינן סי' צ"ב (סעי' ד' בהגה) בכל האיסורים חתיכה עצמה נעשית נבילה. ט"ז סק"ד. וכ"כ הש"ך סק"ח. וכ"כ הפר"ח או' י"א דלדעת המחבר ליכא חילוק בין איסור דבוק לשאינו דבוק אבל לדעת ההגה ודעימיה אם השומן דבוק בחתיכה א' צריך שיהא באותה החתיכה ס' נגד השומן או צריך ס' נגד כל החתיכה שהאיסור דבוק בה עכ"ל. לה"פ או' יו"ד. בל"י או' ט' חו"ד או' ו' מיהו דעת הפליתי או' ה' להקל דלא אמרינן בזה איסור דבוק כיון דשומנו של גיד הוא מדרבנן. וכ"ה דעת המנ"י על התו"ח כלל מ"א או' ז' וכ"נ דעת השפ"ד או' ח' וע"כ נראה דאם יש עוד איזה קולא או ספק או הפ"מ דיש להקל.

כו

כו) שם. ואם נמוח הגיד ואינו ניכר וכו' פי' ואזיל ליה חשיבותיה דבריה מ"מ צריך ס' נגדו דאע"ג דעץ בעלמא הוא התורה אסרתו ומ"מ נראה לסמוך להקל בספק כזה כגון אם נשפך ואין ידוע אם היה שם ס' רק שהיה רוב בודאי דאסור לעיל סי' צ"ח באינו מינו מ"מ כאן שרי. ט"ז סק"ה. כנה"ג בהגה"ט או' ט' פר"ח או' י"ב. מנ"י על התו"ח שם או' ח' לה"פ או' י"א. בל"י או' יו"ד. פלתי סוף או' ו' מש"ז או' ה' חו"ד או' ז' בי"צ בעמ"ז או' כ"ג. ערוך השלחן או' ט' ומ"ש שם הפר"ח להקל בשעת הדחק אף באין ס' הפר"ת או' ד' חלק עליו וכתב דאין להורות כמותו. והגם דיש מן האחרונים שהביאו דברי הפר"ח הנז' י"ל מפני שלא ראו דברי הפר"ת הנז' וכ"כ המש"ז שם דבנשפך יש להקל ולא באין ס' וכ"כ ביד יהודא בפיה"א או' ט' דר"ת או' מ"ג.

כז

כז) שם. ואם נמוח הגיד וכו' צריך ג"כ ס' כנגדו. עובדא שבישלו גיד טרפה בקדרה והתיר הקדרה כיון דק"ל דאין בגידין נ"ט ואף שממשו אוסר בתערובות אבל טעמו ולא ממשו אינו אוסר. משפטים ישרים סי' צ"ח. דר"ת או' מ"ו.

כח

כח) [סעיף ג'] קדרה של מרק שנפל שם בריה ונאבדה אסור הכל. והיינו כשא"א להתיר על ידי סינון. ש"ך סק"י. פר"ח או' י"ג. לה"פ או' י"ג. בל"י או' י"א. חו"ד או' ח' שפ"ד או' יו"ד. חכ"א כלל נ"ג או' ה' בי"צ או' ו' והיינו כשהוא עב או בריה קטנה שעוברת דרך נקבי המסננת. שפ"ד שם. זבחי צדק או' ט"ו.

כט

כט) ואם שפכו מהמרק מעט ובדקו שאין בו כלום אותו המועט שרי דתלינן דנשארה במה שנשאר בקדרה. פר"ת סוף או' ה' זבחי צדק או' ט"ז.

ל

ל) שם ידע ודאי שהבריה היתה גדולה ביותר דבהכרח לומר שנימוחה שרי על ידי סינון ואפי' סיננו ולא מצאו שם הבריה שרי. פר"ת שם. שפ"ד או' ז' זבחי צדק או' י"ז.

לא

לא) אבל אם היא בריה קטנה ביותר וסינן ולא מצא התבשיל אסור דתלינן דעברה דרך נקבי המסננת. פר"ת שם. וע"כ ראוי לזהר בבריה קטנה שא"א ליקח כ"כ מסננת דק. שפ"ד שם. ועיין לעיל סי' פ"ד או' פ"ה ואו' פ"ח.

לב

לב) פרעוש שקפץ לתוך התבשיל אסור התבשיל מאחר שנאבדה ברוטב וא"א לסננו וא"א לבדוק הבשר אולי דבקה בו והגם שהיא פגומה אפ"ה אסורה משום בריה. חו"י סי' ק"ב. פנים מאירות ח"ב סי' ס"ז. לה"פ או' ט' בל"י או' ח' פ"ת או' ג' ערוך השלחן או' י"א. זבחי צדק או' י"ט. ועיין לקמן סי' ק"ג או' ה'.

לג

לג) [סעיף ד'] ירקות מבושלות שנמצאו בהם ג' תולעים וכו' דמאחר שנמצאו שלשה הוחזק שיש שם עוד ואינן ניכרות. ש"ך ס"ק י"א. פר"ח או' י"ד חו"ד או' ט' בי"צ בעמ"ז או' כ"ד. ועיין לעיל סי' פ"ד או' פ"ג.

לד

לד) שם. ירקות מבושלות שנמצאו בהם ג' תולעים וכו' והב"ח כתב דיש להחמיר בב' כיון דלרבי הוי חזקה בב' זימני אבל הט"ז סק"ו חלק עליו דלא קי"ל כן אלא בספק לפשות אבל בשאר דוכתי קי"ל כרשב"ג דדוקא בתלתא זימנין הוי חזקה וכתב וכן עיקר. וכן הסכים הפר"ח שם דלא כהב"ח. כריתי או' י"ב. מש"ז או' ו' בי"צ או' ו' ערוך השלחן או' י"ב. וזהו אפי' באיסור תורה. מש"ז שם. ערוך השלחן שם. ומיהו עיין מחב"ר לעיל סי' פ"ד או' כ"ט מה שהאריך בזה והביא דברי הב"ח והט"ז הלז' ומה שמסיק הבאנו דבריו לעיל סי' פ"ד או' ק"ח יעו"ש.

לה

לה) שם. ירקות מבושלות שנמצאו בהם ג' תולעים וכו' ודוקא ירקות אבל שאר פירות ואפי' כמהין ופטריות אפשר לבודקן ואפי' לאחר שנתבשלו ומותרין בבדיקה. לבוש בסוף הסי' והב"ד לעיל סי' פ"ד או' פ"ו יעו"ש.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---