יד אברהם/יורה דעה/ק

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png ק

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן ק' סעיף א'
ואבר מן החי. הוי בריה. כ"כ התוס' והרא"ש והרשב"א והר"ן ואחריהם נמשכו הט"ו. וצ"ע שהם הוציאו זה ממימרא דרב פ' ג"ה (דף ק"ב) אבל צפור טהורה כו' וצ"ע דהא רב ס"ל בהמה בחייה לאברים עומדת כמ"ש להדיא הרשב"א בתה"א (דף ק"ד) והרי רבא שהוא בתרא ס"ל אליבא דרבי יוחנן דהילכתא כוותיה נגד רב דבהמה בחייה לאו לאברים עומדת בפג"ה שם (דף ק"ג) ואין איסור שם אבר מ"ה חל בשלמה וכ"פ הרמב"ם בפ"ה מה' מ"א והראב"ד מדלא השיגו ודאי דהכי ס"ל וכ"ד הרב המגיד שם והרא"ה בס' החינוך מצוה תנ"ב ע"ש והא דרב פסקה הרמב"ם בפ"ד מהל' מ"א לע"א ע"ש. ולפ"ד הגדולים הללו תהוי בטילה שהרי אין איסורו מתחלת ברייתו ושוב מצאתי שכ"כ בעל פמ"ג בספרו ר"י וכ"ה בס' עצ"ל ונ"ל שיש לדונן כספק בריה דאזלינן לקולא ובפרט באיסור דרבנן כגון אבר המדולדל דהא דבריה אינה בטילה הוא מדרבנן דמדאורייתא בריה בטילה ועיין ר"ס שאח"ז מיהו המ"י כלל כ"ט ס"ק י"ט כתב דלדעת התוס' והרא"ש מקרי בריה אף שאין אי' מתחלת ברייתו כל שאלו יחלק אין שמו עליו: (שם) וביצה שיש בה אפרוח וכו' בריה. אע"ג שאין איסורה רק מד"ס כמ"ש הרמב"ם והט"ו סי' פ"ו ס"ח והיינו אעפ"י שנגמרה כולה ולא יצאה לאויר העולם כ"ה דעת הרשב"א וכן הוכיח בס' פמ"ג מדברי הש"ך סי' ט"ו ודלא כהאומרים דאם נגמרה איכא בה אי' נבילה מה"ת ולפ"ז גיד הנשה דהוי בריה ל"ש גיד הפנימי שאסור מדאורייתא ול"ש החיצון שאין איסורו אלא מדרבנן לא בטיל עיין סימן ס"ה ס"ד ובס' ראש יוסף נסתפק בזה אי הוי בריה משום דאין אסור אלא מדרבנן ותליא אי טעם בריה משום דלקי בכ"ש בטל בדרבנן. אי טעמא משום דחשוב ובדרבנן נמי לא בטיל. ורצה לפשטה ממ"ש הש"ך סי' פ"ו גבי ביצת נבילה שאינה בטילה למאן דחשיב בריה בלא בריית נשמה וש"מ דאף אי' דרבנן חשיב בריה דהא ביצת נבילה דרבנן אך הקשה על הש"ך דבריש ביצה מוכח דביצת יו"ט לא הוי בריה ובטלה. דלא הוי בריה אא"כ תחילת יצירתה באיסור וכאן לא הוי תחילת יצירתה באי' רק גמרה דאי נטרפה תחילה אינה יולדת. ולבסוף כתב דנראה להקל באי' דרבנן ומש"ה לא כתב הג"ה כאן כמ"ש בסי' ק"א גבי חהר"ל ויש לתמוה על בעל פמ"ג שנעלם ממנו דין ביצת אפרוח ומ"ש הג"ה בסמוך ועיקר גיד הנשה אינו אלא שעל הכף ואם הוא שלם מקרי בריה לא בא למעט החיצון שאינו על הכף רק מובלע תוך הכף אלא בא להשמיענו דעיקר גיד פנימי אינו אלא מה שיש ממנו על הכף ולא מה שנתפשט ממנו בכוליה ירך דאפילו אם נחתך אותו חלק ממנו ונשאר רק מה שעל הכף אפ"ה הוי בריה ולא ה"ל דין נחתך הבריה דבטיל כמ"ש סי' ק"א ס"ו והדק היטב לשון הג"ה ואם הוא שלם וכו' וראיה ברורה לזה מהש"ס דפג"ה (דף צ"ו) דאמרינן שם במשנה אכלו ואין בו כזית חייב דהוי בריה. ובש"ס אמרינן דס"ל לרבנן כשמואל. דלא אסרה תורה אלא שעל הכף בלבד כמ"ש סי' ס"ה ואפ"ה אמר דהוי בריה וחייב מלקות וכ"מ ברמב"ם פ"ח מהל' מ"א: ונ"ל דג"ה של טמאה לא הוה בריה שהרי אינו אסור משום גיד דקי"ל שאינו נוהג בטמאה וגם אין אסור משום אבר מ"ה דאינו נוהג בטמאים כמ"ש ר"ס ס"ב וזה פשוט ועיין פמ"ג סי' ס"ה ומש"ש דטריפה נמי אין איסור גיד חל עלי' ל"נ דהא קי"ל אין בגידין בנ"ט ואי' טריפה ליכא ובטמאה טעמא משום דבעינן בשרו מותר כדאי' בגמ' משא"כ טריפה כמ"ש תוס' פג"ה (דף ק"ג ע"א) דדרשי' מין שבשרו מותר: (שם) לאפוקי עוף טהור שנתנבל. שאין אסור מתחלת ברייתו שאיסורו מחמת אבר מ"ה הלך לו במיתתו. משא"כ עוף טמא שנתנבל לא הלך ממנו איסורו הראשון שעדיין אסור מחמת טמא כדאי' בש"ס (דף ק') והוי בריה: (שם) ושור הנסקל. לא הוי בריה ובטל זה קאי נמי אנתנבל דאי בע"ח בלא"ה חשובי ולא בטילי כמ"ש ר"ס ק"מ ולפ"ז לכאורה גם בשנתנבל לא נ"מ בזה דלא הוי בריה לפי פ' הג"ה סי' שאח"ז אפילו בהמה שלמה לא בטיל משום חתיכה הראויה להתכבד ומ"מ י"ל דנ"מ אם הוא בעורו דלא הוה חתיכה הר"ל כמ"ש שם ובסימן ק"י ס"ב: כתב בס' בינת אדם דמרקחת וכה"ג שנמצאו בו ב' מלבי"ן לא הוי איתחזק דקי"ל ג' זימני הוי חזקה רק בנשואין ומילה הוו ס' נפשות סגי בב' פעמים אבל בכל אי' צריך ג' פעמים וכ"ד ט"ז ופר"ח. ודלא כהמ"י שכתב דדוקא בממון בעי' ג"פ ולא באי' וי"ל לה"ר מעירובין (דף צ"ו) ופסק באו"ח סי' ל"ט גבי חזקה דמומחה גבי תפילין דבעי' בדיקה ג"כ ג"פ ובחידושי הריטב"א שם כתב דקי"ל כרשב"ג התם דבעינן ג"פ דהלכתא כוותיה נגד רבי שהיה אביו ועוד דרב קאי התם כוותיה דרשב"ג ועיין בסנהדרין (דף פ') ועיין בס' בר"י בק"א באו"ח שם שכתב דבאיסור תורה אזלינן לחומרא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף