דרישה/אבן העזר/סח

דרישה ‏ אבן העזר סח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

והרמ"ה כתב שאין לבדוק בבנות ישראל כו' ז"ל הגמרא בפ"ק דכתובות ההוא דאתא לקמיה דר"ג וכו' כ"ז מבואר בב"י:

ב

וכתב רבי' יונה הא דנאמן לאוסרה עליו הא דכתב לשון "נאמנת אינו ר"ל דבא הבעל להוציאה מתחת ידו בטענה זו קאמר דמאמינים לו לענין איסור במכחישתו ובקטנה כו' אבל בגדולה או בהודית לו נאמן וצריך לקיימה דאם כן איך מסיק רבינו וכתב דלענין הפסד כתובה נאמן לעולם הא בצריך לקיימה צריך לכתוב לה כתובה וכמ"ש רבינו בס"ס זה. גם רבינו לא הזכיר לפני זה לשון "נאמנות אלא מיירי באיש שאוהב את אשתו ובא לבית דין ואומר האמת כאשר הוא ושואל אם מותרת או אסורה לו ופוסקין לו על פי הדין כנ"ל ושבאם גדולה היא אם הוא רוצה לקיימה אינה אסורה לו ואם אינו רוצה לקיימה לא יהא אלא אשה דעלמא אם ירצה לגרש מי ימחה בידו לפי זמניהן אלא שצריך ליתן כתובה לאשה דעלמא ועל זה קאמר בסמוך דבזו נאמן לו שאין צריך ליתן לה כתובה וק"ל:

ג

אבל נאנסתי תחתיך אם ישראל הוא נראה פשוט דה"ה אם טוענת בכהן נבעלתו קודם שארסתני ג"כ אינה נאסרת לו ולא נקט ישראל אלא דלענין האי טעמא דנאנסתי תחתיו בעינן שיהא בעלה ישראל וחדא מינייהו נקט וגם המ"מ כתב דיעות בזה דיש המצוה בין בישראל בין בכהן ויש שלא חילקו בזה ע"ש וב"י הביאו ע"ש:

ד

ולענין להפסידה כתובתה אין חילוק בין אשת כהן לאשת ישראל ובין גדולה או קטנה ק"ק דלא הוה ליה למימר אלא אין חילוק בין גדולה בין קטנה דאילו בין אשת כהן לאשת ישראל גם באיסור נאמן. ונ"ל דהכי הצעת דברי רבינו כאילו אמר ולענין הפסד כתובה ותוספת אין חילוק ור"ל דבתוס' דאינו נאמן לדעת הגאונים והרמב"ם כמ"ש אח"כ בסמוך בזה אין חילוק בין אשת כהן לאשת ישראל דאפילו באשת כהן אינו נאמן ולענין עיקר כתובתה נאמן ואין חילוק בין גדולה לקטנה דאפילו בגדולה נאמן וכן משמע קצת ל' הש"ע ע"ש סעיף ח':

ה

(דחזקה אין אדם טורח בסעודה כו' ואין להקשות דהא קי"ל דארוסה יש לה כתובה ואם כן היה צריך ליתן לה כתובה ונימא שמא מכח זה טרח בסעודה להפסידה וי"ל דודאי אם היה ידוע לו דיפסיד את כתובתה אחר כך אמרינן דמכח זה טרח אבל אפשר דשמא תטעון היא תחתיו נאנסתי ואז אינה מפסיד כתובתה כמ"ש רבינו ולכן לא היה לו לטרוח בחנם אלא ודאי אמת אמר ודו"ק כ"פ):

ו

אבל התוספת שכתב לה מדעתו כו' וכתב הרא"ש איני כחולק על דברי הגאון אבל מתוך הסברא נראה דמהימן גם לעניין התוספת דדבר ידוע דלשם חיבת חופה וביאה הוסיף לה וכי היכי דאמרינן לענין ק' ור" דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה ואם היה שונאה היה מגרשה ולא היה טורח בסעודה ואעפ"י שמרויח בטורח הסעודה פטור מר' של כתובה גם לענין תוספת שאינו מוסיף לה אלא בשעת חופה היאך נאמר שבשעת חופה כתב לה ולמחר בבוקר נתחרט ומגרשה אלא ודאי טענתו אמת ולהכי מגרשה ואדעתא דהכי לא הוסיף לה עכ"ל. וב"י כתב דיש ליישב תמיהת הרא"ש דהא אמרו בגמרא תקנו חז"ל לבנות ישראל לבתולה ר' ואלמנה ק' והם האמינוהו שאם יאמר פתח פתוח מצאתי מהימן משמע בהדיא שלא האמינהו חכמים לומר פתח פתוח מצאתי אלא משום דהם תקנו לה כתובה והם אמרו והם האמינהו וא"כ בתוספת שאינו מתקנת חכמים לא האמינוהו בטענתו ומש"ה כתבו רבי' בפרט שהרא"ה גם כן כתב אינו כחולק על דברי הגאון עכ"ל:

ז

אלא אם כן נודע לו בראיה ברורה שהיתה בעולה קודם שתיארס והטעתו כו' כן הוא הגירסא בדפוס ב"י. וע"כ אינה נכונה היא דהא איירי כשמכחישתו דאי אינה מכחישתו אפילו העיקר יש לה כדלעיל ואם כן אם אינו מברר אלא שמצאה בעולה בשעת נישואין כגון בטענת דמים על ידי תשמיש סגי ואין לה תוספת כדלעיל גבי עיקר וא"כ למה כתב שצריך לברר שהיתה בעולה קודם שאירסה ולכן ע"כ צריכין להגיה ע"ז בבא אחת וה"ג אא"כ נודע בראיה גמורה שהיתה בעולה או שהודית שהיתה בעולה קודם שתיארס כו' וה"פ אא"כ נודע בראיה ברורה שהיתה בעולה ר"ל משעת נישואין כגון בטענת דמים ע"י משמוש או שהודית לו שהיתה בעולה קודם שתיארס והטעתו אבל אם הודית שהיתה בעולה משתארס אינו כלום דנאמנת לומר נאנסתי כדלעיל גבי עיקר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.