דרישה/אבן העזר/סא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png סא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ומה היא החופה שתתייחד עמו כו'. ז"ל הרמב"ם פרק י" מה"א ואפילו אם קדשה בביאה אסור לו לבא עליה ביאה שנייה בבית אביה עד שיביא אותה לתוך ביתו ויתייחד עמה ויפרישנה לו וייחוד זה הוא הנקרא כניסה לחופה והוא הנקרא נישואין בכל מקום עכ"ל. וז"ל הר"ן בריש כתובות אהא דאמרינן דהיכא דפרסה נדה אינו מעלה לה מזונות איכא דיליף מהכא וכו' וכמ"ש בב"י ונראה שארבע מחלוקות יש בדבר מהו הנקרא חופה. הרמב"ם סובר שחופה היינו שיביאנה לתוך "ביתו ושם מתייחד עמה בסתר ולכן סבר שחופת נדה אינה חופה שהרי אינו יכול להתייחד עמה וכן כתב ה"ה בפרק הנ"ל על מה שכתב ולא תנשא עד שתטהר וז"ל כן כתב ר"י מיגא"ש ז"ל וכן דעת קצת הגאונים ז"ל ונראים דבריהם דהא חופה משום ביאה היא וכיון שאסור לבא עליה ואפילו להתייחד עמה כמ"ש בפכ"ב מהא"ב אין ראוי שתכנס לחופה וכבר כתב רבינו למעלה שאין כניסת הנדה לחופה עושה נישואין עכ"ל וכן משמע מדברי הר"ן שהרמב"ם סובר כן שכתב טעם להרמב"ם שסבר שמברכין ב"ח קודם כניסה לחופה משום דחופה יחוד הוא דבעינן ראויה לביאה וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה וכתבתי דבריו בפרישה אבל אם נתייחד עמה שלא בביתו אינה חופה וכ"כ רבינו בסימן ס"ב בשמו וז"ל כתב הרמב"ם המארס האשה ובירך ברכת חתנים ולא נתייחד עמה בביתו עדיין ארוסה משמע דהיחוד צריך דוקא בתוך ביתו דאז היא ברשותו לגמרי וכן משמע מדכתב ורבינו הביאו בסמוך אף על פי שנכנסה לחופה. ונתייחד עמה משמע דתרתי בעינן שנכנסה לביתו ונתייחד עמה שם. ודעת הר"ן לפי סברא הראשונה שהביא חופה היינו יחוד שיתייחד עמה "בסתר וזה מוכח מדכתב וראייה לדבר מדאמרינן לקמן דאלמנה כו' שלא נסתרה כו' אבל אין צריך שיביאנה לתוך ביתו אלא בכל מקום שיתייחד עמה בסתר נקרא חופה. ודעת אחרים שכתב הר"ן מקרי חופה היכא שהביא אותה לתוך "ביתו לשם נישואין אפילו בלא שום יחוד. ודעת רבינו נראה שהוא סובר סברא רביעית דחופה היינו שמביאין אתהחתן והכלה למקום מיוחד שהוכן לכך באיזה מקום שיהיה ברשותו או ברשות אחרים וכן משמע במה שכתב בסימן ס"ב לקמן בשם הרא"ש ואין צריך שיתייחד עמה בסתר כלשון יחוד בכל מקום אלא אפילו בפני כל דאין לומר דצריך להתייחד עמה בסתר דהא כתב בס"ס זה בשם הרא"ש אבל אינה נכנסת עמו בסתר כו' ולכן סבר נמי שחופת נדה הוי חופה גמורה אף על פי שאינה ראויה לביאה שא"צ שיתייחד עמה בסתר כמו שסבר הרמב"ם וסברא הראשונה שהביא הר"ן. וכן כתב ב"י בשם א"ח בסי' זה שחופה היינו מקום מיוחד לכך ע"ש וכן משמע בהגהות אשר"י שאביא בסמוך בפרישה שחופה היא אע"ג שלא נסתרו ביחד:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.