דרישה/אבן העזר/סב

דרישה ‏ אבן העזר סב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויש מקומות שמביאין הדס עם יין ומברך על ההדס. הא דצריכין טעם לבשמים של מוצאי שבת משום נשמה יתירה אע"פ שמדרכן היה לברך על בשמים והדס גם בשאר עניינים י"ל משום דבמ"ש קבעו חז"ל לחיוב לברך אבשמים והדס משו"ה הוצרכו טעם למה קבעוהו לחיוב:

ב

אם לא ימצא יין אפילו אם יש שם שכר מברך בלא כוס כו' ז"ל ב"י (וכ"כ לעיל בסי' ל"ד בשם רנ"ש. כ"פ) דברי רבי' ניסים כתב הרא"ש בפסקיו בפ"ק דכתובו' דף קכ"ב ע"ג אלא במקום שכתב רבינו אפילו אם יש שם שכר מברך בלא כוס כתוב שם אם לא נמצא כוס ואפי' כוס שכר מברך בלא כוס עכ"ל ולכאורה נראה דר"ל דלפי גירסא זו ה"פ אם לא נמצא אפילו כוס של שכר מברך בלא כוס משמע הא אם יש כוס של שכר מברך עליו אבל לעד"נ דא"א לומר כן דא"כ מה זה שכתב אבל ב"ח יברך על כוס של שכר אם אין כאן יין הא בברכת אירוסין נמי הדין כן וא"ל דיש חילוק ביניהן דבאירוסין אם אין כוס של שכר מברכין בלא כוס אבל בב"ח אם אין כאן אפילו כוס של שכר אין מברכין כלל דאם כן ה"ל לסיים ולכתוב אבל ב"ח אם אין כוס לא לברך כלל אבל מדסיים ואמר אבל בב"ח חייב לברך על של יין או של שכר משמע דבאירוסין אפילו אם יש כוס של שכר אין מברכין עליו ועוד דאם יהיה פירוש אם לא נמצא אפילו כוס של שכר מברך בלא כוס א"כ ה"ל לגרוס הכי אם לא נמצא כוס ואפילו של שכר מברך כו' למה לו לחזור ולכתוב ואפילו "כוס שכר ועוד דל' אפילו אינה נופלת אלא הל"ל אם לא נמצא כוס של יין ולא כוס של שכר. ועוד דל' "אבל ברכת אירוסין אינו מדוקדק לפ"ז אלא ה"ל לסיים ולומר ברישא יברך על השכר "ואם "לא נמצא שם גם כוס של שכר. לא יברך דלא סגי בלא כסא וע"ז שייך לומר "אבל ברכת אירוסין כו' מברך בלא כוס אלא ע"כ ה"פ אם לא נמצא כוס של יין ואפי' יש כאן כוס של שכר מברך בלא כוס וזה הוי כמו גרסת רבינו וכן משמע מדברי ב"י שאין חלוק בין גירסת הרא"ש לגירסת רבינו. אבל קשה דלעיל בסי' ל"ד גבי ברכת אירוסין הביא רבינו דברי הרמב"ם שכתב נהגו העם להסדיר אותו על כוס של יין או של שכר כו' ולמה לא הביא גם שם דברי ר' ניסים להורות שיש מחלוקת בדין זה או היה לו להביא דברי הרמב"ם בכאן לכן נלע"ד שמ"ש כאן אפילו יש כוס של שכר מברך בלא כוס היינו לומר שאינו חייב לברך עליו לאפוקי בב"ח חייב לברך עליו אבל אם ירצה יכול לברך עליו וזה הוי כדברי הרמב"ם דלעיל סי' ל"ד שגם הרמב"ם לא כתב אלא שנהגו העם להסדיר אותו כו' משמע שאינו חייב לברך על כוס של שכר והשתא א"ש דכתב דלא מצוה מן המובחר הוא כלומר דלא מצוה מן המובחר הוא לברך ברכת ארוסין על הכוס ולכן אם אין יין אע"פ שיש שם שכר אם ירצה יברך בלא כוס הואיל שאין העיקר מצוה לברך על הכוס אבל אם יש שם יין משום חשיבות של יין יברך על הכוס אבל אם היה פירושו שאם אין יין אינו יכול לברך על כוס שכר א"כ מה זה שכתב דלאו מצוה מן המובחר הוא ולמה בשביל כך לא יברך עליו ומה הפסד יש בכאן אם יברך עליו וק"ל. וע"ל בסי' ל"ד מ"ש שם. ומה שהוסיף עוד רבינו וכתב אבל ברכת חתנים חייב לברך על הכוס כו' אע"ג דכבר כתב דלא סגי בלא כום י"ל דבא לומר מילתא בטעמא דמשו"ה צריך לברכת חתנים כום כיון שהם שש ברכות והשתא א"ש מנינא למה לי וק"ל:

ג

לברך לשני חתנים כאחד. וכתב רמ"א ז"ל ואפי' לא היה החתנים ביחד אלא שהיה דעתו על שניהם כמ"ש בי"ד סי' רס"ה סעיף ה' לענין מילה עכ"ל. ואני שמעתי ולא אבין דשם בי"ד כ"כ בשם תשובת הרא"ש להשוות מילה וחתנים והיינו דוקא בהיות החתנים ביחד כי אף שלענין מילה כתב שם ובתשובת כלל כ"ו דין ד' דאפילו אינם ביחד אחד מברך לשניהן שאני התם דברכת מילה היא בריכת המצוה ומזכיר בה המעשה אשר יעשה ומש"ה מדמהו לברכת שחיטה שהשוחט מברך ויוצא בה אף לעופות אשר יביאו לו אח"כ משא"כ בחתנים דאינה אלא ברכת השבח ותפלה ואינו מוזכר בה אמה קאי ואם אין החתן אצל הברכה במה יזכר שהברכה קאי ג"כ עליו כיון שאין מעשה מוכרח אחריו ועיין מ"ש בש"ע. וכתב עוד רמ"א וז"ל וי"א (הגהות מיימון בהלכות אישות) דאין לברך לשני חתנים יחד משום עין הרע וכן נוהגין לעשות לכל אחד חופה בפני עצמו ולברך לכל אחד אבל לאחר הסעודה מברכין להרבה חתנים ביחד אם אכלו ביחד (ור"ל ועושין לכתחילה סעודה אחת להרבה חתנים. כ"פ) עכ"ל וכ"כ הרשב"א ובית יוסף הביאו מטעם שהיא ניכר שיש שני חתנות ע"ש ובספר חסידים כתוב שאין לעשות חופות שני אחיות יחד ובמרדכי (פ"ק דמ"ק) ובסמ"ק והג"ה מיימוני כתבו דאף בשני נכריות יש ליזהר שלא לעשותן יחד משום איבה שמא יכבדו אחת יותר מחברת' (גם מטעם שמא אחת יפה והשני' כעורה. כ"פ) וכתב רמ"א ואין נזהרין מזה ואדרבה יש מכוונים לעשות חופה עניות עם חופה עשירות משום מצוה עד כאן ונראה דמאן דסבר שאין לברך לשני חתנות ביחד משום עין הרע ה"ה שאין לברך על שני מילות ברכה אחת ולמולם כאחת משום עין הרע ומש"ה נזהרים עכשיו מלמול שני תנוקות כאחד אף שיש לחלק דשאני גבי מילה דיש לברך ברכה אחת על שניהם ולמול אותם בשני מקומות בב"ה דלא שייך כ"כ עין הרע:

ד

ולאחר שסיים ברכת המזון מניחו לפניו ומבואין לו כוס אחר כו'. מכאן יש ללמוד דאין צריך להביא שני כוסות יחד כמו שאנו עושין וגם פשוט הוא דאין מברכין דוי הסר אלא על כוס של ברכת המזון דהא אין בו ברכה דשייך לומר דאין עושין בו חבילות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.