מראי מקומות/אבן העזר/סא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png סא

אם חופה היא יחוד

הב"י בסעיף א, הביא פלוגתא אי חופה הוי יחוד או לא, ויש להעיר דהרמב"ן בפסחים ז: ד"ה והוי יודע, הסכים לדברי הרמב"ם שחופה היינו יחוד, והר"ן בריש כתובות ב ד"ה ואחרים, כתב דהמנהג לעשות חופה בלא יחוד. יש להקשות לסוברים דחופה היא יחוד, דבכתובות מח:, אמרי' דאם נכנסו החתן והכלה בדרך לחצר של החתן לשם נישואין ולנו שם הוי נישואין בד"א לירושתה אבל לתרומה אין אשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה, ע"כ, ומבואר דיחוד לאו היינו חופה, ונראה קצת דרש"י כוון לתרץ קושיה זו דפי' דהאי בד"א קאי על מסר האב לשלוחי הבעל, ומשמע מדבריו דלא קאי אסיפא דנכנסו ללון אלא רק ארישא. האשכול בהל' ברכת חתנים ד"ה ובברכת, כתב דמנהג ישראל שמכניסים את הארוסה עם בעלה לחופה ע"י הילולים וע"י זה מותרת לו, ועל כן זה נקרא בי הלולא, ע"כ, ולפי"ז אפשר שמעכב שיהא שמחה והילולים.

בדברי הגהת התוי"ט לגבי אם חופה היא יחוד

בהגהת תוי"ט על הטור בסעיף א, כתב דיש להוכיח דחופה היא יחוד מהא דכתובות י:, דאתא לקמיה דרבי וכו' והכניסום לחדר ומצא דם, ע"כ, ודבריו אינם מובנים דהתם לא איירי כלל לגבי חופה, דודאי מקודם לכן היתה חופה כתיקנה ואף בעל, ואיירי התם לגבי טענת בתולים, ונראה דיש ט"ס בדבריו.

אם חופה מהניא לנדה לעשותה נשואה ולברך ז' ברכות

הטוש"ע והב"י בסעיף א בד"ה ומ"ש שאם היתה, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קס, כתב רב האי דאסור לעשות לה חופה ולברך עליה.

נהגו שהחתן מתעטף בטלית בשעת החופה

כ"כ המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קח, דנהגו כן בצרפת ופרובינצא, וכתב דיש לזה סמך במדרש שכתב דנסמכה פרשת ציצית לנישואי אשה לומר לך דחייב בציצית, ע"כ.

נהגו שפורסים טלית על החתן והכלה וסביבותם

כ"כ המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קי, דכך נהגו בצרפת, וכתב דהטעם דכיון שיש שם אסיפת עם זה דומה קצת למקדש בשוק ואסור לקדש בשוק כדאיתא בקידושין יב:, ועל כן פורסים טלית לצניעות, ע"כ, אמנם הטעם קלוש, דהא האיסור לקדש בשוק הוא מפני שהוא כזלזול במעשה הקידושין שעושה כן בחטף ובלא הכנה וזה שעושה כן בשוק לעיני כל הוי כזלזול בקידושין לעיני כל, מה שאין כן הכא דהאנשים הוזמנו לקידושין א"כ אדרבה ככל שיש עם רב זה מראה שמחשיב את הקידושין, ועוד לפי טעם זה למה דוקא פורסים טלית.

נהגו בצרפת ופרובינצא לתת מפה צבועה בראש הבנים זכר לדברי הנביא שקורא לחופה פריסת כנף

כ"כ המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קט.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף