גליוני תשובה מאהבה/אורח חיים/תרעא

גליוני תשובה מאהבה ‏ אורח חיים תרעא

א

גליון. ש"ע סעיף ב'. בלילה הראשון מדליק א' וכו'. עכ"ל. צל"ע למה השמיטו הטור והמחבר מה שהוא מדינא דסגי בנר א' לכל בני הבית כדאמרו בגמ' דף כ"א ע"ב וכן העתיקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ועיין מג"א ס"ק א'. וגם דין מהדרין השמיטו. ועיין מג"א ס"ק ב'. והראני ידידי הרב הגדול מוה' בצלאל ר"ב נ"י שהרגיש בזה בעל חמד משה, והנאני כי תמהתי בזה מילדותי.

גליון. ט"ז ס"ק א'. ואפילו וכו' ובכאן יש חידוש במנהג ספרדים וכו'. עכ"ל. המעיין בדרכי משה יראה שהאשכנזים יוצאים אף לדעת תוס' כי ז"ל: לדידן שמדליקין בפנים ויודעים בבית כמה בני אדם בבית וליכא שמא יאמרו וכו' אף לדעת תוס' מנהגנו נכון. ועוד דמאחר שמדליקין בפנים כל אחד יכול להדליק בטפח הסמוך לפתח וניכרים הנרות שמדליק במקום מיוחד וכו' ואיכא היכרא כשמוסיף והולך בשאר לילות ולכן מנהגנו א"ש לכ"ע עכ"ל. ולכן דקדק הרמ"א בהג"ה וכן המנהג פשוט ויזהרו ליתן כל א' וא' וכו' וגם הרב המחבר לא שינה את מדתו אחרי שהרמב"ם בעצמו בהל' חנוכה פ"ד הל' ג' כתב מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד וכו' ומוסיפים והולכים וכו' בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד. עכ"ל. אע"ג דהרמב"ם בעצמו לא ס"ל כן בהלכה א'. עיין שם היטיב:

ב

שם. גליון. סעיף בי"ת בהגהות הרמ"א. ויזהרו ליתן כל א' וא'. עכ"ל. עיין סעיף זי"ן בהגה:

כאן נדפס סימן רפו מסדר השו"ת השייך לכאן

ז

שם. גליון. ט"ז ס"ק ח'. ומברכין בבית הכנסת כתב רמ"מ סי' מ"ג דאם אבל מתפלל בערב חנוכה ידליק אחר הנרות משופם שהחיינו כו'. עכ"ל. הספר הזה אינו תחת ידי ולא אוכל לירד לסוף דעתו, דלא מצינו שאבל אסור לברך שהחיינו. ועיין מג"א סי' תקנ"א ס"ק מ"ב ואי משום שהוא בצבור והדלקת נר חנוכה פרסומי ניסא ושמחה יתירה ביום הראשון וכי מצינו ששמחה יתירה כזו אסורה. ועוד א"כ גם אבל אסור לקרות המגלה בצבור ולברך שהחיינו ראה זה דבר חדש הוא וצל"ע. את זה כתבתי על הגליון מילדותי וכעת נדפס שו"ת נודע ביהודה תנינא ממ"ו הגאון נ"ע וראיתי שם בחלק אורח חיים סימן קמ"א וכתב על הט"ז: פשוט פשט הוא דכוונת הט"ז היינו בצבור אבל האבל בביתו מברך שהחיינו. עכ"ד. הן אמת שזה פשוט פשט אבל אינו מעלה ארוכה בצבור מאי טעמא לא ומאי שנא ממגילה כמ"ש. וצ"ע.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף