גליוני הש"ס/ראש השנה/ד/א
בשביל שיחיו בני. נ"ב עיין שו"ת מהרי"ל סי' קנ"ז ד"ה ומי שנדר ע"מ שיחיו בניו כו' ושם סי' ק"ס עש"ה וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' רי"א ומש"ש בגליון:
ר"ש אומר ג' רגלים כסדרן וחג המצות תחלה. נ"ב ראיתי בספר אחד שמביא קושית העולם דא"כ לר"ש ל"ל קרא דשלהי כריתות דחייבי חטאות ואשמות אין יוה"כ מכפר ת"ל מדבעי' בהו ג' רגלים כסדרן לבל תאחר ואי איתא הרי כבר כיפר עציו יוה"כ ואין עליו חיוב הקרבן עוד ונ' דצריך קרא לאומר אחטא ויוה"כ מכפר והי' מזיד בלאו ושוגג בכרת דחייב חטאת לר"ש, עיין שבת ס"ט א' ובכה"ג אין יוה"כ מכפר ולפי"ז אדרבה תבוא דעת ר"ש לטעמי' ורבנן דפליגי עליה נמי לטעמייהו דפליגי בשבת שם אהך דר"ש עש"ה ואולם יל"ע עוד אם בעברו את הלאו בסמיכה על היו"כ לא יכפר היוה"כ גם על הכרת ששגג בו ואכ"מ להאריך:
תוד"ה ומעשרות כ' וקצת תימא דלא חשיב הכא תרומה וביכורים כו'. נ"ב יש לעיין ג"כ מדוע לא חשיב מתנות זרוע ולחיים וקיבה ע' פרי תואר יו"ד סי' ס"א סק"ג דכ' דעובר עליהן משום בל תאחר:
כ' ושמא בכלל מעשר איתנהו כו'. נ"ב כזה מצינו בכמה דוכתי ועיין תוספתא מעשרות פרק ב' ומה בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות כו' וכן להיפוך מצינו דקרי תנא למעשר תרומה, עיין רש"י מנחות נ"ד ב' ד"ה תורמין דכ' לאו תרומה ממש אלא מעשר ועיין שבת נ"א א' ואינו חושש משום מעשר ובס' חידושי גור אריה למהר"ל מפראג ז"ל שם כ' וז"ל ולא נקט שאינו חושש משום תרומה משום שדרך התנא למתני דבר הצריך לו אבל תרומה א"צ לזה דבקל יכול לפטור דחטה אחת פוטרת את הכרי ולכך תני ואינו חושש משום מעשר עכ"ל וצ"ע למה הוצרך לזה דתיבת מעשר כולל ג"כ תרומה:
גליון הש"ס ד"ה גמ' כו'. נ"ב ויבמות ס' ב' וע"ע ב"ב קס"ט א' וכן הי' רשב"ג אומר וכזה עוד שם קע"ג ב':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |