גליוני הש"ס/קידושין/עד/א
גליוני הש"ס 
קידושין עד א
אבל אין בעלי דינין עומדין לפניו אינו נאמן. נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל ו' אות ט"ו וע"ע שם כלל נ"ו אות ו':
חי'. נ"ב עיין מה שדן מזה בתה"ד סי' שנ"ג ובחידושי אגודה הנדפסים עם מהרי"ו דפוס קאפוסט ד"ס ע"ב וכ"ה במהרי"ק שורש קע"ט בשם ר"ת ומרדכי ע"ש וע"ע שו"ת מהר"י מינ"ץ סי' ו' וע"ש הוספת טעם דכיון דנהגו בכמו זה להאמין לנשים והכל גרירי בתר המנהג וה"ל כאילו קיבלום הבעלי דינים לעדות דאפי' לעדים פסולים יכולים לקבל עש"ה וע"ש חידוש דאשה הנאמנת בכמו זה יכולין להשביעה ג"כ שבועת העדות עש"ה וע"ע שו"ת הרא"ש כלל נ"ב אות ב' וז"ל ולא מצינו נאמנות לאשה אלא ההיא דעשרה יוחסין דקאמר ג' נאמנים על הבכור חי' אביו ואמו והתם גופי' לא אמרי' הכי אלא משום דגלי קרא יכירנו לאחרים ובשביל שהאמינה תורה לאב אעפ"י שהוא קרוב ויחיד וטעמא שאין להעיד אלא הוא ואין אחר יכול להכירו ילפי' מינה הוא הדין חי' ואמו עכ"ל וע"ע ר"ן כאן דכ' דחי' רק תקנתא דרבנן הוא דתהא נאמנת ע"ש וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קס"ז וע"ע רוקח סי' ת"ח דכ' ואשה נאמנת (במידי] דשייכא בה כמו בכתובות פ' המדיר וספרה לה וחי' ודיין ומוכר ואביו בפרק בתרא דקידושין עכ"ל ומשמע דמוספרה לה לעצמה יש לימוד אכל הני דנאמנין משום דשייכי בהו דגם נאמנות דוספרה לה מפאת מאי דשייכא בה היא ודרשי' הכי טעמא דקרא וע"ע בשו"ת הנוספות שבסוף ס' שאגת אריה סי' א' ד"ה ובחלוקה השנית מש"ש אי משום דשאני קידושי ביאה כו' דא"א בעניין אחר דגנאי הוא ומבואר ג"כ דמפאת הא"א מהני עדות קלושה טפי וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קכ"ז וע"ע שו"ת חתם סופר חיו"ד סי' קי"ב ודע דמשו"ת הראש הנ"ל משמע דאין אב נאמן נגד עדים ודו"ק ועיין מחלוקת בזה בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' צ' ונ' דתלוי בספק אם נאמנית האב הוא בתורת עדות אלא דהכשירתו תורה לעדות אע"ג דהוא קרוב וע"א אבל מ"מ כיון דרק מתורת עדות היא אפי' יהי' כמאה עדים הא תרי כמאה וראוי שיהי' דינו נגד עדים דין תרי ותרי לא שיהי' נאמן ומשא"כ אם נאמנות גרידא הוא לא בתורת עדות י"ל דהוא נאמנות חזקה דאף נגד עדים מהני ודו"ק ועיין גיטין ע"א א' דאב נאמן לעדות בנו בכור אפי' מפי כתבו ע"ש ומשמע דאין נאמנותו מתורת עדות דאל"כ מנ"ל להכשיר מפי כתבם ודו"ק ואולם ביבמות מ"ז א' לדבריך עכו"ם אתה ואין עדות לעכו"ם משמע דנאמנותו בתורת עדות וכ"כ בפשיטות בשו"ת חכם צבי סי' מ"ד והביא ג"כ גמ' יבמות הנ"ל עש"ה וכן משמע ברשב"ם ב"ב קכ"ז ב' ד"ה אינו נאמן דכ' והודאת פיו האמינה תורה כו' וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד והך דכיון שהגיד כו' ילפי' ליה מיקום דבר דכתי' בעדים ומשמע דנאמנות האב ג"כ רק מתורת עדות ודע דאי אב נאמן נגד עדים משמע דגם עדים לאו בירור נינהו ונאמנות עדים גזה"כ הוא ולאו מטעם בירור דאי עדים הוו בירור איך אפשר שיהי' נאמנות נגדם ואפי' יהי' גם נאמנות האב בירור מ"מ הוא הכחשת בירור ובירור ואכתי ראוי שיהי' דינו דין תרי ותרי ודו"ק ואולם י"ל דנאמנות האב הוא מטעם טבע דטבע האב שאינו משקר בכמו זה בבנו ואין עדים נאמנים נגד טבע ע' ר"ה כ' ב' ובכורות כ"ח ב' למאי נ"מ לאכחושי סהדי וע"ע סוטה ו' א' תיגלי מילתא למפרע דסהדי שיקרי נינהו וכתובות ט"ז ב' אי כל הנישאת בתולה יש לה קול הנך סהדי שיקרי נינהו ועמ"ש בגליון כתובות נ"ה א' אי יש לפסול עדים מכח אומדנא עש"ה, וע"ע ריטב"א לעיל ס"ד א' ד"ה נשבית דכ' דנאמנות אב בתורת עדים עש"ה:
יכיר יכירנו לאחרים מכאן כו'. נ"ב עיין שו"ת הריב"ש סי' מ"א וסי' מ"ב ומש"ש דכיון דהאמינתו תורה גם היסת א"צ הוא כעין סברת הט"ז דדבר שהתירתו תורה בפי' אין כח לחכמים לאסור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |