גליוני הש"ס/קידושין/לא/א

גליוני הש"ס קידושין לא א

דף ל"א ע"א

אסור לאדם שיהלך ד' אמות בקומה זקופה כו'. נ"ב ע' גליון הרי"פ והוזכר עוד מזה סנהדרין פ"א א' ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה ומשמע דהוא כאילו עובד ע"ז עש"ה:

לא מסגי ד' אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי. נ"ב מעין דוגמא סנהדרין ק"א ב' ומאי וזה אשר הרים יד במלך כו' שחלץ תפיליו בפניו וברש"י חלץ תפילין אין נכון להיות בגילוי הראש לפני המלך כו' עכ"ל ולפני ממ"ה הקב"ה עאכ"ו וע"כ מפאת דמלא כל הארץ כבודו ית' ושכינה למעלה מראשי אין להיות בגילוי הראש וזהו דהוסמכה הך מימרא למימרא הקדומה דהוא משום מלא כל הארץ כבודו:

שאת ואמך חייבים בכבוד אביך. נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' כ"ז וע' שו"ת שארית יוסף סי' י"ט דדקדק מכאן שחייב אדם בכבוד רבו של רבו יותר מבכבוד רבו עש"ה וצ"ע דלא דמי כלל דכאן חיוב כיבוד האב הוא אותו החיוב אשר בכיבוד האם וע"כ סברא דאתה ואמך חייבין כו' מכרעת לתת קדימה לכיבוד אב משא"כ ברבה דרבי' דאין חיוב לכבדו מתורת רב רק מתורת ת"ח וגם חידוש דאישתמיטתי' שו"ת רד"ך בית כ"ב חדר י"ג דכ' בקצרה וז"ל דנראה שהתלמיד הוא חייב בכבוד רבו מרבו דרבו דלא דמי לההיא דקידושין אבא אומר השקיני מים וכו' עכ"ל ופשוט דכיון לחילוק הנ"ל וגם צ"ע דלא העיר בשו"ת שארית יוסף הנ"ל כלל בעניין זה מגמ' כתובות ס"ט א' מר רבה ורב הונא רביה דרבה כו' שדיבר ממנה בשו"ת רד"ך שם ע"ש:

גדול מצווה כו'. נ"ב יש לספק אי גם קטן המקיים מצוות מעלתו זוטר כשאר אינו מצווה ועושה די"ל דכיון דבר תקלה וקלון הוא ורחמנא הוא דחם עלי' לפי שעדיין אין בו דעת וכח לקיים ע' סנהדרין נ"ה ב' ע"כ אם מתרצה בכך ומקיים שוב לא שייך חסיון ושפיר מצווה חשוב ודו"ק ומצאתי בשו"ת מהר"י מינץ סי' ט' שכ' בעניין עיבור השנה שב"ד מעברים וע"י כך מתאחרת גדלות הקטן חודש אחד וז"ל ואמרי' נמי לתא דידי' גרם לו שנתעברה השנה ואע"ג דגדול המצווה ועושה כו' וא"כ נאמר דחוב הוא לו שאנו מאחרים גדלותו וי"ל דה"מ גדול שיש לו דעת וכח והרגל גדול משא"כ בזה שעדיין רך בשנים ובכל אלה עכ"ל ז"ל והם דברי חידוש:

א"ר יוסף מריש ה"א כו'. נ"ב ע' חידושי הר"ן ר"ה ל"ג א' הביא מדרש דר' יוסף סימא את עצמו משום שלא הי' יכול לעמוד בעצמו שלא להסתכל חוץ לד' אמותיו ע"ש והוא חידוש:

תוד"ה כבד כ' בירושלמי דורש כו' עד והיכא דלית לי' חייב לחזר כו'. נ"ב ע' לקמן ל"ב א' תוד"ה אורו הביאו ג"כ ירושלמי זה ולא כתבו זה הסיום דהיכא דלית לי' חייב לחזור כו' וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרס"ג:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף