גליוני הש"ס/סוכה/מא/ב

גליוני הש"ס סוכה מא ב

דף מ"א ע"ב

שתהא לקיחה ביד כאו"א. נ"ב עיין רוקח סי' שס"ו וז"ל מצאתי כתוב כל מצוה שמצוה בו מבשלוחו ולא סגיא דלא איהו קעביד מברך להבא כמו להתעטף בציצית להניח תפילין לשמור [נ' כוונתו לשמור חקיו] ולישב [בסוכה] אבל מצות העשויות על יד כל אדם למול נטילת ידים לולב ותפילה מברך כלשון הזה על השחיטה על מקרא מגילה כו' עכ"ל וצ"ע מ"ש לולב דהא גם לולב צריך ליטול בעצמו ואולי כוונתו דרק מה שהוא בעצם מצוה שעל גופו כעטיפת ציצית ותפילין הוא דמברכי' בלמ"ד ומשא"כ לולב דהי' אפשר ע"י שליח לעשות שליח ליקח הלולב דלקיחת הלולב לאו מצוה שעל גופו היא וע"כ אף דמגזה"כ דולקחתם בעי' לקיחה בעצמו מ"מ מברכי' בעל ומ"ש נט"י נ' כוונתו דיכול אחר לשפוך המים על ידיו ויוצא בכך ומ"ש תפילה צ"ע דלא מצינו כלל ברכה על תפילה ואולי יש כאן ג"כ איזה ט"ס בדבריו דבסי' שס"ג שם חשב בעצמו נט"י ולולב בדברים שההכרח לעשותן בעצמן והי' ראוי להיות ברכתן בלמ"ד אלא שיצאו מן הכלל ע"ש:

הא לך אתרוג זה כו'. נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ב' בתשובת ר' אביגדור כהן צדק ז"ל דכ' דזה נלמד מקרא דדרשי' ולקחתם לכם שהוא די אם בשעת לקיחה הוא לכם אעפ"י שצריך להחזירו אח"כ ומוקמי' ליה במתנה ע"מ להחזיר וכיון דדרשי' כן שוב ילפי' מכאן לכל מילי דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה עש"ה ועיין רוקח סי' רי"ט דעתו להלכה דהאומר הילך אתרוג זה ע"מ שתחזירהו לי אין יוצאין בו ורק באומר ע"מ שתחזירהו לחוד בלא לי הוא דיוצאין ע"ש:

ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו. נ"ב בעירובין נ"א ב' הסדר ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו ע"ש:

להודיעך כמה היו זריזין במצוות. נ"ב בבה"ג ה' לולב איתא ללמדך כמה היו זהירין במצוות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף