גליוני הש"ס/סוכה/כח/ב

גליוני הש"ס סוכה כח ב

דף כ"ח ע"ב

לרבות את הגרים. נ"ב עיין תוס' ועיין גליון הרי"פ על התוס' ציין לעיין גם בתוס' סנהדרין ומנחות וע"ע תוס' ב"מ קי"א ב' ד"ה מגרך ועיין בס' קרבן חגיגה סי' פ"ג הסביר בהך דכאן דה"א דהואיל וסוכה זכר לענני כבוד והענני כבוד הרי פלטו את הערב רב שהיו גרים דזמן ההוא כמבואר במפרשים וא"כ גר שנתגייר אילו הי' בזמן המדבר הרי לא הי' בכלל הנס וע"כ ה"א דליפטר עכת"ד ותלי"ת קיימתי' זה מסברא דנפשאי:

כל שנעור משנתו כו'. נ"ב הא דמשערי' בהכי היינו משום דסוכה מצוותה בשינה, פסקי תוס' חגיגה סי' ב':

ירדו גשמים כו'. נ"ב בשו"ת מהרי"ו סי' קצ"א ומצטער פטור (מסוכה) ומש"ה ירדו גשמים פטור ואם יאכל בה נקרא הדיוט דכתי' דרכי' דרכי נועם עכ"ל ולפי"ז דווקא כאן דעושה בצער ולא הוי דרכי נועם הוא דנקרא הדיוט אבל בעלמא העושה דבר אעפ"י שאינו מחויב מעיקר הדין אין לו להקרא הדיוט יש לדון בזה הרבה ואכ"מ ועיין שו"ת מהר"ם פאדווא ס' ל"ט ד"ה מעלתך כתב תופס בפשיטות טעמא דכל הפטור מדבר ועושהו דנקרא הדיוט משום דמיחזי כיוהרא ושהוא כהך דלא כל הרוצה ליטול את השם יטול ע"ש:

משלו משל כו'. נ"ב עיין ספר קרבן חגיגה סי' פ"ז ד"ה ולענ"ד דטובא אשמעי' כו' ומש"ש ואפשר שיגרשהו מן העולם כו' הוא דבר מתמיה דלא אמרו אלא דנקרא הדיוט אבל לא שיהי' בעונש מיתה חלילה ועיין ר"ן סוף יומא ד"ה ידאג כל השנה כולה ושם ניחא דכיון דלא נתקבל תעניתו א"כ הא לא כיפר יוה"כ על עוונותיו ושמא יש בהם עון של חיוב מיתה וע"כ ידאג כו' ומשא"כ כאן בסוכה הא לא שייך זה ודע דהך דיומא צע"ק מדוע שם הוא רק ספק ע"ש וכאן אמרו דרך וודאי משלו משל למה הדבר דומה כו' ועיין שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' יו"ד:

תשבו כעין תדורו כו'. נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' תפילין סי' ל"ט וז"ל איכא למילף מהא לישנא דסוכה דפרישו רבנן ז"ל תשבו כעין תדורו שאין אדם רשאי לדור זולתי בסוכה ששלחנו ומטתו מונחין שם עכ"ל וצ"ע דהא הכשר סוכה לב"ה כדי ראשו ורובו ולב"ש גם שלחנו אבל לכ"ע לא מצרכינן נמי כדי מטתו וביאור הך דתשבו כעין תדורו, עיין לבוש סי' תרל"ג סעי' א' וסי' תרל"ד סעי' א' עש"ה ועיין רש"י מכות י"ב א' ד"ה בדירה תלה רחמנא דישיבה פירושו דירה ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף