בית מאיר/סוכה/כח/ב

בית מאיר סוכה כח ב

סד"א הואיל ומיעט רחמנא לתוספות עינוי מעונש ואזהרה. מזה נראה מבואר דגירס' ספרים דידן במס' ר"ה עיקר ולא כגירסא שהביא הלח"מ פ"א מה' שביתת עישור לתרץ בה הרמב"ם ע"ש ודוק, ותו תמיה לי מזה על שיטת הרמב"ם שם וכדתירצו הה"מ שם דסובר תוס' יה"כ אינו אלא לענוי ולא למלאכה, ולכן לא הביא בה' שבת דין תוס' מחול על הקודש דביה"כ עצמו אינו אלא לענין ענוי, וקשה דהרי הביא פ"א הנ"ל הלכה ז' נשים שאוכלת והוא מימרא דרבא שהוא דאורייתא וכמבואר בהה"מ שם וקשיא תיפוק ליה שאינה אלא מ"ע שהזמן גרמא והנשים פטורות וע"כ שסומך עצמו על סוגיא דנתרבה מן ה' דהאזרח והרי פסוק זה נאמר בפסוק פ' אחרי מות תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והאיך אפשר לחלק דכל עיקר תוס' יוה"כ לא יהא נאמר על מלאכה כיון דהרבוי דאזרח ודאי עלי' קאי דהא לכ"ע יותר מקרא נדרש לפניו מלפני פניו [ואפשר דלק"מ דהיכי דאפשר ודאי קאי יותר אשלפניו אבל הכא לשיטתיה כיון דעל מלאכה לא נאמר האי () ע"כ לא קאי אלא על שלפני פניו], וא"כ ממ"נ אי סובר דרשה דהאזרח לרבוי נשים הלכה הוא ע"כ דאף למלאכה נאמר תוס' יוה"כ ואי סובר דאינה הלכה כדנראה לפום רהיטא מדלא העתיקוהו א"כ נשים מנ"ל דמחיובת בתוס' ענוי, וצ"ע.

מעבר לתחילת הדף