גליוני הש"ס/נדרים/לו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס נדרים לו א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ל"ו ע"א

אם הי' כהן כו'. נ"ב ל' התוספתא פרק ב' הי' כה זורק עליו דם חטאתו ודם אשמו מפני דרכי שלום:

לימא ליה שליחא שויתיך לתקוני ולא לעוותי. נ"ב עיין שו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף כ"ח דן מכאן דהעושה שליח לשחוט בהמתו ושחטה שליח לע"ז בשוגג דכסבור שאין בזה איסור אין הבהמה נאסרת דא"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי עש"ה ועיין קונטרס גבורות שמונים אות ס"א (דנ"ב ע"א מדפי הספר) ד"ה ואולם נראה לומר כו' מה שדנתי שם בפ' הרשב"א כאן דשליחות של גוף העבודה מתבטלת מפאת לתקוני שדרתיך כו' ודנתי שם בזה דראוי לומר דרק העוות הוא דיתבטל עש"ה מש"ש בזה וכעת נזכרתי רש"י ב"מ ע"ד ב' ד"ה ותיפוק ליה דמשמע שם כן דרק על העיוות הוא דאין נעשה שליח מטעמא דלתקוני כו' אבל גוף השליחות אין מתבטלת עש"ה וע"ע שם ק"ח א' בגמ' סבור מינה מצי אמר ליה לתקוני כו' ע"ש דגם שם הכוונה דהעוות יתבטל ויקח המצרן הקרקע ויתן רק מנה ומנה הב' יפסיד דלמנה הב' דהוא עוות לא הי' שלוחו דע"כ אין הכוונה דיתבטל השליחות לגמרי ולא יקח המצרן השדה כלל דהא פשיטא בלא"ה דאין המצרן מוכרח לקחת השדה על כרחו ורק אם רוצה בה לוקחה ונעשה זה שלוחו למפרע וע"כ הכוונה כנ"ל דיהי' בידו ליקח השדה ולא יתן העודף שנתן על שווי' וע"ז א"ל מר קשישא כו' דאין אונאה לקרקעות ואם רוצה המצרן להחזיק בה שיהי' זה שלוחו בקנייתו צריך לתת לו כל הדמים שנתן:

הכל צריכין דעת כו'. נ"ב עיין ערכין כ"א א' וב' כולה סוגי' ועיין שו"ת מהרי"ל סי' צ"ז מש"ש תדע דהא ישראל שהפריש קרבן חובתו כו' עד הא למדת שאין לכהן להקריב אלא במסורת הבעלים עש"ה וכל דבריו שם צ"ע דל"ל ראי' רחוקה דהקרבת הקרבן צריכה דעת בעלים מק"ו מדבעי' עמידת הבעלים ומדוע לא הביא סוגי', ערוכה דעירוכין הנ"ל וגם מסוגי' דכאן לא הזכיר כלום ואולם מכאן אין ראי' רק על ההפרשה לא על ההקרבה:

אלא מעתה יביא אדם פסח על חבירו. נ"ב עיין ספר הפרדס לרש"י סי' מ"ז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף