גבורת ארי/מכות/ט/ב
והא לא אתרו ביה מתני' ר"י ב"י היא. ק"ל הא בפ"ה דסנהדרין (דף מ"א) אר"ח עדי נערה המאורסה שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו ופריך והא אתרו בה ומשני באשה חבירה וכר"י ב"י דאמר חבר אין צריך התראה ומסיק כיון דאינהו לא מיקטלי איהי נמי לא מקטלה דהו"ל עדות שאא"י להזימה ולא שמה עדות ופריך אלא באשה חבירה דקיי"ל דמקטלה לר"י המ"ל בשזינתה וחזרה וזינתה והא יכולין לומר לאוסרה על בועלה ב' באנו שזינתה מבועל א' א"נ שזינתה מקרוביה והקשו בתוס' אכתי מצי אמרי לפסלו לעדות באנו דבא על הערוה פסול לעדות ותי' דא"כ הל"ל פלוני בא על נערה המאורסה והשתא תקשה שונא חבר שהרג בלא התראה לר"י הא הו"ל עדות שאא"י להזימה שיכולין לומר כשיוזמו לפוסלו לעדות באנו וכיון דאינהו לא מקטלי כשיוזמו איהי נמי לא מקטלה. מיהו בפ"ק דסנהדרין (דף ט') אמר ר"י הביא הבעל עדים שזינתה והביא האב עדים והזימום לעידי בעל עדי [הבעל] נהרגין ואין משלמין ממון חזר והביא הבעל עדים והזימום לעדי האב עדי האב נהרגין ומשלמין ממון והק' שם התוס' דאמאי נהרגין הא מצי אמרי לא לחייב עדי הבעל באנו אלא לחייב הבעל ממון כיון דלא אתרו בהן דעדים זוממין אין צריכין התראה וכדאמרינן גבי עידי נערה המאורסה דאין נהרגין מתוך שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו ותי' דש"ה כיון שיודעים שבאו להרוג את האשה יודעים שיהרגו אותם אם יוזמו דא"א להיות זה בלא זה אבל התם לא ידעי שהיתה חבירה א"נ ל"י דחבר א"צ התראה ואדפריך אשה חבירה דמיקטלה לר"י ה"ל ה"מ לשנויי כגון דידעי שהיא חבירה וידעי שחבר אין צריך התראה והשתא שפיר מ"ל שונא חבר שנהרג אליבא דר"י בידעי שהוא חבר וידעי שחבר אין צריך התראה וכיון שיודעים שבאו להרוג את השונא יודעים שיהרוגו אותן אם יוזמו דא"א להיות זה בלא זה ותדע לך דאלת"ה למ"ל לזוממי זוממין לגמרי דה"ל עדות שאא"י להזימה דכיון דע"ז אין צריכין התראה כדאמ' לעיל ובפ"ג דכתובות (דף ל"ב) וכ"ש למאי דס"ד התם דא"א להתראה בע"ז משום דנתרו בהו אימת כו' הא המזימים אם יוזמו יכולין לומר לא להרוג לעדים באנו אלא לפוסלן לעדות באנו וכיון דהמזימין אין נהרגין כשיוזמו אף כשלא יוזמו לא יהרגו העדים ראשונים ע"י מטעמא דהו"ל עדות שאא"י להזימה הואיל ואינן בזוממי זוממין ולא עוד [אלא] א"כ בטלת ד"נ ומלקות לגמרי דכיון דאינן בז"ז לא יהרוגו [ולא] ילקו הניזמין הראשונים וממילא הנידון פטור מעונש מיתה ומלקות כיון דאינהו ל"מ ולא לקו איהו נמי ל"מ ולא לקי דהו"ל עדות שאא"י להזימה וכדאר"א בפ' הנשרפין (דף ע"ח) גבי עדי טרפה שהוזמו שאין נהרגין לפי שאינן בז"ז אלא ודאי כיון דהזוממין יודעים שבאו להרוג את הניזמין יודעים שיהרגו אותן נמי אם יוזמו וכדפי':