רמב"ן/מכות/ט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
מראה עינים השלם
מראה כהן
גליון הש"ס
מהר"צ חיות
פורת יוסף
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png מכות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ב

מ"ט דר' יהודה דכתיב ואשר יבא את רעהו ביער ואפי' סומא וכו'. (ר"מ) [י"מ] משום דה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט וא"ק לך לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא ממעיט דהא לר"מ אצטרי' רבוי ל"ק דר' יהודה ס"ל דאי לא מיעטיה רחמנא מחייב כיון דחייביה התורה בכאן שוגג א' אע"פ שאינו רואה אותו ור"מ סבר אע"פ שהתורה חייביה שוגג א' משום דה"ל לעיוני אבל האי אנוס הוא הילכך אצטריך רחמנא לרבוייה ולא מחוור האי פירושא משום דהל"ל בגמרא ה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט כדאמרי' במילתי' דר"מ. ורש"י ז"ל כתב דבלא ראות משמע דאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר, והאי פירושא קשיא למה ליה לאתויי ואשר יבא את רעהו ביער ובפ' בתרא דנדרים איתא הכי רבי יהודה סבר ואשר יבא את רעהו ביער כל דבר מיעל ליער וסומא בר מיעל ליער הוא. ואי אמרת בלא ראות משמע לרבות את הסומא מיער נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות פרט לסומא ור"מ סבר כתיב בבלי דעת כל דבר מידע וסומא לאו בר מידע הוא ואי אמרת פרט לסומא מבלי דעת נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות לרבות את הסומא והא פירושא ר' יהודה סבר בלא ראות הכי מדריש שאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר דאי ס"ד לרבות מיער נפקא לי' וכיון דשמועתיה דקרא דריש לא הוי רבוי אחר רבוי אבל לר"מ ס"ל דודאי בלא ראות משמעותיה למעט ובבלי דעת למעט וה"ל מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות לפום מאי דאמרי' בשמעתיה ור"מ לא משמע ליה ביער אפי' סומא דא"ה לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא לא מתרבי' ומי' ההו' גמרא (דנזיר) [דנדרים] משמ' דלאו דריש ליה משום רבוי אחר רבוי אלא משמעותי' דוקא כדפרישי' בדר' יהודה ומוחלפת השיטה בכאן . מ"ט דר' יהודה דכתיב ואשר יבא את רעהו ביער ואפי' סומא וכו'. (ר"מ) [י"מ] משום דה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט וא"ק לך לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא ממעיט דהא לר"מ אצטרי' רבוי ל"ק דר' יהודה ס"ל דאי לא מיעטיה רחמנא מחייב כיון דחייביה התורה בכאן שוגג א' אע"פ שאינו רואה אותו ור"מ סבר אע"פ שהתורה חייביה שוגג א' משום דה"ל לעיוני אבל האי אנוס הוא הילכך אצטריך רחמנא לרבוייה ולא מחוור האי פירושא משום דהל"ל בגמרא ה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט כדאמרי' במילתי' דר"מ.
ורש"י ז"ל כתב דבלא ראות משמע דאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר, והאי פירושא קשיא למה ליה לאתויי ואשר יבא את רעהו ביער ובפ' בתרא דנדרים איתא הכי רבי יהודה סבר ואשר יבא את רעהו ביער כל דבר מיעל ליער וסומא בר מיעל ליער הוא. ואי אמרת בלא ראות משמע לרבות את הסומא מיער נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות פרט לסומא ור"מ סבר כתיב בבלי דעת כל דבר מידע וסומא לאו בר מידע הוא ואי אמרת פרט לסומא מבלי דעת נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות לרבות את הסומא והא פירושא ר' יהודה סבר בלא ראות הכי מדריש שאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר דאי ס"ד לרבות מיער נפקא לי' וכיון דשמועתיה דקרא דריש לא הוי רבוי אחר רבוי אבל לר"מ ס"ל דודאי בלא ראות משמעותיה למעט ובבלי דעת למעט וה"ל מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות לפום מאי דאמרי' בשמעתיה ור"מ לא משמע ליה ביער אפי' סומא דא"ה לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא לא מתרבי' ומי' ההו' גמרא (דנזיר) [דנדרים] משמ' דלאו דריש ליה משום רבוי אחר רבוי אלא משמעותי' דוקא כדפרישי' בדר' יהודה ומוחלפת השיטה בכאן:

ה"ג רש"י ז"ל נשמט אנשמט ל"ק כאן באוהב כאן בשונא ופירוש' נשמט מידו והוי אבן ולא דמיא לנשמט הברזל מקתו ולא מן העץ המתבקע אלא לכ"ע חייב. ובנוסחי דילן כתיב נפסק הנפסק ל"ק כאן באוהב כאן בשונא, וכך פירושא מאי נשמט דקתני קמייתא נשמט הברזל מקתו או נשמט הדלי מן החבל שלא היה קשור קשר של קיימא דהיינו נמי נשמט מקתו. וברייתא בתרייתא קתני עד שישמט כל מחלצו מידו כלומר שנשמט הברזל עם קתו מידי ולפו' הכי מקשי' קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט כלומר קמייתא בספק גולה בשונא וכ"ש באוהב ובתרייתא קתני אינו גולה. קשיא נשמט אנשמט דקמייתא קתני אינו גולה בשונא משום שיכול לומר לדעת הרג הא באוהב גולה והיינו ברזל מקתו ובתרייתא קתני אינו גולה עד שישמט כל מחלצו מידו דהיינו נשמט ברזל וקתו מידו ומפרקי' קמייתא בשונא כדמפרשא בהדיא ודוקא קתני בשונא גולה בשנפסק החבל דלא הוי אנוס הא אוהב אינו גולה והיינו אידך בתרייתא דקתני אינו גולה באוהב ואנוס הוא ונשמט אנשמט ל"ק דהא קמייתא דקתני נשמט אינו גולה בשונא אבל באוהב גולה. רבנן קתני לה דסברי נשמט הברזל מקתו גולה ובתרייתא רבי. כך פירש הרב אב ב"ד ז"ל, כתבתיו כדי לקיים גרסת הספרים אבל אינו נכון בעיני שלא מצינו שונא גולה ואוהב אינו גולה ואינו בדין כן שאם דעתו שישמט או יהרג זה או כיון כלל לדבר מזיד הוא בזה ובזה ואם לאו אנוס בזה ובזה. ועוד שכיון דברייתא דקסב' נשמט הברזל מקתו אינו נולה אמאי אצטריך לדחוקי נפשיה בהא באוהב האבשונא הא ודאי לעולם אינו גולה בנשמט דהיינו נשמט הברזל מקתו הוא ואינו מן העץ המתבקע דהא אוגדו בידו ואי טעמא דר' משו' דה"ל לעיוני בנשמט הברזל מקתו וחשיב ליה קרוב למזיד האי נמי ה"ל לעיוני שלא יפסיק , אלא כגרסת רש"י ז"ל נר' עיקר . נשמט אנשמט ל"ק כאן באוהב כאן בשונא ופירוש' נשמט מידו והוי אבן ולא דמיא לנשמט הברזל מקתו ולא מן העץ המתבקע אלא לכ"ע חייב.
ובנוסחי דילן כתיב נפסק הנפסק ל"ק כאן באוהב כאן בשונא, וכך פירושא מאי נשמט דקתני קמייתא נשמט הברזל מקתו או נשמט הדלי מן החבל שלא היה קשור קשר של קיימא דהיינו נמי נשמט מקתו. וברייתא בתרייתא קתני עד שישמט כל מחלצו מידו כלומר שנשמט הברזל עם קתו מידי ולפו' הכי מקשי' קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט כלומר קמייתא בספק גולה בשונא וכ"ש באוהב ובתרייתא קתני אינו גולה. קשיא נשמט אנשמט דקמייתא קתני אינו גולה בשונא משום שיכול לומר לדעת הרג הא באוהב גולה והיינו ברזל מקתו ובתרייתא קתני אינו גולה עד שישמט כל מחלצו מידו דהיינו נשמט ברזל וקתו מידו ומפרקי' קמייתא בשונא כדמפרשא בהדיא ודוקא קתני בשונא גולה בשנפסק החבל דלא הוי אנוס הא אוהב אינו גולה והיינו אידך בתרייתא דקתני אינו גולה באוהב ואנוס הוא ונשמט אנשמט ל"ק דהא קמייתא דקתני נשמט אינו גולה בשונא אבל באוהב גולה. רבנן קתני לה דסברי נשמט הברזל מקתו גולה ובתרייתא רבי.
כך פירש הרב אב ב"ד ז"ל, כתבתיו כדי לקיים גרסת הספרים אבל אינו נכון בעיני שלא מצינו שונא גולה ואוהב אינו גולה ואינו בדין כן שאם דעתו שישמט או יהרג זה או כיון כלל לדבר מזיד הוא בזה ובזה ואם לאו אנוס בזה ובזה. ועוד שכיון דברייתא דקסב' נשמט הברזל מקתו אינו נולה אמאי אצטריך לדחוקי נפשיה בהא באוהב האבשונא הא ודאי לעולם אינו גולה בנשמט דהיינו נשמט הברזל מקתו הוא ואינו מן העץ המתבקע דהא אוגדו בידו ואי טעמא דר' משו' דה"ל לעיוני בנשמט הברזל מקתו וחשיב ליה קרוב למזיד האי נמי ה"ל לעיוני שלא יפסיק , אלא כגרסת רש"י ז"ל נר' עיקר:

בגלעד שכיחי רוצחין. א"ק לך והא לא גלו אלא שוגגין. איכא למימר רמאין היו ומראין עצמן כשוגגין הילכך מרבינן להו ערי מקלט כדי שיהיו קולטות את כלן לפי שאין יודעין איזה בשוגג ואיזה במזיד:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון