מראה כהן/מכות/ט/ב
בגמ' נביא הוא וממך למד וכו'. ונ"ב צ"ל וכבר לימד וכ"ה בב"ק שם ועי' מהרש"א בחידושי אגדות:
עוד שם בגמ' ת"ר בלא ראות פרט לסומא וכו'. ונ"ב בירושלמי במגילה בפ' הקורא עומד (הלכה ז') הגירסא שם בהיפך דר"י סבר בלא ראות לרבות הסומא ור"מ סבר פרט לסומא [וע"ש בק"ע שהגיה כגי' דידן אבל גם בריש הסוגיא שם בירושלמי גרסינן אליבא דר"י בלא ראות לרבות הסומא. וקשה להגיה כ"כ].
ויראה לי דאין צורך כלל להגיה בירושלמי רק דהגי' דידן וגי' הירושלמי להיפך ושניהם כאחד טובים ועולים בדרך אחד ע"פ הסוגיא דשלהי נדרים דף פ"ח דפריך התם דר"י אדר"י ור"מ אדר"מ וכפי פי' הר"ן ז"ל שם דר"י אית ליה התם במתני' דנדרים פ"ז דיפר משום דמקצת ידיעה ככל ידיעה וה"נ בסומא גבי גלות אית לן למימר אליבא דר"י דבלא ראות מסתברא דלרבות אתא משום דמקצת ידיעה דאית ליה לסומא כשבא אצלו אדם שמרגיש באובנתא דליבא ובקול הברה הוי ככל ידיעה אף על גב שלא היה יכול לראותו ולר"מ אית לן למימר איפכא והיינו דקאמר הכא דמ"ש דר"י דס"ל בלא ראות פרט לסומא ומשני משום דכתיב ואשר יבוא את רעהו ביער ג"כ ריבויא הוא וא"כ קרא דבלא ראות הוי ריבוי אחר ריבוי אלא למעט והא דקאמר ר"י הכא בלא ראות פרט לסומא אין הכוונה דמקרא בלא ראות ממעט סומא דאדרבה דמקרא דבלא ראות משמע ריבויא לסומא לר"י לשיטתו ורק משום דהוי ריבוי אחר ריבוי ממילא נמעט סומא ור"מ נמי לשיטתו דמקצת ידיעה לאו ככל ידיעה א"כ בלא ראות הוי מיעוטא. ובלי דעת נמי מיעוטא לפי שיטתו וכל מיעוט אחר מיעוט אינו אלא לרבות. ובזה עולה סוגיא דידן והסוגיא דנדרים וגי' הירושלמי לכוונה אחת ולא כמש"ש הר"ן ז"ל בנדרים דסוגיא דידן מחלפא מהך דהתם ודו"ק:
שם מ"ט דר"י. ונ"ב בב"ק גרסינן אמר לך וא"ש ע"פ מה שכתבתי בתחילה דלר"י לשיטתו אדרבה בלא ראות לרבות סומא ולכן הוצרך לומר דאמר לך ר"י דמשו"ה ממעט סומא משום דאיכא תרי ריבויא: