גבורת ארי/מכות/י/א
וערי המבצר פרש"י כרכים גדולים צור וחמת וכנרת ומשמע מפי' דעיקר קפידא דאין עושין ערי מקלט כרכים גדולים גדולים ממש וכדפי' משום דהכל נקבצים שם תמיד ויהא רגל גואל הדם מצוי שם ויארוב לו ומש"ה ק"ל וקדש עיר מקלט הואי כיון דהואי עיר מבצר דהיינו כרך גדול אינו ראוי לעיר מקלט וא"א דבשלהי מס' ערכין (דף ל"ג) לא משמע הכי דתניא התם לפי שנאמר וקם הבית אשר בעיר א"ל חומה לצמיתות יכול אף זה כן כלומר אם מכר בן לוי בית בע"ח שלהם יהי' נצמת ללוקח אחר י"ב חדשים ת"ל גאולת עולם תהיה ללוים ופריך בעיר חומה ללוים אי אפשר לומר והתניא ערים הללו אין עושין אותן כו' ולא כרכים גדולים אלא ערים בינונים אלמא כרכים גדולים דקתני אמוקפות חומה קא קפיד והא דפריך הכא וקדש עיר מקלט הואי מדקחשיב לה בתוך ערי המבצר היינו משום דעיר מבצר מוקפת חומה במשמע כדמוכח בפ"ק דמגילה (דף ה') דאמר חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוק"ח מימות יהושע בן נון היא אי לא ופריך ומי מספקא ליה מילתא דטבריא והכתיב וערי המבצר צור ורקת וקיי"ל רקת זו טבריא אלמא עמב"צ מוק"ח במשמע. מ"מ צ"ע מפני מה אין עושין אותן מוק"ח אם אינן לא גדולים ולא קטנים אלא בינונים מה לי אם הן מוק"ח או לא ונ"ל דה"ט משום דמוק"ח מימות יב"ן דין מחנה ישראל יש להן ומשלחין מתוכן מצורעים כדתנן בפ"ק דכלים אבל שאין מוק"ח לא וה"נ תניא בת"כ אתהן חוץ לעיר ואין אדם חוץ לכל עיר אלא חוץ לעיירות המוק"ח לבד וכבר פי' התוס' בפ"ט דערכין (דף ל"ב) דה"ט דגמרינן חוץ למחנה מושבו דכתיב ביה במצורע ממושב דבתי ערי חומה וכיון שכן אין [ראוי[ לע"מ להיות מוק"ח דא"כ דין מחנה ישראל עליה ודלמא הרוצח שגלה לע"מ יולד בו צרעת דטעון שלוח ממחנה ישראל ואי אפשר לו לצאת מעיר מקלטו וכדתנן לקמן (דף י"א) אינו יוצא משם לעולם לא לעדות ממון ולא לעדות מלקות ולא לעדות נפשות כו' שנאמר אשר נס שמה שם תהא דירתו וכו' מש"ה עיר חומה בערי הלוים שהן ע"מ לא משכחת לה כלל מיהו ק"ל מאי פריך וקדש ע"מ הואי והכתיב ועה"מ הא משני התם בשלהי ערכין אהאי פירכא בע"ח ללוים מי א"ל כגון שנפלו להן הן ומגרשיהן פי' שנפלו להן ללוים בשעת חלוקת הארץ כשהיתה מוק"ח וא"כ ה"נ אפשר לומר בקדש אע"פ שהיתה מוק"ח נפלה ללוים וכשהפרישו לע"מ סתרו את חומתה וכדמסיק התם הן ומגרשיהן למסתרינהו קיימו אר"א איצטריך סד"א אדמסתתרי מסתתרי אי מזדבני לחלטי קמ"ל. איברא למאי דפי' התוס' התם דהא דפריך הן ומגרשיהן למסתרינהו קיימו לא ק"ל לראב"י דדריש אשר לו חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן דא"כ אפילו לאחר סתירה דין ע"ח עליהם אלא לרבנן פריך לה א"ל דבשמעתין פריך אדר"א דס"ל אע"פ שא"ל עכשיו דין ע"ח עליו דלפי"ז אין תקנה לע"ח לעשותה ע"מ אפילו לאחר סתירת חומתה אבל לתי' השני של התוס' התם דאפילו לר"א קשה כיון שהם ראוים שלא יהיה להם חומה לא תועיל להם קדושת חומה שהיה קודם לכן כאלו לא היתה מעולם דלפי"ז יש תקנה למק"ח לעשותה ע"מ דהא לאחר סתירת חומתה א"ל דין מחנה ישראל לכ"ע תקשה מאי פריך בשמעתין וקדש ע"מ הואי דהא אע"ג דהיתה מק"ח אפשר לעשותה ע"מ דיסתרו חומתה ועי"ז יבטל ממנה קדושת מחנה ישראל לכ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |