גבורת ארי/יומא/ל/א

גבורת ארי יומא ל א

דף ל' ע"א

אין אדם נכנס לעזרה לעבודה עד שיטבול פרש"י לעבודה לאו דוקא דאין אדם נכנס לעזרה עד שיטבול וזה תימה דא"כ לעבודה דנקט ל"ל הא אין עבודה אלא בעזרה ותיפוק ליה דטעון טבילה משום כניסת עזרה ובשלמא אי שוחט בסכין ארוכה אע"פ שהוא עומד בחוץ טעון טבילה ניחא הא דנקט לעבודה דהשתא [הוי] עבודה בלא כניסת עזרה וקמ"ל דטעון טבילה ותנא דתנא לעזרה לעבודה או או קתני לעזרה בלא עבודה לעבודה בלא עזרה אלא דהא מיבעי לן בגמרא מהו לשחוט ע"י סכין ארוכה ולא איפשיטא מיהו לב"ז דמפרש בגמרא טבילה זו מה"ת מק"ו מכה"ג ביוה"כ והא ודאי מהאי ק"ו ליכא למילף אלא לעבודה דומיא דכה"ג ביוה"כ שהיה טובל בין עבודה לעבודה אבל שלא בעבודה אפי' לב"ז ודאי אין צריך טבילה אלא מדרבנן היינו דתני תרתי לעזרה גרידא מדרבנן ולעבודה מה"ת והא דאקדמיה לעזרה דרבנן לעבודה דאורייתא איידי דחביבא ליה אקדמיה כדאי' בפ"ק דר"ה (דף י"ג) דאקדים תנא מעשר ירק דרבנן למעשרות דאורייתא מה"ט אבל לר"י דאמ' בגמרא סרך טבילה היא זו ולדידיה אפי' לעבודה אינו אלא דרבנן לעבודה דנקט ל"ל ולא עוד [אלא] דנקט לעבודה בתר לעזרה דהו"ל זו ואין צריך ל"ז והו"ל למיתנא איפכא לעבודה לעזרה דהו"ל לא זו אף זו וי"ל דנקט לעבודה דקמ"ל דמשום לתא דעבודה גופה צריך טבילה ונ"מ דאי טבל ע"ד ביאת מקדש ולא כיון בטבילתו ע"ד עבודה צריך טבילה אחרת אם בא לעבוד דהא טבילה לשמה בעינן כדאמ' בגמרא הא דטבל ע"ד ביאת מקדש הא דלא טבל ע"ד ביאת מקדש ובהכי אתי שפיר נמי הא דאקדים תנא לעזרה קודם לעבודה דתנא נקט כסדר דאפי' דטבל ע"ד כניסת עזרה אם רוצה לעבוד אחר טבילה זו צריך טבילה אחרת ע"ד לעבודה מיהו יש לי לגמגם על תי' זה דהא בפ"ג דחגיגה (דף כ') תנן טבל לחולין הוחזק לחולין אסור למעשר למעשר אסור לתרומה לתרומה אסור לקודש וכו' טבל לחמור מותר לקל ואע"ג דאם טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל כלל כדתנן התם אפ"ה בטבול לחמור מותר לקל ה"נ הא עבודה קילא מביאת מקדש לענין טומאה דטמא שעבד במיתה ועל ביאת מקדש בכרת והא לר"י דאמר סרך טבילה היא זו כדי שיזכור טומאה ישינה שבידו ויפרוש וכיון דטבילה זו משום לתא דטומאה היא טבילה דביאת מקדש חמיר משל עבודה דזו בכרת וזו אינו אלא במיתה דקילא מכרת כדא' בפ"ב דפסחים (דף ל"ג) גבי בחטאה בשגגה פרט למזיד וא"כ כי טבל ע"ד ביאת מקדש דחמיר דבכרת כ"ש דעלתה לו לעבודה דקילא מיניה דאינו אלא במיתה דהו"ל טבול לחמור מותר לקל וי"ל דנקט לעבודה משום במה בשעת היתר הבמות דמשום עזרה ליכא ומשום עבודה איכא אפי' לר"י דאמר סרך טבילה היא זו דטמא שעבד אפי' בבמה במיתה כדמוכח רפ"ב דזבחים (דף ט"ז) דרצה למילף זר שעבד חילל מבעל מום וטמא דפריך מה להצד השוה שבהם שכן לא הותרו בבמה משמע הא דתנן התם פי"ד הנותר והזמן והטמא שוין בזה ובזה האי טמא לענין עובד בטומאה נמי איירי והשתא נקט להו נמי בלא זו אף זו לא מיבעי בעזרה דבכרת לטמא דטעון טבילה כדי שיזכור טומאה ישינה אלא לעבודה בבמה דאינו אלא במיתה דקילא אפ"ה טעון טבילה וכ"ת אי גזרו משום סרך טומאה על עובד בבמה דאינו אלא במיתה אוכל תרומה יהא טעון נמי טבילה דהא טמא שאכל תרומה במיתה לק"מ דולטעמיך אוכל קודש יהא צריך טבילה משום סרך טומאה כמו הנכנס לעזרה דהא בכרת כמותו (חסר כאן) אי נמי הא דנקט לעבודה נ"מ לפרה אדומה דמשום עבודה איכא ומשום עזרה ליכא דהא נעשית בחוץ ואע"ג דכהן השורף את הפרה בלא"ה צריך טבילה כדתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקים שהיו אומרים במעורבי שמש הי' נעשית והניחא לרב דאמר לקמן בפ"ד (דף מ"ג) ולקח אלעזר הכהן מדמה לרבות אפי' כהן הדיוט י"ל דנקט לעבודה משום מקבל דמה דלא היו מטמאין אלא להשורף בלבד וקמ"ל דאפ"ה טעון טבילה מפני קבלה שהיא עבודה אבל לשמואל דאמ' אלעזר דוקא ולדורות למ"ד בכה"ג דוקא ע"כ שריפתה וקבלת דמה הכל נעשה ע"י אדם אחד שהוא הכה"ג מאי איכא למימר מיהו ר"י ס"ל בהדיא רפ"ד דמס' פרה דלדורות בכהן הדיוט סגי ועוד אפי' למ"ד לדורות בכה"ג מ"ל כה"ג ומשוח שעבר א' שרפה וא' קיבל דמה דאין צריך לטמא להמקבל וקמ"ל דאפ"ה טעון טבילה מפני העבודה:

וכולן בקודש על בית הפרוה חוץ מזו פרש"י הראשונה שאינו בא חובה ליוה"כ דהא כל יומא נמי איתא אבל טבילות הבאות חובה ליוה"כ כתיב בהן במקום קדוש בענינא דאחרי מות וק"ל הא אמרינן לקמן (דף ל"ב) גמירי ה' טבילות ועשרה קידושין טובל כה"ג ומקדש ב"ב ופרש"י גמירי הלכה למשה מסיני והא טבילה ראשונה בכלל ה' טבילות שוה לההיא הרי דטבילה זו מה"ת היא וי"ל אע"ג דטבילה זו ג"כ הלכתא גמירי לה מ"מ א"צ במקום קדוש דא"צ מקום קדוש אלא טבילה של חליפת בגדים של קודש משל זהב לשל לבן ומשל לבן לשל זהב דילפינן להו לקמן מורחץ במקום קדוש אבל טבילה זו א"צ מקום קדוש שהרי פשיטה זו אינה בגדי קודש אלא של חול הן וכי גמירי לטבילה למקום קדוש ל"ג וזה דלא כפרש"י דתלי טעמא משום דכל יומא נמי איתא מיהו אתרי קידושי קמאי דתנן לקמן פשט ירד וטבל וכו' וכל הסוגיא דהתם פלוגתא דר"מ ורבנן בגמ' אכתי קשה ושם אבאר:

ומה המשנה מקודש לקודש וכו' ק"ל הא טבילות הללו דיוה"כ לאו שינוי המקום מקודש לקודש גרמה להו אלא חליפות בגדים גרמי להו כדמוכח לקמן בכולה סוגיין דמנין לה' טבילות אבל טבילה זו של כל הנכנס לעזרה שאין בה חליפות בגדים אין לנו ואע"פ דפי' במשנתינו דטבילה א' של יוה"כ הלכה למ"מ היא אע"ג דאין בה חליפת בגדי קודש הא ממנה אין כאן ק"ו שהיה ג"כ ממקום שאין ענוש כרת ועוד אפי' ק"ו אין ללמוד מהלכה כדא' ספ"ו דנזיר (דף מ') ועק"ל נילף מהא ק"ו דכל הנכנס לעזרה לעבודה יהא טעון ב' קידושין כי התם ביוה"כ אלא שבהא י"ל דלא ס"ל כר"מ דאמ' לקמן (דף ל"ח) דטבילה ראשונה צריך ב' קידושין אלא כרבנן ס"ל דהתם נמי א"צ אלא קידוש א' אבל קושיא א' קשה:

במאי קא מיפלגי המ"ל דנ"מ להא דבסמוך דקאמר ר"י מצורע אין צריך טבילה שכבר טבל מבערב ולבן זומא דנפקא לה מק"ו ודאי צריך טבילה דהא כל טבילות יוה"כ בו ביום היו מיהו למאי דאפרש לקמן דאפי' מאן דס"ל כר"י בהא דסרך טבילה היא זו אפ"ה מצי סבר דמצורע צריך טבילה והשתא אי בן זומא נמי ס"ל הכי מאי בינייהו ול"ל ללמוד מק"ו תיפוק ליה משום סרך טבילה ואע"ג דלר"י יש נ"מ במה דאמר משום סרך טבילה ולא מק"ו דאלו מק"ו אפי' מצורע ודאי היה צריך טבילה אבל כיון דאמר משום סרך טבילה מש"ה לדידי' ס"ל דא"א טבילה מ"מ לב"ז א"ל דס"ל כמ"ד דאפילו אי הוי טעמא דטבילה זו משום סרך אפ"ה מצורע נמי צריך טבילה אם כן מאי נ"מ לפ"ז אי ה"ט משום ק"ו או משום סרך טבילה וכה"ג מצינו ברפ"ג דכתובות (דף כ"ט) דפריך ולר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין מאי איכא למימר ופי' רש"י ותוס' אע"ג דשמעון התימני פליג בהדיא אר"ע בהא מ"מ אי ר"ש בן מנסיא כר"ע ס"ל מאי בינייהו ומאי טעמא לא דריש לקרא כשמעון התימני ונ"ל להביא ראיה לזה מדקאמר הגמרא במאי קמיפלגי ולא קאמר מאי בינייהו כדרך הגמ' בכ"מ אלא משום דלא מיבעי ליה הא דידע דא"ב מצורע דלר"י אין צריך טבילה ומשום דאזיל לטעמיה דאמר סרך טבילה היא זו דאלו לה"ט דאתי מק"ו ודאי גם מצורע צריך טבילה ולא קא' במאי קמיפלגי אלא א"א דלתנא דמייתי לקמן דאמר מצורע נמי צריך טבילה ס"ל כר"י וכדס"ד דאביי לקמן וכמש"כ שם א"כ במאי קמיפלגי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף