שיחה:בבלי/יומא/ל/א
והפליג[עריכה]
רש"י פירש הסיח דעתו, ולפי זה הוא ענין חדש והמשך התנו רבנן וכשהוא נוטל כו' לא שייך אלא לחלק הראשון בעשה צרכיו. אלא אם כן נחדש ונאמר שכיון שיצא מהסעודה אין הסועדים יודעים מה טעם יציאתו וצריך ליטול ידיו באופן זה כיון שיסברו שמא עשה צרכיו. אך אם כן מדוע לא נחשוש תמיד כשיצא מהסעודה אף בלא שידבר עם חברו ויסיח דעתו, שיהיה עליו חובה ליטול ידיו מטעם זה שמא יסברו שעשה צרכיו, וצ"ל שבודאי לא תקנו מחמת זה נטילה אלא שכיון שהסיח דעתו ונגע במקומות המכוסים ממילא צריך ליטול ידיו וממילא תקנו שאופן הנטילה יהיה ע"י מחזר וכו' כדי שלא יחשדוהו שעשה צרכיו.
ולכאורה לולי דברי רש"י היה אפשר לומר שהסיח דעתו הוא המשך המקרה הראשון, והיינו שכשעשה צרכיו ושפשף רק ביד אחת אמרינן בגמרא שיכול ליטול רק את ידו זו וסגי בהכי, אבל אם דיבר עם רעהו והסיח דעתו ממילא יש לחוש שמא בקל נגע בידו האחת הנקיה בידו השניה, ולכן צריך ליטול את שתי ידיו, ואם כן הוא ממש המקרה הראשון ואתי שפיר המשך הברייתא דקאי אתרוויהו. ש"ס יידן (שיחה) 01:04, 14 במאי 2021 (IDT)