בכור שור/בראשית/מב

בכור שור בראשית מב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

שמעתי כי יש שבר. כי דרך כשרעב בשאר ארצות אין רעב במצרים כמו שמצינו כשהיה רעב בימי אברהם שהלך למצרים וגם יצחק רצה לילך כשאמר לו הק' אל תרד מצרימה:

שבר. פי' רש"י לשון מכירה וקניין כמו שהוא אומר וישבר למצרים מכר, שברו לנו משם קניין:

ג

למה תתראו. אם תתכחשו ברעב יהיו הכל מביטים בכל ותומהים הראיתם בני יעקב שהם עשירים ויפים איך נשחרו ברעב כמו (שה"ש א') אל תראוני שאני שחרחורת שהוא כמו אל תביטו בי:

ד

כי אמר פן יקראנו אסון. ע"י צנה וחמה או ליסטין וחיות רעות והוא אין לו תמורה כי אין מאמו רק הוא כי הוא יחיד לאמו:

ה

בתוך הבאים. כי הרבה באים לשם כי היה הרעב בארץ כנען:

ז

ויכירם. כי היה מצפה להם שמא יבואו מפני הרעב כי דרכם של אבות לבוא מצרים מפני הרעב כמה שנא' ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה וכן יצחק עד שהק"ב אמר לו אל תרד מצרימה והם אינם מצפים שיהיה מלך ורבות' פיר' שהיו בחתימת זקן בשעת מכירה ולא נשתנו לו והוא לא היה בחתימת זקן ועכשיו צמח זקנו ונשתנה להם:

ויתנכר אליהם. חשב אם אגלה להם עצמי מיד מפני שהם בושים על שמכרו אחיהם וציערו אביהם יאמרו לי שתוק אתה מושבע ועומד שלא תגלה אותנו ואמר להם קשות ומרגלים אתם ודחקם עד שהביאו בנימין ונתן הגביע באמתחתו ואמר לעכבו לעבד וכשראה אותם דחוקים שהיו יראים לחטא לאביהם גילה עצמו כי אז ידע שעל כרחם יגלו גם הם שלא יעכב בנימין:

וידבר אתם קשות. כשהיה אחד מהם שואל לו תבואה למכור היה גוער בו ועונה אותו בקושי כאדם שאומר אין לי פנאי ולא אמכור לכם כל היום אתם צועקים אנשים קשים וצועקים אתם וכשהיה גוער באחד מהם היו אחיו עונים בשבילו למה לא תמכור לנו ולמה תגער לנו יותר מכל הבאים ואמר להם למה אתם עונים בשבילו והלא כשאני גוער באחד מן הקונים אין העומדים עונין בשבילו אלא הוא מדבר ע"י עצמו וכל אחד מכם מבקש עשר משאות למכור כמדומה אני שכולכם בקשר אחד ולמה נקשרתם יחד ודאי מרגלים אתם ולחפור את הארץ באתם:

יא

כולנו בני איש אחד. כלו' אין זה קשר אלא כולנו אחים ולכך אנו מדברים זה בשביל אחיו:

יב

ויאמר אליהם לא. כלו' אין נראה דבריכם אמת שתהיו כולכם עשרה בני איש אחד אלא קשר הוא ולראות ערות הארץ באתם ואמרו לו אתה תוהא על עשרה ואנן י"ב הקטן את אבינו והאחד איננו כי נגנב מאתנו ולא ידענו היכן הוא:

יד

הוא אשר דברתי אליכם. כלו' מתוך דבריכם אתם נתפשים שאם לא מרגלים אתם למה לא הבאתם את הקטן כי בן ל' הוא ויכול לבא עמכם אם לא באתם כי אם לשבר בר אבל בשביל שבאתם לרגל לא הבאתם אותו כי עדיין אינו בעל תחבולות כ"כ ועוד שאתם אומרים שנגנב לכם אחד אין זה כי אם עלילה שאתם רוצים לתור את הארץ ותאמרו אחינו אנו מבקשים כי הם אמרו לו כל העניין ואע"פ שהוא היה יודע הכל שאל להם הכל כמו שאמר שאול שאל האיש לנו ולמשפח' וגו' ואמר להם לדבריכם אינו קטן כ"כ אלא מה שאתם אומרים דברי בדאות הוא כי אין לכם אח ואף אתם אינם אחים אלא בקשר אחד באתם לרגל את הארץ אלא:

טו

בזאת תבחנו. אם תביאו אותו אח שאתם אומרים אז אדע שכמו שאמרתם אמת על זאת, כמו כן אמת אמרתם על הכל, ונר' ששאל להם עניינו ותארו של בנימין שלא יהיו סבורים לא יכירנו ויביאו לפניו אדם אחר ואם לא שלא תביאו אותו ודאי מרגלים אתם וכל דבריכם בדאות ובקשר באתם:

יח

את האלהים אני ירא. איני רוצה לעכב אתכם עד שילך ויחזור אחד מכם כי שמא אין תבואה בבתיכם ואחד אינו יכול להוליך כל הצורך לבתיכם אלא כולכם לכו ותוליכו שבר והאחד ישאר בערבות:

כא

אבל אשמים אנחנו. ודאי על אותו העון בא לנו הצער שכשם שכולנו פשענו יחד כך הפירעון בא לכולנו ביחד שאם היה העון אחד לא בא הפרעון לכולנו בשוה שאין עונינו שוים אלא זה העון עשינו כולנו בשוה:

כב

ויען ראובן. מפ' לך הכתוב למה לקח שמעון כי מתחלה היה דעתו לקחת את ראובן שהוא הגדול אבל כיון שאמרו אילו הדברים לפניו כי היו סבורים שאינו שומע לשון עברי כי שם מליץ ביניהם שהיה אומר אליהם מה שהוא אומר ולו מה שהם אומרים סבורים היון שלא יבין והוא בערמה עשה כדי שישמע מה ידברו וכיון ששמע שראובן ראה להצילו לא רצה לצערו ויקח את שמעון שהיו גדול אחריו ויאסור אותו לעיניהם כדי שיראו אותו כבול ואסור וימהרו לחזור:

כח

מה זאת עשה אלהים לנו. והם עשו לעצמם שמכרו יוסף ועל זה אמר בתלמוד שנ' אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו יודעים היו שצריכים לחזור והיו יראים מעלילה:

לו

אותי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו. כמובן כי תלכו לבקש שמעון הנה כולכם מועללים וקודם שראה העלילה לא הקפיד כ"כ:

לז

את שני בני תמות. כלו' שנים אתן לך ערבות בשביל אחד ולפי שאמר יעקב ענה לו ראובן שאמר עלי היה כולנה כלו' בניכם אין אתם רוצים אלא שלי הכל עלי ואמר לו ראובן איני שואל רק בנך ואני אשים את בני בערבות לך תחת בנך כדי שיהיה הדבר גם עמי ולכך אמר בכור זה שוטה הוא אינו אומר עליך בני במקום בנך אלא יוליך בני ואם ימות בני אמית את בנו ומה יועיל לי שאמית את נכדי לא יחיה בני בשביל זה, ולוי לפי שהיה אביו חושבו כעסן לא דבר ודבר יהודה כשראה המקום:

לח

כי אחיו מת. ואין לי עליו תמורה:

וקראהו אסון. כמו אם קראהו אסון ועוד מה מועיל אם אמית את בניך הרי שלשה אבודים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.