בית נתן/ברכות/סג/א
שאין עונין אמן במקדש ומה הן אומרים ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואומר ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה ת"ר מניין שאין עונין אמן במקדש שנאמר קומו וברכו את ה' מן העולם ועד העולם ואומר ויברכו שם כבודך יכול על כל הברכות כולן תהא תהלה אחת ת"ל על כל ברכה ותהלה מעין כל ברכה וברכה תן לו תהלה:
פיס' התקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם וכו' ואומר עת לעשות וגומ' מאי ואומר וכ"ת מדעתיה דנפשיה עבד בועז ת"ש מדקאמר ליה מלאך לגדעון ה' עמך גבור החיל ואומר אל תבוז כי זקנה אמך תניא הלל הזקן אומר בשעה שמכנסין פזר בשעה שמפזרין כנס וכו' (ככתוב בנוסחת הדפוס להלן) עד הפרו תורתך דרש בר קפרא פרקמטיא זולת קפוץ (וכ"ה גי' הערוך בע' קפוץ ע"ש) קני מינה באתרא וכו' עד לא תהוי גבר ואמר רבה לא נצרכה אלא ששניהם שוין דרש בר קפרה איזו היא וכו' עד אורחותיך אמר רבה לא נצרכה אלא לדבר עבירה ואמר רבה היינו דאמרי אינשי גנבא על פום דאיגרא רחמנא קרי (וכ"ה הגי' בע"י ע"ש) דריש בר קפרא לעולם ילמוד וכו' מאי היא אמר רב יהודה מחטא תלמיותא עת לעשות לה' מה טעם משום דהפרו תורתך אמר רבה האי פסוקא דדריש ליה מסיפי' לרישיה מידריש דדריש ליה מרישיה לסיפיה מידריש דדריש ליה מרישיה לסיפיה מידריש עת לעשות לא משום דהפרו תורתך דדריש ליה מסיפיה לרישיה מידריש הפרו תורתך מה טעם משום דעת לעשות לה' תניא רבי מאיר אומר אל ירבה אדם רעים וכו' תניא א"ר לעולם אל ירבה (ר"ל אל יגדל) אדם אפטרופא בתוך ביתו מנלן מיוסף שאלמלא לא מינה פוטיפר ליוסף על ביתו לא בא לידי אותו דבר תניא אמר רב למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך כל הרואה וכו' אמר חזקיה בריה דר' פרנך א"ר יוחנן כל שאינו מפריש תרומה ומעשר סוף נצרך על ידי אשתו לכהן שנאמר והביא האיש את אשתו אל הכהן א"ר יוחנן כל שיש לו תרומה ומעשר ואינו נותן לו סוף מצטרך לו שנאמר ואיש את קדשיו לו יהיה ואם נותן לו סוף מתעשר שנאמר איש אשר יתן לכהן לו יהיה לו יהיה ממון הרבה אמר רב אחא בר ברכיה משום רבי אלעזר הקפר כל המשתתף וכו' כופלין לו פרנסתו שנא' והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך א"ר יאשיה כל המרפה עצמו על דברי תורה וכו' עד צר כחך רבי טבי בר מתנה אמר שמואל אפילו במצוה אחת שנאמר התרפית מכל מקום אמר רב ספרא רב בהו משתעי כשירד רבי חנינא בן יהושע לגולה וכו' שיגרו אחרי[ו] שני ת"ח ר' יוסי הקפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל הלכו וישבו לפניו אמר להם למה וכו' הכריז עליהם אנשים הללו גדולי הדור הם ואבותיהם שימשו בכהונה גדולה במקדש שכך שנינו במשנתינו זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל התחיל הוא מטהר והן מטמאין הוא מטמא והן מטהרין הוא אוסר והן מתירין הוא מתיר והן אוסרין חזר והכריז עליהם אנשים הללו של שוא הם ושל תוהו הם ואבותיהם טימאו בכהונה גדולה אמרו לו כבר בנית אי אתה יכול לסתור אמר להם וכו' אמרו לו ואתה מפני מה אתה מעבר שנים וקובע חדשים בחוצה לארץ אמר להם והלא עקיבה בן יוסף עיבר שנים וקבע חדשים בח"ל אמרו לו הנח לר"ע שלא הניח כמותו בא"י וירדתי אמר להם אף אני לא הנחתי כמותי בא"י וירדתי אמרו לו גדיים שהנחת נעשו תיישים והם שיגרונו אצלך ואמרו לנו:
אמרו לו משמינו אם (שמוע) [שומע] מוטב וכו' ואם לאו יעלו לראש ההר חייה יבנה מזבח חנניה ינגן וכו' עד באלקי ישראל געו כלם בבכיה ואמרו יש לנו חלק באלהי ישראל וכל כך למה וכו' אלא הוא מטמא והן מטהרין היכי הוו עבדי הכי והתניא חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר קסבר דלא ניגררו בתריה: