בית נתן/ברכות/סב/ב
חוץ מן הקורה יציאה בעמוד השחר כסטומא לפרזלא שינה בעמוד השחר כסטומא לפרזלא בר קפרא וכו' עד שכפנת איכול וכו':
קרנא קריא ברומי בשוקי בר מזבין תאיני תאיני דאבוך זבין אמר עולא אחורי [ה]גדר נפנה מיד וכו' (כמו שנדפס אצלינו מקודם ד' ס"ב ע"א ורק אעתיק השינוים) ואין חבירו שומע קולו רב אסי בריה דרב נתן מתני הכי להא שמעת' דעולא בהאי לישנא אחורי הגדר כדי שמתעטש ואין קולו נשמעת ובבקעה וכו' מיתיבי יוצא חוץ לפתח בית הבד ונפנין (ו)[ל]אחורי הגדר והן טהורין בטהרות הקילו ת"ש כמה ירחיקו ויהיו טהורין כל זמן שיהו רואין הכא נמי בטהרות היקלו רב אשי אמר וכו':
עד אבל לדידיה חזי ליה אמר להו אביי לרבנן כי עייליתו לשבילי דמייחדי למיסק בהו בדברא לא תחזו וכו':
רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא אתא ר' אבא נחר ליה א"ל ניעול מר ולא עאל בתר דנפק א"ל עד כאן לא עיילה לשעיר וכו' ולאו הכי תנן מדורה וכו' נעול בידוע שיש שם אדם פתוח דידוע שאין שם אדם אלמא לאו אורח ארעא הוא, סבר מסתכן הוא וסבר לה כרשב"ג דתניא רשב"ג וכו' (עיי' פירש"י שכתב אלמא אין מספרים בבית הכסא ואת אמרת ליעול מר עכ"ל ולולי פירש"י אין שום הכרח לפרש קושית הגמרא לאסור הדיבור אשר אין מזה שום רמז במתניתין דמדורה וכו' אלא כך קושית הגמרא ולאו הכי תנן מדורה וכו' פתוח בידוע שאין שם אדם אלא לאו אורח ארעא למנחר אבבא וליכנס שם בעוד שיש שם אדם
והנה אנה ה' לידי פירוש רש"י לסדר קדשים בכ"י ובתוכו פירוש חדש על מסכת תמיד והנני מעתיק מה שכתוב שם וז"ל אתא ר' אבא נחר בגרונו, איכא דאמרי לידע אם יש אדם שם א"ל רב ספרא ליעול מר, וקם רב ספרא ונכנס ר' אבא בתר דנפיק ר' אבא א"ל רב ספרא עד כאן לא עיילת לשעיר גמרת מילי דשעיר כלומר פרסיים היו צנועים טפי בבית הכסא כדאמרינן שלשה דברים נאמרו בפרסיים וקא חשיב הך דצנועין בבית הכסא והנך רבנן הוו בין הפרסיים והיו נמי צנועין אבל בני שעיר לא היו צנועין כלל, ולהכי קאמר ליה עדיין אתה דר בין הפרסיים שהן צנועין ולא נכנסת עדיין בין אדומיים ואתה נוהג מנהגם ומה שאינן צנועין אף אתה אינך צנוע וכיון דפתח היה נעול לאו אורח ארעא למנחר אבבא, ור' ספרא שהניחו ליכנס לבית הכסא סבר דילמא מסתכן ר' אבא ואמטו להכי א"ל ליעול מר ור' אלעזר זכור לטוב מפרש בענין אחר א"ל רב ספרא עד כאן לא עיילת וכו' שאתה היית לשם ואמרת לי שאכנס לשם לאו הכי תנן אם מצאו נעול וכו' אלמא כי יכנס אדם לשם לא יכנס חבירו עליו והילכך אמאי אמרת לי למיעל בעודך שם וטעמא נמי דקא"ל עד כאן לא עיילת לשעיר וכו' הוי משום דאנהו בפרס היו ופרסיים היו צנועין ביותר עכ"ל הרי לך קורא נעים ב' פירושים מראשונים כדברי):
רבי אליעזר הוה יתיב בבית הכסא אתא ההוא אדומאה (ובנוסחת הדפוס ההוא פרסאה וגירסת הכ"י יותר נכונה שהרי מבואר מהמעשה דרב ספרא דלעיל שהפרסיים צנועים הם בבית הכסא ואינם נכנסים כשיש שם אדם אחר גם ממה שקרא עליה רבי אליעזר ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום מוכח שהיה אדומאה) דחקיה קם רבי אליעזר ונפק אתא ההוא דרקונא וכו':
ותחוס ואחוס מיבעי ליה א"ר אלעזר אמר לו דוד לשאול מן התורה מותר להורגך משום דרודף אתה והתורה אמרה אם בא להורגך וכו' אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך דכתיב ויבא שאול אל גדרות הצאן וכו' ומערה לפנים ממערה להסך מלמד שסיכך וכו':
המבזה את הבגדים אינו נהנה מן הבגדים שנא' והמלך דוד וכו':
א"ל הקב"ה לדוד דוד מסית קרית לי אני מסיתך ומכשילך בדבר וכו':
ועד עת מועד וכמה הוי א"ר ישמעאל סבא חתניה דר' חנינא משחיטת התמיד ועד זריקתו ור' יוחנן אמר וכו':
המשחית בעם רב מאי רב אמר ר' יהודה אמר רב וגו' טול לי הרב שבהם שיש לפרוע מהם כמה חובות באותה שעה מת אבישי בן צרויה שהוא שקול כרובן של סנהדרין:
מה ראה דמותו של יעקב ראה דכתיב וכו':
בהר ה' יראה תניא כמ"ד בית המקדש ראה מתני' לא יכנס אדם בהר הבית במקלו ובמנעלו וכו' מאי קפנדריא קפנדריא כשמה אמר רב חנא בר אדא משמיה דרב חמא בריה דרב מארי כמא[ן] דאמר אדמקיפנא מיהא אידרי ואיעול בהא א"ר אבהו אם היה שביל מעיקרו מותר אמר רב נחמן בר יצחק אמר רבא הנכנס לבית הכנסת שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא א"ר חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מצוה לעשותו קפנדריא שנאמר ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך וגו':
ורקיקה מק"ו אמר רב ביבי אמר רב אסי כל הרק בזמן הזה בהר הבית כאלו רק בבת עינו שנאמר והיו עיני וכו' אמר רבה רקיקה בבית הכנסת מותר מידי דהוה וכו':
א"ל ר"פ לרבה ואמרי לה רב אדא בר מתנאה ואמרי לה רבינא לרבא אדיליף מר ממנעל וכו':
לא יכנס אדם בהר הבית במקל שבידו ובמנעל שברגלו ובמעות צרורין לו בסדינו ובאפונדתו מופשלת לו לאחוריו ולא יעשנה וכו' ק"ו ממנעל ומה מנעל שהיא דרך כבוד אמרה תורה וכו' רבי יוסי ברבי חנינא אמר אינו צריך הרי הוא אומר וכו' ומה שק שאינו מאוס לפני מלך בשר כך רקיקה שהיא מאוסה ולפני מלך מלכי המלכים לא כ"ש ואימא בהר הבית רקיקה אסורה דלילפה מקפנדריא דאסירא אלא אמר רבה כביתו מה ביתו וכו':