בית נתן/ברכות/סא/ב
מתני' לא יקל אדם את ראשו וכו' אמר רב יהודה אמר רב לא אסרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה איתמר נמי אמר רבנא בריה דרב יהודה א"ר יוחנן לא אסרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה ובמקום שאין שם גדר ובזמן שהשכינה שרויה במקדש ת"ר הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום אסור ר' יוסי מתיר שהיה ר' יוסי אומר לא אסרו אלא ברואה ר' בנימן אומר אפילו ברואה בזמן שהשכינה שרויה אסור אין השכינה שרויה מותר וחכמים אומרים בין כך ובין כך אסור חכמים היינו ת"ק איכא בינייהו צדדין דיהודה וגליל ת"ק סבר צדדין שבמזרח ושבמערב אסורים והיינו דרבי בכל מקום דרבי לאיסורא ובגליל צפון ודרום אסור ואפילו צדדין וחכמים סברי ביהודה כיון דדרום וצפון מותר צדדין שבמזרח ושבמערב מותרין ובגליל צפון ודרום נמי אסורין כי היכי דאסירי מזרח ומערב תניא אידך הנפנה בכל מקום לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל צפון ודרום אסורין ור' יוסי אומר מותר שהיה ר' יוסי אומר לא אסרו אלא ברואה ר' יהודה אומר וברואה בזמן שבית המקדש קיים אסור אבל בזמן הזה מותר ור' עקיבא אומר בכל מקום בין בית המקדש קיים ובין אין בית המקדש קיים אסור ר' עקיבא היינו ת"ק איכא ביניהו חוצה לארץ, רבה הוה שדיין ליה הנך לבני מזרח ומערב על אביי אפכינהו עאל רבה תרצינהו אמר מאן האי דקא מצער לי אנא כר"ע סבירא לי תניא א"ר עקיבא פעם אחת וכו' (העתקתי כל לשון הגמר' שבכ"י מפני שינוים הרבים שבה ועיין במוהרש"א שכתב יל"ד דמשמע שכל מזרח ומערב של ארץ יהודה הוא בכלל האיסור ואמאי הא ע"כ יש מארץ יהודה לצד מזרח ומערב שלא כנגד ירושלם ואמאי יהיה אסור טפי מצפון ודרום שלא יפנה אלא כנגד ירושלם ממש ולפי מ"ש הב"י בטא"ח ס"ג וכו' ומיהו ק"ק כיון דלת"ק לא אסור בארץ יהודה צפון ודרום אלא כנגד ירושלם ממש מה"ט שכתבנו א"כ בגליל נמי לא יאסר צפון ודרום אלא כנגד ירושלם ממש לת"ק ומדברי רש"י לא נראה כן ודו"ק עכ"ל והנה כפי גי' הכ"י מבואר שבענין צדדים היא פלוגתא דחכמים ות"ק וכמו שכ"ש איכא בינייהו צדדין דיהודה וגליל ת"ק סבר צדדין שבמזרח ושבמערב אסורים והיינו דרבי בכל מקום דרבי לאיסורא ובגליל צפון ודרום אסור ואפילו צדדין וחכמים סברי וכו'):