צל"ח/ברכות/סא/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן וכו' שאלת התלמידים היא דבר תימה וכי רצו שח"ו לא ימסור נפשו וגם לשון עד כאן אין לו הבנה וגם תשובת הרב שהשיב כל ימיו וכו' ואטו אם לא הי' מצטער על זה כל ימיו לא הי' ראוי למסור נפש והי' לו להשיב כתיב בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך. ונראה כאשר נדקדק עוד דאמר שהיו סורקין וכו והי' מקבל עליו עול מ"ש ופירש רש"י קורא קריאת שמע והנה כיון שיצאה נשמתו באחד א"כ הי' כל הויכוח הזה של ר"ע עם תלמידיו באמצע הפסוק של שמע והדבר תמוה שהתלמידים ידברו עמו להפסיקו באמצע הפסוק ופשיטא שתמוה על ר"ע שיפסוק באמצע פסוק ראשין ולכן אומר אני שהגיע זמן ק"ש והנה היו מיסרים אותו ביסורים כאלה שהמה בלי ספק חמורים ממיתה ובמס' כתובות דף ל"ג ע"ב אמרו אלמלא נגדוהו לחנני' מישאל ועזריא וכו' דהכאה שאין לה קצבה חמירא ממיתה והתוס' שם הקשו מהך דר"ע שסרקו בשרו והי' מוסר עצמו על קידוש השם ומעתה אני אומר שבהגיע זמן קבלת עול מלכות שמים דהיינו זמן ק"ש התפלל ר עקיבא וביקש רחמים שתצא כשמתו בשעת ק"ש והוא הי' כוונתו כדי לקיים קרא כדכתיב בכל נפשך שנוטל את נפשך ואף שבאמת על ידי היסורין מתרבה שכרו בעוה"ב יותר משכרו על המיתה כי לפום צערא אברח מ"מ הי' ניחא לו לקיים המצוה כמפורש בתורה הואיל וכך נפיק מפומי' דקודשא בריך הוא יותר מריבוי השכר והתלמידים כאשר שמעו שהוא מתפלל על קירוב מיתתו הי' סבורים שכוונתו שקשה עליו מאד כאב יסורים כאלה ולכןשאלו אותו רבינו עד כאן וכי עד כאן דהיינו עד המיתה האדם מחויב למסור על קידוש השם והלא גם כל יסורים שבעולם חייב לסבול על קידוש השם ועל זה השיב להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה וכו' ועכשיו שהגיע לידי וכו' שרוצה לקיים המצוה כמו שיצא מפי הק"בה יותר מריבוי השכר של היסורין והק"בה רצון יריאיו יעשה ומילא בקשתו ויצאה נשמתו באחד ואף שהי' אפשר ע"פי הטבע שיחי' עוד איזה רגעים ולקבל יסורים יותר כל הרגעים הללו והי' מתרבה שכרו יותר ויותר וזהו כוונת דברי משרתי עליון שאמרו זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה' שמיתתו הי' על ידך שקרבת מיתתו ועל ידי זה מעיטתו שכרו והי' ראוי להיות ממתים מחלד להיות מיתתו ע"פי הטבע שהי' יכול עוד לקבל יסורים יותר והי' מתרבה שכרו יותר ועל זה השיב הק"בה חלקו בחיים שחלקו לעוה"ב הוא כאלו עדיין הוא בחיים וסובל עוד היסורים ולא נתמעט שכרו ע"י מהירת יציאת נשמתו באחד כלל והוא נוטל שכרו משלם ובזה ניחא שלא שאלו מלאכי עליון שאלה זו על כמה צדיקים שקדמו לר' עקיבא ונהרגו על קדושת השם כמו ר' ישמעאל כה"ג ורשב"ג ולפי מ"ש ניחא:
שם ובגליל לא יפנה וכו' לעיל בפ"ק דף ה' ע"ב גבי מטתו לא חילקו בין יהודה לגליל אלא סתמא אמרו שמטה תהא נתונה בין צפון לדרום ולא בין מזרח למערב ואין לדחוק ולומר דבעל המימרא שם הי' דירתו ביהודה או באיזה מדינה של צד מזרח או מערב המקדש שהרי קרא קנסיב וצפונך תמלא בטנם ולדברי רבינו יונה שם שאין הטעם משום חשיבות מזרח או מערב אדרבה משום חשיבות צפון ודרום שהרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפון ולכן יתן מטתו בין צפון לדרום שיזכה בניו לחכמה ועושר ניחא אבל לפירוש רש"י ותוס' שגם שם הטעם מפני כבוד השכינה שהיא בין מזרח למערב קשה ונראה דהשכינה היא במערב העולם כדאמרינן במס' ב"ב דף כ"ה ואמנם היינו דרך כלל אבל אין שם גילוי שכינה ביחוד אבל, המקדש הוקבע למשכן שכינה ביחוד ולכן חייבים אנו לנהוג כבוד במקום הזה יותר מכבוד שיש לזהר נגד מערב העולם ואמנם נגד כבוד מקום המקדש מועיל מחיצות מפסיקות שכיון שיש מחיצה המפסקת אין חיוב לזהר במה שחוץ למחיצה אבל נגד הכבוד שצריך לזהר נגד צד מערב כיון שאין שם מקום גשמי שנתייחד להשראת השכינה רק כבוד השכינה שם בלי מקום הגורם אין מועיל הפסק מחיצה ואמנם במקום שאין מחיצה שיש עלינו כבוד המקדש צריכין אנו יותר ליתן כבוד לצד המקדש מלצד מערב אבל במקום שיש מחיצות שאז אין שם כבוד המקדש צריכין אנו ליתן כבוד לצד מערב ולכן לענין קביעת מקום מטתו שהוא בודאי בחדר וא"כ יש שם מחיצות ואין שם חיוב לחלוק כבוד לצד המקדש לכך מוטל עלינו לחלוק כבוד לצד מערב העולם ואין שם חילוק בין מדינה למדינה והכל שוים שיתנו מטתן בין צפון לדרום אבל כאן לענין לפנות לעשות צרכיו שהוא במקום מגולה דוקא כמבואר בשלחן ערוך סימן ג' סעיף ה' אז הקפידה על מקום המקדש וחילקו בין יהודה לגליל ולפי זה יצא לנו דבר חדש דבמקום שיש מחיצות יזהרו עכ"פ בין מזרח למערב ויהודה וגליל שוים בזה ולא מצאתי בזה רמז בדברי הפוסקים והרמב"ם בפ"ד מהל' בית הבחירה השוה נתינת מטתו והפנאה לצרכיו לאסור בין מזרח למערב בכל מקום ולא חילק בין יש מחיצה לאין שם מחיצה אדרבה כתב בפירוש שאין קובעין בית הכסא בין מזרח למערב נלע"ד דסובר דסוגיא דלעיל פליג על סוגיא דכאן או דמסקנא דר"ע אוסר בכל מקום היינו שכל המקומות שוים ובין מזרח למערב אסור וכדברי הירושלמי כאן:
שם רבה הוה שדיין לי' לבני וכו' ופירש רש"י דבבל הוא במזרח של א"י וכו' ובאמת בריש גיטין מבואר דבבל הוא לצפון ארץ ישראל ובפ' לא יחפור דף כ"ה ע"ב אמר לי' רב חנינא לרב אשי אתון דיתביתו בצפונה דא"י וכן כתיב בירמי' ועיין בספר בכור שור שהרגיש בזה ותירץ בזה דעת הרמב"ם והטור ויפה כיון עיין בדבריו ותיתי לי שגם אני כוונתי לדעתו בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |