בית נתן/ברכות/נח/א
אמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללו בבל נתקללו שכניה שנאמר ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים נתקללה שומרון נתברכו שכניה שנאמר ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם:
חכם הרזים לפי שאין פרצופיהן דומין זה לזה ואין דעתם שוה זה לזה בן זומא כשראה אוכלסא בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשרתו הוא היה אומר כמה יגיעות יגע אדם עד שטעם לו לוגמא אחת עד שחרש וזרע וכו' ואני משכים ומוצא פת מתוקנת לפני וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ (מ)[ו]טוה וארג ותפר ואח"ך מצא בגד ללבוש ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני כל אומניות[1] שוקדות לפני ואני משכים ומוצא וכו':
כמה טרחות טרח בעה"ב בשבילי כמה יין הביא [לפני] כמה בשר הביא לפני כמה מיני גלוסקאות הביא לפני וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשבילי אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בה"ב זה לוגמא אחת אכלתי וכוס אחד שתתי חתיכה אחת אכלתי כל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו על אורח טוב מהו אומר זכור כי תשגיא פעלו והאיש בימי שאול זקן בא באנשים אמר רב ואיתימה רב כהנא זה ישי אבי דוד שיצא באוכלסא ודרש באוכלסא אמר עולא נקטינן וכו':
חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם הרואה מלכי ישראל אומר וכו' מלכי אומות [ה]עולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם א"ר יוחנן לעולם וכו' ולא לקראת מלכי ישראל אמרו אלא אפי' לקראת מלכי אומות שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם רב ששת הוה שקיל ואזיל לאחזויי אפי מלכי א"ל ההוא מינא בר בי רב חצבא לנהרא וכו' א"ל השתא חזית דאנא ידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא א"ל ההוא מינא אתא מלכא א"ל לא חליף תנינא א"ל לא תליתאה חלפא בשתיקותא א"ל רב ששת השתא ודאי אתא מלכא א"ל ההוא מינא מנא ידעת א"ל מלכותא דארעא ממלכותא דרקיעא גמרא דכתיב צא ועמדת בהר וגו' עד ואחר האש קול דממה דקה כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך א"ל ההוא מינא ברבי רב מאן דלא חזית מאי מברכת[2] אמר מילתא ואתו בוטטי דנורא וכייבוה לעיני' ואיכא דאמרי הב ביה עינא ועשאו גל של עצמו':
ר' שילא אלקייה לההוא גברא דבעל גויה אזל אכל קורצא בי מלכא א"ל לקיסר איכא גברא חד ביהודאי דלא נסיב רשותא ודאין דינא אמר אתיוה כי אתא א"ל אמאי אלקיתיה לההוא גברא א"ל דבעל חמרא[3] א"ל אי הכי בר קטלא הוא א"ל אנן מיומא דגלינן לית לן רשותא למיקטל אתון כל מה דבעיתא עבידו ביה אדיתבי וקא מעייני בדינא פתח ואמר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת אמרי ליה מאי קאמרת אמר להו שבח ואמר בריך רחמנא דברא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא אמר מלכא כולי האי חשבינן עליהו יהבו ליה קולפא אמרי ליה [תיב[4]] אפתחא דרומאי[5] ודון דינא אותבוה אפיתחא דרומאי ייתיב אפיתחא וקא דאין דינא נפק אתא ההוא גברא א"ל עביד רחמנא ניסא לשקרי[6] א"ל רשע ולאו קושטא אמרי והכתיב אשר בשר חמורים בשרם אמר איזיל ואמר להו דקרית להו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להורגך השכם להורגו מחייה בקולפא דפרזלא וקטליה אמר הואיל ואיתעביד לי ניסא בההוא פסוקא אפיק אדרשיה בי מדרשא אזיל בי מדרשא ודרש לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר עושה גדולות עד אין חקר והגבורה זו יציאת מצרים וכן הוא אומר או הנסה אלהים[7] וגו' והתפארת אלו חמה ולבנה שעמד ליהושע דכתיב וידום השמש וירח עמד, והנצח זו מפלתה של רומי שנאמר ויז נצחם על בגדי וההוד זו מלחמת עמלק שנאמר ויאמר כי יד על כס יה כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר מן השמים נלחמו לך ה' הממלכה זו מלחמות נחלי ארנון שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות ה' והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג שנאמר הנני אליך גוג נשיא וגו' לכל לראש:
לכל לראש א"ר חנינא בר פפא אמר רב אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמו ליה במתניתא תנא משמיה דר' עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף וכן הוא אומר וירא ישראל את היד הגדולה, והגבורה אלו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זה בנין בית המקדש ויהי רצון שיבנה במהרה בימינו[8]:
- ↑ וכ"ה בירושלמי ובתוספתא ע"ש (דק"ס).
- ↑ "מאי הוה עליה דההוא מינא א"ד חברוהי כחלינהו לעיניה" ליתא, וכן ליתא בכ"י פ' ובע"י הראשון ובילקוט ובאמת לא מצינו שאלה כזו בכל הש"ס כגון בשבת קנ"ב גבי א"ל ההוא גוזא וכדומה במקומות שפקרו המינין בת"ח (דק"ס).
- ↑ א"ל אית לך סהדי כו' כאינש ואסהיד ליתא, וכן ליתא בכי"מ ופ' ולפ"ז מאי דאמר וכי עביד רחמנא ניסא לשקרי אינו מיושב כ"כ ואולי הנס הוא דיצא בדמוס ועוד יהבו ליה קולפא (דק"ס).
- ↑ כצ"ל (דק"ס).
- ↑ וכ"ה אפתחא דרומי בע"י ובמנוה"מ בד' קושטא משנת רע"ד [וכעי"ז בכי"מ ופ'] ולפ"ז נכון גי' הכ"י [מ'] קורצא בי קיסר אבל איני יודע מה ענין ר' שילא ברומי וכנר' היה בבל ביחד עם רב ושמואל כדאמר ביבמות ד' קכ"א א' ההוא גברא דטבע באגמא דסמקי אנסב רב שילא כו' וכן לעיל מ"ט ב' א"ר שילא א"ר וצ"ע (דק"ס).
- ↑ הכי ליתא, ובאמת אין לו הבנה (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכי"מ ופ' וגי' זו נראית דפסוק זה על יצ"מ נאמר לקחת לו גוי וגו' ובמוראים גדולים כו' במצרים לעיניך אבל קרא דבדפוס קאמר על טביעת המצרים בים סוף (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' ובע"י. ובכי"מ בהמ"ק שיבנה במהרה בימינו, וכ"ה באה"ת ובמנוה"מ שם. וגי' הכ"י [מ'] לשון נוח הוא וכ"ה לשון המשנה בשלהי תענית וביום שמחת לבו זה בהמ"ק שיבנה במב"י וכ"ה בב"מ כ"ח ב' משחרב בהמ"ק שיבנה במב"י ובסוכה נ"ב א' משיח בן דוד שעתיד להתגלות במב"י (דק"ס).