בניהו/ברכות/נג/א

בניהו ברכות נג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סברי מפני בטול בית המדרש. יש להקשות, למה בית הלל פירשו טעמייהו הם בעצמם, ובית שמאי לא פירשו טעמייהו?
ונראה לי בס"ד, דבית שמאי הם ראשונים בהוראה, וטעמם פשוט כיון דכל אחד חייב לברך למה יוצא ידי חובתו על ידי אחרים, הלא זה כלל גדול בתורה דקיימא לן בכל מקום מצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא.) כן זה יקיים מצות הברכה על ידי עצמו.
ובית הלל דפליגי, הוצרכו לפרש טעמם דאחד מברך, משום דאיכא בזה מצוה מן המובחר, דברב עם הדרת מלך(משלי יד, כח, ולכן אף על גב דמצוה בו יותר מבשלוחו, אם השליח עביד מצוה מן המובחר טפי מן המשלח יעשה השליח, וכמ"ש המפרשים בדין זה דמצוה בו יותר מבשלוחו. ולהכי גם כאן אחד מברך לכלם.
ואחר שאמרו בית הלל טעם זה למילתייהו, תו לא יספיק אותו הטעם הפשוט דאמרינן על בית שמאי, ולכך בא לפרש טעם חדש לבית שמאי דאמרי כל אחד מברך לעצמו ולא עבדינן מצוה מן המובחר דהדרת מלך דאיכא בהיכא דאחד מברך לכלם, והיינו טעם זה דאם אחד מברך לכולם שצריך להשתיק את כולם ביחד איכא בטול בית המדרש, ומשום מצוה מן המובחר דהדרת מלך אין מבטלים תלמוד תורה שהוא גדול מכל המצות.
אך מקשים, אמאי מהדר תלמודא לבקש טעם לבית שמאי דלית הלכתא כוותייהו? ונ"ל, צריך לידע תחילה טעם בית שמאי כדי שנדע ונבין אם בית הלל באו להקל או לעיכובא, ונפקא מינה אם לא אמרו לעיכובא שפיר מצי כל אחד ואחד לעשות כחומרת בית שמאי, ולית לן בה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף