בית נתן/ברכות/כה/ב
לימא סתמא כר"א דתנן רא"א עד הנץ החמה רי"א עד ג' שעות אפילו תימה רבי יהושע כי תנן האי לותיקין:
הערוה א"ר אלעא א"ר אבא משום רבינו במים עכורים שנו ת"ר מים וכו' (ול"ג דדמו כארעא סמיכתא שלא יראה לבו ערותו וכן הרי"ף והרא"ש לא העתיקו זה וכן רבינו בעל הטורים לא העתיק הא דארעא סמיכתא רק מרן הב"י העתיק לשון הגמרא כמו שהוא לפנינו וגם הסמ"ג בעשין ה' תפלה קרוב לססי' י"ח לא העתיק זאת רק סתם שבמים עכורים שאינו רואה את הערוה קורא וכן בעל ה"ג בפסק המתחיל ואסיר ליה לאיניש למקר ק"ש כשהיא ערום וכו' כ"ש וה"מ במים עכורים אבל במים צלולין לא נמ"ט וכו' ולא הזכיר הא דדמו כארעא סמיכתא
ודע שהא דמיא כארעא סמיכתא נזכר עוד ב"פ בש"ס בשבת דף ק' ע"ב כרמלית משפת מיא משחינן מיא ארעא סמיכתא ובגיטין דף ח' אלא בספינה דלא מפסיק אוירא דמיא כי ארעא סמיכתא דמיא ופירש"י דלא מפסיק אוירא בין ספינה לארץ אין שום אויר ומיא כארעא סמיכתא דמי הרי שסברה זו דמיא כארעא סמיכתא דמיא לענין ספינה נאמר ושם מלתא דמסתברא וכפירש"י יען שאין שום אויר בין ספינה לארץ אבל בכאן משום לבו רואה את הערוה ובמים עכורים ס"ד דלא חזי לבו את הערוה אבל איך שייך לומר לכאן דדמי כארעא סמיכתא וכמה נכון גי' כ"י דלא גרס לה כלל):
עקבו רואה את הערוה מותר נוגע אביי אמר אסור ורבא אמר מותר רב זביד מתני לה להא שמעתא בהאי לישנא:
נוגע אסור רואה מותר א"ר יוחנן צואה כל שהו מבטלה ברוק אמר רבה וברוק עבה אמר רבה צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה מ"ט צואה בכיסוי תליא מילתא והא איכסיא וערוה בראיה תליא מילתא שנאמר ולא יראה בך ערות דבר והא מתחזיא ואמר רבה צואה בגומא מניח סנדלו וכו':
כחמור בעלמא הוא קמ"ל דערוה כתיב בהו שנאמר וערות אביהם לא ראו:
וכמה מיא רמיאואזיל ה"ק לא יתכסה:
בתחלה כל שהוא ורב יוסף אמר:
א"ל ר"י לשמעיה עייל לי רביעתא דמיא במשיכלתא כר' זכאי:
לפני המטה אינו קורא ר"ש בן אלעזר אומר אפילו בית בן מאה אמה לא יקרא ק"ש עד שיוציאם וכו':
איבעיא להו לרשב"ג היכי קאמר וכו' או דילמא לאחר המטה מרחיק ד"א:
לפני המטה מרחיק ד"א וקורא רשב"ג אומר אפילו בית בן מאה אמה:
מטה פחות משלש כלבוד דמי או לא א"ל אין ג' ד' וכו':
וכן אמר באלי אמר רב יעקב בריה דבת יעקב הלכה כר"ש וכו' ורבא אמר אין הלכה כר"ש ב"א רב אהילא איעסק ליה לבריה בי רב יצחק בר שמואל בר מרתא ולא הוה מסתייעא מילתא למיסבה אמר אזיל בתריה לעייוניה חזא ס"ת דמנח בבתיהון א"ל איכו וכו':