בית נתן/ברכות/כה/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א פני יהושע צל"ח רש"ש בית נתן |
עד שיגמור ס"ד א"ר נחמן בר יצחק עד שיגמור עמוד הראשון וליפסקיה לאלתר סבר לה כדתניא רשב"ג אומר עמוד וכו':
איתמר צואה על בשרו או שהיתה ידו בבית הכסא:
מ"ט דר"ה דכתי' כל הנשמה תהלל יה ומ"ט דרב חסדא דכתי' כל עצמותי וכו':
מרחיק ד"א וקורא ורב חסדא אמר מרחיק ד"א ממקום שפסק הריח וקורא תניא כוותיה וכו':
ולא כנגד אשפה שריחה רע (וכן הגיה הגאון ר"י פיק עה"ג בשם ח"מ):
וכן לתפלה וכן ריח רע שיש לו עיקר מרחיק ד"א ממקום שפסק הריח וקורא ק"ש אמר רבא לית הלכתא אלא כי הא מתניתא דתניא לא יקרא אדם ק"ש לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת תרנגולים בזמן שיש בתוכן עורות:
גנו והני גרסי אלמא שרי וה"מ בד"ת אבל בק"ש לא וד"ת נמי לא אמרן אלא בדחבריה אבל דידיה אסור:
ק"ש כנגדה רבא אמר אסור לקרות ק"ש כנגדה:
ואם עמד טמא הטהור טמא וכן באבן המנוגעת אמר לך רבא התם תלה רתמנא למילתא בקביעיתא דכתי' בדד וכו':
אע"ג דסליק ואתא מנהרא א"ר יהודה ספק צואה בבית אסורה ספק מי רגלים מותרים ורב זביד מתני הכי א"ר יהודה ספק וכו'
אלא כנגד עמוד בלבד הא אם נפלי להו לארע' לא:
אבל בספיקן לא גזור רבנן:
זמן שמטפיחין גניבא משמיה דרב אמר (ול"ג וכן אמר עולא כ"ז שמטפיחין):
השתא צואה ודאי אמר רב יהודה:
סמוך אהא דאמר רבה בר חנה אמר רב צואה כחרס אסורה וה"ד צואה כחרס א"רב בב"ח אר"י כל זמן שזורקה ואינה נפרכת אסור אבל זורקה ונפרכת מותר ואמרי לה כל זמן שגוללה ואינה נפרכת אמר רבינה הוה קאימנא קמיה דרב ירמיה מדפתי והוא שדיא צואה קמיה ואמר לי לחזו אי מקרמו פניה מותר ואיכא דאמרי הכי אמר ליה חזי אי פלאי איפלואי (ול"ג מאי הוה עלה ועיין רש"י שפי' מאי הוה עלה דמי רגלים ועיין צל"ח שנותן טעם דבצואה לא שייך לשאול מה"ע ועי' מש"כ על זה בספר עטרת ראש ע"ש) אתמר צואה וכו':
כל זמן שמטפיחין אסור מיתיבי מי רגלים כל זמן שמטפיחין נבלעו וכו' מאי לאו נבלעו וכו' אף נבלעו דאין רשומן ניכר הא רישומן ניכר אסור וליטעמ' אימא רישא וכו':
מאי נבלעו ומאי לא נבלעו אילימ' נבלעו דאין מטפיחין לא נבלעו דמטפיחין אימא סיפא רבי יוסי אומר כל זמן שמטפיחין הוא דאסור הא רישומן ניכר שרי היינו ת"ק אלא לאו נבלעו דאין רשומן ניכר לא נבלעו דרשומן ניכר אסור ואתא רבי יוסי למימר וכו':