בית נתן/ברכות/טז/א
להיכן טעה חוזר לראש טעה בין פרק לפרק יחזור לתחלת הפרק טעה בין פרק לפרק ואינו יודע איזה פרק טעה חוזר לפרק ראשון (יחזור לפרק ראשון להפסק ראשון והיה אם שמוע לשון רש"י ועל"ק ברש"י פ"א פ' שמע וכן בר"פ הקורא י"ג ע"ב עיי' בלחם משנה בפ"ב מ"ה ק"ש ד"ה קרא וטעה שהאריך בדברי רש"י הללו
ואגב בדברי רש"י סרכיה נקט אין לטעות מכאן עד אמת ויציב עיי' בס' מבשר צדק בתחלת הספר ובס' תולדות יעקב ד' כ"ט ע"ב ועיי' בס' זהב שיבה ד' כ"א שהאריך בדברי רש"י הללו ובסוף כתב וז"ל ול"נ דהוקשה לרש"י ז"ל דכי היכי דקתני טעה בין כתיבה לכתיבה שהם ב' תיבות דומות שחוזר לראשון טעה בין אני ה' אלהיכם קמא לאני ה' אלהיכם בתרא חוזר לראשון לזה תירץ דדוקא בפרשיות אחרות אבל בפ' ציצית אינו טועה וכמו שכתב הרשב"א לדעת רש"י ז"ל הובא בב"י סי' ס"ד):
ת"ר פועלים שעושים מלאכה אצל בעל הבית קורין את שמע ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין תפלה של שמונה עשרה וכו':
בעושין בסעודתן תניא אידך פועלים שעושים מלאכה אצל בעה"ב קורין את שמע ומתפללין וכו' כיצד ברכה ראשונה כתיקונה שניה פותח בברכת הארץ וחותם בברכת הארץ בד"א בעושים בשכרן אבל בעושין בסעודתן או שהיה בעה"ב מיסב עמהם מברכין ארבע (וכגי' הכ"י וחותם בברכת הארץ היה ג"כ לפני בעל התוספות וא"צ להגהות הגאון ר"י פיק ז"ל שכתב עה"ג וז"ל לכאורה צ"ל פותח ובסוף מסיק ולכן י"ל דהיה הגי' לפניהם שניה פותח וכו' וחותם בברכת הארץ עכ"ל וכן הוא האמת):
ואת האלמנה חייב מאי טעמא אר"פ כי דרך מה דרך רשות אף כל רשות לאפוקי האי דבמצוה קא עסיק מי לא עסיקינן וכו':