פתח עינים/ברכות/טז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


פתח עינים TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים וכו'. יש להרגיש אטו בלא הקשא לא ידעינן דבתי כנסיות ובתי מדרשות מעלין מחובה לזכות. ואפשר במ"ש הרמב"ם פ"א דמקואות ובי"ד סי' קצ"ח דנדה וטמאין שעשו טבילה בלי כונה עלתה להם טבילה דקי"ל כרב דנדה שנאנסה עלתה לה טבילה. והיינו דאשמועינן רבותא דאע"ג כי הולך האדם אל בית תפלה ובית המדרש בלי כונה ראויה אי נמי לאונסו מפני הכבוד או מפני הבושה ולא מלבו מ"מ אהנו ליה בית המדרש ובית הכנסת הללו מטהרין כמקוה דאף בלא כונה ואונס מעלין האדם מטומאה לטהרה כן ישיבתו בבית ה' אף באונס ובלי כונה מעלין אותו מחובה לזכות ותו דמתוך שלא לשמה בא לשמה. ומיהו היינו דוקא כמקוה דבשגם טבל בלי כונה או באונס הטבילה היתה הגונה וכדת של תורה ולכך הנה זאת עולה. אבל אם הטבילה לא היתה כתקנה כפי הדין או היה טובל ובידו שרץ לא עלתה לו טבילה אף אם ברצונו ובכונה טבל. וכן הוא הדבר בבית הכנסת ובית המדרש דאם ישיבתו שם הוא כהוגן בלי חטא הגם שלא יהיה בכונה או קצת באונס זכות הוא לו. אמנם אם שרץ בידו איזה חטא מדברים האסורים וכיוצא מישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ לא עלו לו והוי כטובל ושרץ בידו ולכך נסמכו אהלים לנחלים:
והנה רש"י פירש אהלים לנחלים כנחלים נטיו כאהלים נטע ה'. והתוספות כתבו ולי נראה דאהלים לשון בשמים אלא מדסמיך מה טובו אהליך לכנחלים נטיו עכ"ד ורש"י בפירוש החומש פירש בפ' כאהלים נטע ה' שני הפירושים בשמים או אהלים כדכתיב ויטע אהלי אפדנו. ואפשר דרש"י לא רצה לפרש דמדסמיך מה טובו אהליך דריש משום דמה טובו אהליך קאי על אהלי ישראל שדרים שם עם כל בני ביתם. ולהכי פירש כאהלים נטע ה' דאפשר לפרשו בתי כנסיות ובתי מדרשות ודוק:

רמי ליה רב מרי בריה דבת שמואל וכו' פירש"י בכמה מקומות קרי ליה בת רחל ובת שמואל היתה ונשבית וכו' ובא עליה אחד וכו' וכתוב בתוספות ישנים כתיבת יד ואין נראה לרבי דאמרינן בירושלמי דאמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא איטפל בקרובתך נסב קדמיתא ומתה נסב תנינא ומתה שקרון ח"ו לא שקרון אלא בגין חטאיה דחנניה בן אחי ר' יהושע שהיה מעבר שנים וקובע חדשים בח"ל אלא ודאי לא היה מהם ואחרינא הוה עכ"ל והירושלמי דמייתו הוא בפ"ב דכתובות הלכה ו' ומ"ש בירושלמי אלא בגין חטאיה וכו' אינו מובן וכמו שהעיר עליו הרב יפה מראה. והרב פני משה בפירושו שם תריץ יתיב ועמ"ש הרב קרבן העדה. וראיתי בתוספות בתרא דף קמ"ט שהקשו על רשב"ם שפירש כרש"י מהירושלמי הנז' כמו שהק' בתוספות ישנים הנזכר וכתבו דהכי משמע בגמרא שם בכתובות דף כ"ג ע"ש. ועלה בדעתי לומר דרש"י ורשב"ם יאמרו דעוד היתה בת אחרת לשמואל דנאנסה מאיסור ונתעברה מרב מרי וזאת לא נכנסה לב"ד. וזכיתי ומצאתי בתוספות בשבת דף קנ"ד ע"א שכתבו ואע"ג דאתו לקמיה דרבי חנינא ואמרו נשבתי וטהורה אני לאו כלהו אמרו הכי ע"ש וכונתם דזו שנאנסה לא עיילא מעיקרא. ועד אחרן ראיתי להרב סדר הדורות דף ק"ל ע"ב שהקשה על דברי התוספות דשבת הנזכר ולק"מ כאשר יראה הרואה ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף