בית מאיר/יורה דעה/קסא

בית מאיר ‏ יורה דעה קסא

סעיף א' הט"ז והש"ך מביאים הפלוגתא של קרקע ומבואר בב"י דהיינו דוקא בהלואת קרקע אבל בהלוואת כסף ונתינת רבית בקרקע ודאי יש איסור והוא מתוס' וכן מבואר בדבריהם מכח קושי' וה"נ, מוכח משטת ר"ח והריף שבסי' קע"ב דמשכנתא בלא נכייתא מחשבי רבית קצוצה אף דאינו אלא קרקע. אבל תימה לי הא הכלל ופרט נאמר גבי הלוה דכתיב לא תשיך נשך כל דבר. וא"כ יותר מהראוי לידרוש הכלל ופרט על נתינת דבר הרבית דבשלמא גבי המלוה נאמר הלאו על מה שנותן בהלואה כדכתיב את כספך לא תתן לו בנשך אבל גבי הלוה דכתיב לא תשיך דהיינו לא תתן דבר שהוא נושך אותך וע"ז קאי הדרשה מה דלא יתן וא"כ אדרבה נמעיט קרקע דרשאי ליתן בעד הלוואת כסף תדע דהא דומיא דהכי משמעות הב"י דממעטינן פחות מש"פ וזה ודאי על הנתינה מידרש אפילו ההלואה כמה כיון שנתינת הרבית הוא פחות מש"פ שרי ומ"ש מיעוט הקרקע דנדרש על ההלואה וצ"ע:

סעיף ה' עיין ט"ז סק"ג והכנה"ג משיגו ע"ש. ואני אומר דין הט"ז נכון בלא הדיוק מרש"י מדקיי"ל דמחילה אחר הנתינה מהני כל כמה דלא תבע לי' הלוה השתיקה נחשב למחילה וכיון שכל הפוסקי' מודים שאין כאן שעבוד על המלוה רק קיום מצוה בזמן שתובעו ומגלה דעתו שעדיין לא מחל כמבואר בב"י' א"כ פשיטא שאין למלוה של הלוה על המלוה ראשון כלום מטעם שעבודא דר"נ כי מהיכא יבא אם הוא עצמו אין לו שעבוד וכ"ת כדברי הכנה"ג דהב"ד יכוף להלוה לתבוע זה אין בידינו כיון דאין כאן שעבוד דר"נ וממילא עדיין בידו למחול כמבואר בח"מ סי' פ"ו דהא בהא תלי' ואיך אפשר לכופו לתבוע והוא עומד וצווח מחלתי ופטור המלוה. ואולם לשיטת הגאונים דמחילה לא מהני כלום ברבית אז אפשר שייך שבידינו לכופו להלוה שיתבענו וק"ל:

סעיף ו' בש"ך ס"ק י"א דל"ד אלא ה"ה כל דבר שהוא בעין נ"ב היינו מטלטלין אבל במעות אפילו בעין לא מקרי דבר מסוים שם:

סעיף יו"ד בט"ז סק"ו ונראה, פשוט כו' או קרקע. נ"ב עיין בג"ת שער מ"ו סוף ח"ב פי' דברי הכ"מ שכתב נמי וה"ה איפכא בלשון זה דאפשר לומר כן בסתם חפץ או בשכירות דכיון שמחזיר דמים אמרינן סברת וקבילת אבל בכלי מסוים כי מפקינן מיני' לא מסתבר דמפקינן מיני' גלימא גופי' ועוד דינר נוסף עליו דמסתייע ללוה דלישקל מה דיהיב ותו לא מצי אמר לי' או טול מעות או הכלי כמו שנתת לי עכ"ל. ופשיטא דקרקע הוי דבר מסוים והיינו דנקט הש"ס דין זה בשכירות קרקע משום דבמכירה לא הוי מילתא פסיקתא:

סעיף י"א בש"ע י"א גובה את הקרן לבדו. נ"ב ולא הרבית אפילו מת אין היורשים גובים אותו. תוס' גיטין מ"ד ע"ב ד"ה נטייבה:

בט"ז סק"ח פירש. נ"ב פי' זה לא הי' ולא נברא בדעת הרמ"א:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף