דרישה/יורה דעה/קסא

דרישה ‏ יורה דעה קסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

באקראי מוציאין ממנו בע"כ נלע"ד דהאי לשון שאינו מדוקדק הוא דהא עיקר תשובה הנזכרת בגזלנים ומלוה ברבית היינו החזרה שמחזירין הרבית והגזילה וכדמוכח בהגוזל קמא ובכל הפוסקים שם גם רבינו כתב ריש ענין זה ז"ל והיכא שבא לעשות תשובה להחזיר הרבית כו' ואם כן מדהתחיל בבא לעשות תשובה מעצמו כו' הו"ל לסיים אבל במי שעושה באקראי מקבלין ממנו שהרי הוא בעצמו בא להחזירו ודוחק לומר שתשובה שהזכיר רבינו כאן הוא תשובה שמקבל שלא להלוות ברבית אפי' לעכו"ם כמ"ש רבינו בס"ס ל"ד בח"מ. ונוכל לומר שמיירי שעשה תשובה ואומר שאין לו מעות ליתן ולהחזיר הכל יחד אלא רוצה לשלם לזמנים ואמר דמוציאין ממנו בע"כ יחד ומיד וז"ל הרא"ש ריש הגוזל קמא ועי"ל דהא דאין מקבלין דוקא באדם שרוב עסקיו ברבית כו' אבל באקראי מוציאין ממנו עכ"ל והרא"ש שם מיירי בעומד במרדו ולכך א"ש לישנא דמוציאין אלא משמע שקשה לרבינו א"כ כל המרבה לחטוא ישכיר וא"כ יהיה התקנה קלקלה לכך כתב דמיירי נמי בעשה תשובה וכל עסקיו היה ברבית וכמ"ש גם הר"ן שם ואחר כך מסיים כלשון הרא"ש שם וק"ל. ובח"מ סימן שס"ו גבי גזלן באקראי כתב מקבלין ממנו. וגם אפשר דר"ל דאף שבא לעשות תשובה ואמר הרי הרבית מונח לפניכם אם תרצו לקחו קחו אבל מראה נפשו ומבקש שלא יקחהו מידו ע"ז קאמר דאין משגיחין בו אלא מוציאין אותו מידו. או נראה דה"ק אבל באקראי אינו בכלל הני שאמרו חז"ל שאין מקבלין ממנו אלא הוא בכלל הני דמוציאין מידן בע"כ וממילא נשמע דהאי דבא לעשות תשובה מעצמו דמקבלין מידו. והיותר נראה משום דלאחר שנתוודע לב"ד שזה האיש רגיל ליקח רבית קצוצה אין הבית דין מוציאין מידו מיד עד שרואין אם יעשה תשובה מעצמו וע"ז קאמר דהיינו דוקא אם נודע להן אאיש שרוב מחיתו בכך אבל אם נודע להו אאיש שלקח רבית באקראי אין ממתינין לו אולי יעשה תשובה מעצמו אלא מוציאין מידו מיד וק"ל:

ב

בד"א כשאין הרבית בשטר בחושן משפט סימן נ"ב כתב דאפילו אם הרבית מפורש בשטר רק שאינו נכלל עם הקרן גובה הקרן וכ"כ התוס' והרא"ש וכתבו דאין העדים נפסלין בכך ואפילו ברבית דאורייתא דלא תשימון לאינשי לא משמע להו אלא במלוה ולוה (ולא ידעי שקאי גם על העדים ומבואר בח"מ סי' ל"ד עכ"ה) לפיכך השטר כשר בעדותן לגבות הקרן ממשועבדים. אבל כשנכלל בו הקרן והרבית יחד אינו גובה בשטר זה אפילו הקרן דגזרינן שמא יגבה בו גם הרבית כיון שנכלל יחד. ואם כן צ"ל דמ"ש רבינו כאן בד"א כשאין הרבית בשטר כו' ל"ד קאמר אלא ה"ה כשהוא בשטר רק שאינו נכלל עם הקרן יחד וכמ"ש הרא"ש ובח"מ סי' נ"ב מ"מ לא ידענא למה לא כתב כאן כמ"ש בח"מ ב"י ונלע"ד דאורחא דמילתא נקט כאן רבינו דאין מדרך מלוה ברבית לפרסם ולכתוב הרבית בשטר דידעו דהב"ד לא יפסקו ליתן להן רבית אלא כוללין אותו יחד או מעמידים עליו עדים שחייב לו סך זה אלא שהעדים לפעמים יודעין שאותו סך הוא רבית. שוב מצאתי שכתבו ההגהות מרדכי בשם ר"י ד' קנ"ה סע"ג דל"ד שטר שכתב בו רבית אלא אם יש עדים שמעידים שאותה הלואה היתה ברבית פליגי בה ר"מ ורבנן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.