יד אברהם/יורה דעה/קסא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן קס"א ש"ע ס"א
כל דבר אסור ללוות בתוספת ואפילו בפחות משוה פרוטה יש איסור רבית. נלע"ד עיקר כמ"ש הרא"ש והטור בשם ר"י דבקרקע ובפחות מש"פ ליכא איסורא דאורייתא דהכי מוכח סוגיא דריש איזהו נשך (דף ס"א) גבי מימרא דרבא למה לי דכתב רחמנא לאו בגזל לאו ברבית לאו באונאה ואי איתא לימא דאיצטריך לאו ברבית לרבית קרקע ופחות מש"פ דלא הוה מצינן למילף הכי מלאו דגזל ואונאה דאין קרקע נגזלת וגם אין אונאה לקרקעות. וגם אין גזל לפחות מש"פ כדתנן בפ' הזהב (דף נה) חמש פרוטות הן וכן אונאה לכ"ע ליתא בפחות מש"פ כדמוכח התם אלא ש"מ דאין רבית לקרקע ולפחות מש"פ איברא רש"י כתב בסנהדרין (דף נ"ז) דיש איסור גזל בפחות מש"פ וכ"כ הש"ע ח"מ סי' ש"נ. וכ"ד הרמב"ם רפ"ו מהל' מלוה גבי רבית ועי' סי' קס"ה ובשו"ת פ"מ ובמ"ל רפ"ד מהל' מלוה ובשו"ת בית יעקב סימן קי"ג ובבאר יעקב ובחידושי כתבתי שמסוגיא הנ"ל מוכח דלא קיי"ל כרב כהנא דאמר התם בפ' הזהב דאין אונאה לפרוטות וכמ"ש המחבר בח"מ סי' רכ"ז ס"ה דא"כ האיך מסיק שם הש"ס דלאו בגזל אתא לכובש שכר שכיר דלגזל גופי' לא אצטריך דאיכא למילף מרבית ואונאה. והשתא הא איצטריך לגזל גמור ולפרוטה דהאיך ידעינן שיעור פרוטה מאונאה כיון דאין אונאה לפרוטות וה"ה לגזל ומרבית לחוד ליכא למילף דחידוש הוא כדאיתא התם אלא משמע דקיי"ל כלוי דאמר בפ' הזהב התם דיש אונאה לפרוטות וכמ"ש הרמ"א בהג"ה בח"מ בסי' הנזכר. ומיהו י"ל דאיסורא מיהא איכא עי' רא"ש פ' הזהב סי' כ' וכה"ג תי' המ"ל רפ"ד מהל' מלוה ובבאר יעקב. ומ"מ ק"ל דבח"מ סי' הנזכר ס"ו משמע דבמטבע ליכא אי' היכא דליכא אונאה וא"כ ע"כ סבר דבא דיש אונאה לפרוטות גם ד' הרא"ש דר"ל רבא אליבא דמ"ד אין אונאה צ"ע וי"ל ועי' בבאר יעקב:
(ש"ע סעיף ה') רבית דאורייתא שהוא בדרך הלואה בדבר קצוב יוצאה בדיינים. כ' הב"י כר' אליעזר דהכי משמע (בדף ס"ב) דהילכתא כר"א ור"ל ממימרא דרב ספרא התם. ותמיה לי מלתא (דבדף ס"ה ריש ע"ב) איפסקא הילכתא הכי בהדיא וכ"כ רש"י והגה' מיי' פ"ה מהל' מלוה וש"פ:
סעיף י"א
שטר שיש בו רבית בין של תורה כו'. גובה את הקרן לבדו והוא שיהא ניכר שהוא רבית אבל אם אינו מפורש אלא שכולל הקרן עם הרבית אינו גובה בו אפי' הקרן דוקא בו ר"נ בשטר אינו גובה כלל אבל אם הלוה מודה גובה הקרן כדין מלוה על פה. ובח"מ ר"ס נ"ב הביא הג"ה שם ב' דעות בזה. וכבר כתבו הט"ז כאן והש"ך שם בח"מ שאין הלכה כדעה זו דס"ל דאינו גובה כלל ואין מי שסובר כן ע"ש. ולענ"ד לכאורה להביא ראיה לזה מהש"ס דאיזהו נשך (דף ע"ג) גבי ישראל שלוה מעות מעובד כוכבי' ברבית ונתגייר אם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית ופסקוהו הפוסקים והט"ו ר"ס קע"א. ופירוש זקפן עליו במלוה פירש"י שם דהיינו שחשב עמו על הרבית ועל הקרן וכתב לו שטר עליהם שחייב לו כך וכך עכ"ד. ומביאו הרב המגיד בהל' מלוה. והיינו כמו זקפי רווחא אקרנא האמור בש"ס שם (דף ס"ח) שפירושו שכולל הקרן עם הרבית ואפ"ה לא קניס קרנא אטו רווחא וגובה הקרן אם הלוה מודה כדין מלוה על פה שהרי לא אמר גובה בו קרן דהיינו בשטר כדאמר הכא אלא גובה סתם כדין מלוה ע"פ. ומיהו לדעת הרמב"ם התם הוי רבית דרבנן מה שעלה קודם שנתגייר:
(שם בהג"ה) או שלא היה נכתב בשטר רק הקרן ועדים מעידים על הרבית. טור. ר"ל שכל הסך הכתוב בשטר הוא רק קרן אלא שעדים מעידים על פה שהתנאי היה שיתן לו רבית ומש"ה לא שייך למיפסל השטר. אף לפי פסק הט"ו דאם כולל בו קרן ורבית פסלינן שטרא וכן מבואר להדיא בטור וב"י ע"ש. ולא ירדתי לסוף דעת הט"ז שמפרש דר"ל שעדים מעידים שהסך הכתוב בשטר בסתם יש בו רבית דהיינו שכולל בו קרן ורבית ופסק כהרמב"ן בזה ופליג על המחבר ונמשך אחריו הבית לחם יהודה וליתא שהרי מקור הג"ה זו הוא מהטור ושם איתא להדיא כמ"ש והג"ה לא פליג אהמחבר כלל. ושוב ראיתי שהש"ך בח"מ ר"ס נ"ב השיגו וכתבו התוס' בפ' השולח (דף מ"ד ע"ב) דשטר שיש בו רבית דקונסין אותו ואינו גובה בו לעולם היינו אפי' בנו דכיון דקנסו זכה בו הלוה עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |