בית מאיר/יורה דעה/עב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png עב

בתשובת כ"י שאלה כ"ז מסיק להתיר עוף שנתבשל עם מאכל בזפק. וע"ש כי כל דבריו לענ"ד צ"ע כתב וסמך על תי' הגמרא קרמא מפסיק מה שהרמ"א בהג"ה סי' ק"ה פסק דאין לסמוך עליו וכתב ואין לשנות והכי נוהגין. ואיהו כתב שמהרא"י יחידאה הוא ומה שתלה עצמו בטעם שני של מהרא"י מה שלא שייך הכא ז"א המעיין במהרא"י יראה להדיא שעיקר טעמו דלא סמכינן אההוא שינוי' ובסי' ס"ח וע"ב שאין אסור אלא המוח וקרום ולא הבשר שם עיקר הטעם דכבכ"פ ועיין ש"ך סי' כ"ב ובפר"ח סי' ס"ח שבכל המקומות משמע שאין סומכין על ההוא שינוי' לחוד ומ"ש לבסוף שמלבד זה שרי בלי ספק כלל מטעם שני דהוי כמו ס"ס א"י מה קאמק (ולמה רומז. ולפ"ר ע"כ לסי' ע' סעי' ו' ונתחלף לו ה' בו' ועכ"ז א"י מה קאמר דזה איירי ע"י מליחה פולט) (דהי"א שבסעי' ה' אין טעמם שפולט מה שבלע בלא טעם כדאומר אלא או מטעם סברת רש"י וזה לא שייך הכא או משום דמשריק שריק וזה דוקא בבשר כדדייק לשון ר"ת שאמר משריק שריק דרך הנקבים שבבשר משא"כ בדבר מאכל ודאי מסרכי סריכי) ועוד מדוע אנו אוסרין בשר שפלט כל דמו וצירו שנפל לגבי בשר שלא נמלח ולא שרינן בקליפה והמותר ע"י מליחה שנית וע"כ משום דתפסינן לעיקר סברת המחמירין. ולפ"ר זה ממש דגים ועופות שמלחו יחד דלדידן לא הוו הקשקשים מועילים אי לאו משום דעשאו להדגים לא רפו קרמייהו, והיינו משום דהקשקשים לא היו אלא קליפה ואנן משערינן בס' וה"ה הזפק למה דלא סמכינן אשנוי' דקרמא מפסיק לא הוי הקרום אלא קליפה ולא מהני לדידן דבעינן ס' במליחה. אמנם שוב בא המעשה לידי והוריתי להיתר כפסקו מפני שראיתי שבפשוט עכ"פ מידי ס"ס דפלוגתא לא נפיק חדא דעת הש"ע סי' ק"ה סעי' ח' דסמכינן אההוא שנוי' דכולי' בחלבא הוי ואת"ל דלא קיי"ל כההוא שנוי' ספק אי בעינן במליחה ס'. ועיין תשו' רמ"א סי' קי"א. ומכ"ש באיסור דם שאינו מוחלט שהוא בכלל ספק אם שייך בו שמן זולת מצד המנהג אסרינן ומצריכים ס'. אבל בכגון דא דיש עוד ספק דפלוגתא מטעם הקרום. וגם עיקר איסורו אינו אלא דם שבישלו והוא בכלל הפ"מ היזק יותר משליש בדמיו והתרתי ע"פ עדותן שכן הורו המורים:

סעיף ב' בש"ך סק"ג מיהו הרשב"א בת"ה ובחדושיו וכו' ע"ש ונ"ל דנ"מ וכו' דשרי מטעם וכו'. ותמיה כיון דסמך על שיטת הרמב"ן לענין החילוק שבין צלי לבישול א"כ כי נפל לציר על צד החוץ פשיטא דבלע. ודוחק גדול דאיירי דנחתך הלב ונמלח ונפל לציר על צד הפנימי. וגם הפר"ח מעתיק דבריו בסתם ולא נחית לחלק בהכי וצ"ע. הגם לשיטת מהרש"ל לק"מ ע"ש ודוק. אך קשה איך ערבב הדברים וכתב סתם ונ"מ:

בש"ך סק"ח. ונאסר כדי קליפה. נ"ב ולא מחמרינן להצריך ס' נגד הקליפה כיון דזה עצמו אינו אלא חומרא בעלמא ת"ח שם:

בש"ך סק"י מיהו פשיטא וכו' נ"ב צ"ע דבלא קריעה אפילו לבדו אסור לכתחילה למולחו ואחר קריעה פשיטא דשרי אפילו עם בשר:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

·
מעבר לתחילת הדף