פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/עב

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה עב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואז. עש"ך דקמ"ל אפילו עם שאר בשר דל"ת לחוד הוא דמותר מטעם שיע הא עם שאר בשר לא קמ"ל כיון שקרעו ומלחו אין בו משום דם. ועכה"ג כתב בקצת דפוסי ש"ע לא היה כתוב במחבר ואח"כ מבשלו ועיין אורח מישור:

ב

ויש. עש"ך ואנו אין נזהרין ומולחין וקורעין קודם המליחה ומבשלין אף לב התרנגול דדבר מועט הוא וכ"ש לב בהמה וכתב עוד דאין לאכול שום לב וכן נוהגין:

ג

דככ"פ. עש"ך הביא ג' טעמים להתיר במליחה וצליה לקרוע אח"כ אף בדם בעין לא אמרינן ככ"פ כמבואר סימן ע' מ"מ לב דשיע מהני עכ"פ דליהוי חשיב גביה כדם פליטה. הב' דהדם מתייבש בתוכו ע"י מליחה וצליה והוה כדם פליטה. הג' נהי דלמסקנא לא קיימא לן שיע היינו לבישול אבל לצליה ומליחה מהני שיע ולא בלע כלל וזה דעת הרמב"ן. והנה לטעם א' קולא אף דם בעין שנפל עליו בחוץ במליחה או בצליה מהני שיעתו דאין בולע רק מעט וככ"פ וחומרא דשאר בשר שעמו אסור. ולטעם הב' קולא לשאר בשר וחומרא דם בעין שנפל על הלב דאין מתייבש אסור ולטעם הג' קולא לשאר בשר וה"ה קולא לדם בעין שנפל עליו או נפל לציר לאחר פליטת כ"ד וצירו דאסור בשאר בשר ולב דשיע לא בלע כלל ואלו לתי' הא' דבלע קצת א"כ אסור בנפל לציר דל"ש ככ"פ כיון דאין בו דם וציר ש"ע. ודע דלענין דינא עיקר הטעם דמתייבש ולפ"ז דם בעין אחר אוסר. וה"ה אם נכבש כשיעור על האש וירתיח בדם בעין דבלע וודאי לטעם שיע ולא הוה רק דם פליטה ושרי ולטעם דשיע ולא בלע כלל בצליה ומליחה הא בכבוש דבלע אסור ויש להחמיר ככל הפירושים וכל זה באיסור דם הא בשאר איסורין וודאי אף לב בולע וכן משמעות הטור במ"ש וי"א לב דבולע משאר בשר ועיין פרישה דלא כמ"ש יש"ש בפכ"ה סימן מ"ה:

ד

אבל. עש"ך דבבישול ל"ש ככ"פ גם שיע לא אמרינן. הא במליחה וצליה כתבנו לעיל באות ג' יע"ש. ואם נמלח הלב בלא הדחה א' יראה להתיר באין ה"מ דבסימן ס"ט מתירין בה"מ וכאן יש דעות דשיע ונהי בדם בעין שנפל על הלב אין להקל מ"מ בהדחה א' יש להקל והיינו שלא הודח בפנים דבחוץ בלא"ה אין עליו דם בעין וכן תרנגולת בחוץ אין בו דם ועמ"ש בסי' ס"ט  :

ה

עד. עש"ך דמטור משמע שנמלח דאל"ה אף בנקרע צריך ס' נגד הלב והמחבר ע"כ מיידי דלא נמלח דדם הכנוס בחללו יכולין לשער לדעתו בסימן כ"ב. ולפ"ז קשה אהמחבר איך כתב ואם בישל בלי קריעה מאי איריא בלי קריעה אפילו קרע ובלי מליחה צריך ס' נגד כל הלב וכ"ת דאי נקרע א"צ ס' לבד הלב דעצמו נמי מצטרף דכולו היתר כמ"ש הפר"ח בסימן ס"ט (בחתיכה שנתבשלה בדמה) משא"כ הדם הכנוס חדא דהמחבר שם משמע דאין החתיכה עצמה מצטרפת לס' ועוד דא"כ אכתי נגד דם הכנוס ידעינן לשער להמחבר ודם שבבשר הלב מצטרף בלב עצמו לס'. ומ"ש דנמלח מצ"א נפלט כל הדם שבבשר כבר התבאר כל שלא נבקע לשנים אף שיש לו חלל ונמלח מצ"א שרי ומש"ה קורעו לאחר מליחתו ושרי. ומה שהניח בצ"ע קשה הא בסימן כ"ב אות ט' כתב דהר"ב בד"מ סובר נגד כל החוטין בעינן ולא סגי נגד דם הכנוס ואולי אין ראיה דאפשר בגוף החוטין יש דם משא"כ כאן דם שבבשר הלב יצא ע"י מליחה ומש"ה הניח בצ"ע:

והמ"י כלל כ"ז אות י"ב העלה לדינא דאם אין הלב דבוק בחתיכה צריך ס' נגד כל הלב אף שנמלח דנ"נ ולא מהני שיעתו דממהר לבלוע כיון שהוא בפ"ע והגש"ד דאמר מ"ש בשערים דס' נגד הלב סגי ולא אמרינן דלב נ"נ דשיע מיירי שדבוק בחתיכה שיש ס' נגד דם הלב בזה לא אמרינן דלב בולע קודם משא"כ כשהוא בפ"ע ועוד דשמא פ"א היה חוץ לרוטב עכ"ל מ"ש שמא פ"א חוץ לרוטב כבר כתבנו דמשמע מט"ז סימן צ"ב אות י"ב וגם כאן ובש"ך סימן כ"ב אות ה' דבאיסור דרבנן לא חיישינן שמא היה פ"א חוץ לרוטב דספק דרבנן להקל אלא הטעם שממהר לבלוע ומ"ש כשהוא בפ"ע ממהר לבלוע חילוק זה יש לו מקום ולפ"ז אף שדבוק כל שאין בחתיכה ס' אז בעינן ס' נגד כל החתיכה וכשיש בחתיכה ס' נגד דמו בנמלח יש להקל בה"מ:

ו

ואפילו. עש"ך דלהמחבר בדאיכא ס' הלב עצמו נמי שרי כמבואר בב"י ואמאי לא כתב הר"ב וי"א שהלב אסור ומשום דלא הוזכר במחבר בפירוש להיפוך מש"ה לא כ"כ:

ז

הלב. עש"ך הטעם דמתייבש לא מטעם דנ"נ דשיע מהני שאין ממהר לבלוע והשיג על העט"ז דכתב מטעם דנ"נ והמ"י כלל כ"ז אות י"ב כתב דהלבוש מיירי באין בחתיכה ס' נגד הלב דוודאי נ"נ. ואני אומר דהשגת הש"ך עליו דמה איריא באין בחתיכה ס' אפילו יש בחתיכה ס' ונמלח הלב אפ"ה אסור הלב בה"מ מטעם דנתייבש הדם בתוכו ואין יוצא עוד ואסור בבישול ולא מהני ליה קריעה. ואם נקרע הלב ולא נמלח אז דינו כשאר בשר בה"מ או לצורך ע"ש להתיר אותה חתיכה ומיהו כבוד אורחים ל"ש דמשמעות אורחים בעלי תורה ואין אוכלים לב בהמה ועמ"ש בכללים מהו ה"מ וכבוד אורחים:

ח

ויקלוף. עש"ך בשם הת"ח כלל כ"ז ד"ו דהטעם דנאסר במליחה כ"ק והוכיח דעת הר"ב אפילו בנמלח בעינן ס' נגד כל הלב. הנה הר"ב בת"ח שם ד"ו כתב דכבר נאסר במליחה כ"ק והיינו לדעת יש מחמירין שהביא הר"ב בהג"ה דטוב לחוש לקלוף שאר בשר במליחה ואז יוצאין לרוב דעות במליחה כ"ק וא"כ ה"ה הקליפה שכתב כאן הוא רק לחומרא בעלמא וכ"כ בת"ה בהדיא לא מדינא. ולפ"ז אם לא נמלח כלל הלב עם העוף קיל טפי שאם נתבשל עמו א"צ קליפה דבבישול הרוטב חולק הטעם בשוה ול"ש קליפה ובנמלח תחלה אז צריך קליפה מטעם מליחה. ומ"ש דמוכח דעת הר"ב אפילו נמלח בעינן נגד כל הלב דהא אהמחבר קאי דכתב צריך לשער נגד כל לבו וכתב דיקלוף וע"כ בנמלח דאי לא נמלח א"צ קליפה ש"מ דאף נמלח בעינן נגד כל הלב. והאי נמלח בפנים דאי נמלח התרנגולת בחוץ חלב לא נמלח כלל ופשוט:

ט

לאסור. עש"ך דה"ה בנצלה עם הלב דצריך נטילה ויוצאין לרוב דעות דקי"ל צלי כ"נ ולפ"ז ה"ה אין דבוק בעוף כמו במליחה לדעת הש"ך אות י"א:

י

והמנהג. עש"ך דכן עיקר ומיהו לכתחלה אין למלוח כיון דבעי קליפה והיינו לשיטתו באות י"א אף באין דבוק צריך קליפה אלא דלא ידענא מאי איריא משום קליפה בלא"ה אין למלוח אפילו בפ"ע ולסמוך אקריעה שלאחר מליחה ונהי דיעבד אמרינן דהוה דם פליטה ולא לכתחלה ועוד שמא ישכח ויבשלנו כך עמ"י שם אות ז':

יא

וטוב. עש"ך דאפילו אין דבוק צריך קליפה במליחה ועמ"י כלל כ"ז אות ו' חולק עליו וכתב דווקא דבוק יע"ש:

יב

ואין. עש"ך ובאמת דברי הב"ח תמוהין שהקשה דברי הר"ב אהדדי דלעיל כתב אפילו באיכא ס' הלב אסור ובשר שעמו מותר אפילו באין ס' וכאן כתב שאין חילוק בין לב לבשר ותירץ דלעיל לחומרא בעלמא וכאן אמר לפי דין התלמוד הבין דבמליחה אסור הלב עצמו וז"א דלעיל בבישול מיירי דהלב עצמו אסור ובמליחה סובר הר"ב דהלב מותר כהמחבר קורעו לאחר מליחה וצליה ושרי. ויש ליישב קצת כיון דמתיר שאר בשר היינו שנתייבש והוה דם פליטה מה"ט יש לאסור הלב כמו בבישול ונתייבש וה"ה כאן ומ"מ צ"ע כדאמרן:

יג

ואין. עש"ך דכתב הר"ב זה לאפוקי מאו"ה שחילק באם סגור אף במליחה אסור ופתוח אף בבישול שרי דליתא ועמ"ש בט"ז ועמ"י שם:

יד

ואינו. והש"ך בשם רקנט"י דיש לחתוך ע"ש:

טו

אין. עש"ך ותרתי קשיא ליה חדא דמאי איריא שאין עוף שלא יהא ס' תיפוק ליה דלא אמרינן חנ"נ לדידיה ומאי האי דקאמר ואפילו דבוק והא המחבר לית ליה איסור דבוק אף לאסור אותה חתיכה לית ליה כמבואר סי' ק"ו דאין סובר כלל דממהר לבלוע או שמא היה פ"א חוץ לרוטב. ע"כ פירש דמילי מילי קאמר דכל עוף יש ס' אפילו הוא לבדו בקדירה והדר אמר אפילו דבוק ואין בו ס' אפ"ה שרי דלית ליה דבוק כלל:

טז

ששים. עש"ך אפילו לא נמלח הלב כלל או לב טריפה שבישלו עם תרנגולת כשירה כיוצא מסתמא יש ס' נגד כל הלב ובאווז שהופשט עורה אין ס' נגד הלב כמ"ש מהרש"ל ולא כתב אי דווקא בנמלח דלפי דעתו אין חילוק:

יז

וליכא. עש"ך חולק על מהרש"ל באם נדבק הלב בחתיכה ע"י צימוק בבישול לא מיקרי איסור דבוק דמ"מ אין ממהר לבלוע יותר בשביל זה ואפשר אף לטעם שמא היתה פ"א חוץ לרוטב לא חיישינן כל שאינו מחובר בתולדה דהיא גופא חומרא:

יח

וי"א. עש"ך הטעם דממהר לבלוע ומיהו בת"ח כלל ל"ח ובמ"י שם אות ד' עוד טעם שמא היתה פ"א חוץ לרוטב ובתשובת הר"ב סי' צ"ה הביא הטעם שמא פ"א חוץ לרוטב וכבר כתבנו דבאיסור דרבנן לא חיישינן אמנם בת"ח כלל כ"ה בדם הכבד דרבנן ומליחה דרבנן אפ"ה משמע הטעם שמא פ"א חוץ לרוטב ועמ"ש בט"ז סי' צ"ב אות י"ב ובק"ה:

יט

ואין. עש"ך ובמ"י כלל כ"ז אות ט"ו דה"ק אין לך בהמה שיהא וודאי ס' נגד לבה הא אם יכולה לשער שיש ס' נגד לבה וודאי שרי וכן בחתיכת עוף אם יכולין לשער שיש ס' נגד הלב שרי ועכר"ו בנמלח לב העוף דיש לשער בכזית כדאיתא בכריתות ריש פרק דם שחיטה דאין בדם לב עוף כזית:

כ

אבל נהגו כו' אבל דיעבד מותר אם בשלו בלי קריעה. ש"ך:

כתב הפר"ח אות י"א בשם הר"ש הלוי ב' עופות שהיו סגורים ולא ניטלו מהם הכבד ובני מעיים והורה להשליך מה שבתוכם ולצלות העופות והפר"ח כתב דאין הוראה מכוונת אלא העופות מותרים בבישול והלב יקרע והכבד יצלה עכ"ל. אמת נכון הדבר דאין העופות אסורים בבישול ולא הוה נמלחו מצ"א כיון דלא נקרעו הוה כחתיכה עבה והלב יקרע וימלח דלא נמלח כלל ומ"מ הבני מעיים ישליך כיון דאין מחזיקין דם בבני מעיים והא דמולחין עם שאר בשר מבואר בסימן ע"ה דאגב דטרוד למפלט ציר לא בלע משא"כ כאן דהבני מעיים תפילים הם לא טרידי רק בכ"פ אגב ציר דידיה וכבד הזהיר הר"ב אותנו בסימן ע' ס"ו בהג"ה דכל ככ"פ אגב ציר לא שרי אלא בה"מ ובני מעיים לא שייך בהו ה"מ וצורך גדול דאוכליהן לאו בר אינש ומיהו זה להש"ך [יג] אבל להט"ז לפי מה דברירנא שם אין לאסור ומ"מ ראוי להחמיר כדכתיבנא  :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.