בית מאיר/יורה דעה/מט

בית מאיר ‏ יורה דעה מט

סעיף ד'. דאי מחמת קוץ או מחט טריפה. נ"ב בספרי שו"ת המכונים בשם הרדב"ז שאלה תש"ל הכשיר בזה. ולאו דסמכא הוא וחלילה לסמוך עליו:

בט"ז סק"ג משיג על דין הש"ע. ואף שהנקה"כ ופר"ח משיגים עליו וכתבו דבושט היינו טעמא דהנקיבה לחוץ שכיח. מ"מ א"י מה השיבו על דבריו שבודאי אף הט"ז מודה בזה דבושט הטעם משום דשכיח. אלא שהוכיח דמכ"ש דזה נמי לא הוי ספק את"ל ע"י קוץ שמא לא ניקב דנקיבה זאת שכיח טפי. וראייתו נכונה דבזה ל"פ בגמרא. ובנקובת הושט יש פלוגתא. וכן משמע כדעתו מסי' מ"ח סעיף י"א דלא הכשיר הרשב"א אלא משום דיותר שכיח שבא מבפנים ולא כתב נמי טעם דס"ס דאת"ל מבחוץ שמא לא ניקב. א"ו דזה לא נחשב ספק כלל. וזה ל"ק על הרמ"א שבסי' מ"ט סותם כהש"ע ובסי' מ"ח מביא היש מחמירין ות"ל דשם נמי שייך הטעם דס"ס. די"ל דסובר טעם האוסרין כדאיתא בבאר הגולה. אבל הרשב"א שסובר דיותר שכיח שבא מבפנים ומ"מ אינו מזכיר טעם היתר ס"ס משמע ודאי סברת הט"ז נכונה דספק לא ניקב לא מיחשב ספק משום דשכיח טובא. ואף שהפר"ח סי' מ"ב ס"ק ג' כתב ואם הנקב הוא באברים הפנימים טפי איכא למתלי בחולי מבקוץ ובזה כתב המחבר בסי' מ"ט שתולין להקל. אף על סברתו איכא לאקשויי דא"כ בושט נמי נימא הכי אבל י"ל וושט דהנקב מבפנים שפיר מצוי ע"י קוץ דבלעה כמו ע"י חולי אבל איהו מיירי דומיא דהכא בקורקבן מבחוץ אפשר דשפיר קאמר דמסתבר יותר שהוא מחמת חולי אבל צ"ע אם יש לסמוך על סברה זו לחוד. ועיין נמי בזה סי' ל"ג סעיף ד' הג"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף