כף החיים/אורח חיים/תרמא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרמא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] העושה סוכה וכו'. אע"ג דגרסינן בירוש' (פ"א דסוכה ופ' בתרא דברכות) העושה סוכה לעצמו מברך אקב"ו לעשות סוכה עשאה לחבירו מברך על עשיית סוכה אגמ' דידן סמכינן דגרסינן בפ' התכלת (מנחות דף מ"ב ע"א) א"ר חסדא כל מצוה שעשייתה ע"י עכו"ם אין ישראל מברך על עשייתה וסוכת גנב"ך כשירה ואיכא מ"ד כל מצוה שאין עשייתה גמר מצוותה א"צ לברך יעו"ש. טור וב"י. לבוש:

ב[עריכה]

ב) שם. אבל שהחיינו היה ראוי לברך וכו'. ודוקא בדבר שעושין אותו משנה לשנה אבל שופר ומגילה שעושין אותו לכמה שנים אינו מברך שהחיינו על עשייתן ונר חנוכה נמי אין מנכר שעושה לשם מציה. מרדכי. מ"א סק"א. ומיהו עיין שכנה"ג סי' תקפ"ד בהגה"ט או' א' וסי' תרע"א בהגה"ט או' ד' וסי' תרפ"ז בהגה"ט או' א' שכתב דהרמב"ם פי"א מה"ב והרד"א ש"ג חולקים ע"ז וס"ל דמברך על שופר ומגילה ונר חנוכה יעו"ש. ובלא"ה עתה המנהג כדברי הש"ע דאין מברכין שהחיינו בעשיית המצוה רק סומכין על שהחיינו שאומרים בשעת קיום המצוה:

ג[עריכה]

ג) שם. כשעושה אותה לעצמו. אבל כשעושה לאחרים היה ראוי שיברך הבע"ה שהחיינו. מ"א שם. א"א אות א' ר"ז אות א':

ד[עריכה]

ד) שם. כשעושה אותה לעצמו. ודוקא כשעשה אותה תוך ל' לחג אבל קודם ל' אעפ"י שכשרה בשעשאה לשם חג כמבואר סימן תרל"ו מ"מ לא מיקרי שעת עשייה לברך עליה זמן. חי' הרשב"א. א"א בסי' תרמ"ג. מ"ב בב"ה:

ה[עריכה]

ה) שם. כשעושה אותה לעצמו. וה"ה אם היתה עשויה מכבר והוא מחדש בה דבר דהיינו שהיה בה רק שני דפנות והוא השלימה עכשיו או שחידשה בה סכך. ריטב"א. מ"ב או' ג' וז"ש להבין דברי הפו' אבל כבר כתבנו דהמנהג שאין לברך כ"א בעת קיום המצוה. ועוד נ"מ למי שכבר בירך וכמ"ש אח"ז:

ו[עריכה]

ו) שם. אלא שאנו סומכים וכו'. דא"ר אשי חזינא ליה לרב כהנא דקאמר להו לכולהו אכסא דקדושא. סוכה דף מ"ו ע"א. וכתב ב"י וכ"פ המרדכי וכן עמא דבר יעו"ש:

ז[עריכה]

ז) שם. אלא שאנו סומכים וכו'. ואם בירך שהחיינו בשעת עשייה נסתפק א"א אות ב' אם שוב יברך זמן בשעת קידוש של יו"ט בשביל הרגל או זמן דסוכה פוטר זמן הרגל יעו"ש וכן נסתפק הברכ"י בסי' תרמ"ג או' א' והעלה דלדעת התו' והרא"ש והר"ן וכלבו וא"ח לא יברך אבל לדעת הרמב"ם והרמב"ן והריטב"א ודעמייהו יברך ומסיק כיון דספק הוא לא יברך זמן על הכוס דספק ברכות להקל יעו"ש. והב"ד בכורי יעקב ומ"ב בב"ה:

ח[עריכה]

ח) שם. שאנו אומרים על הכוס של קידוש. שהוא קאי על מצות סוכה ועל החג כמ"ש לקמן סי' תרמ"ג סעיף א' יעו"ש:

ט[עריכה]

ט) שם הגה. ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה וכו'. כ"כ הר"ן בשם הראב"ד (פ"ד דסוכה) שמי שלא אכל בסוכה לילה הראשון אעפ"י שבירך זמן בביתו צריך למחר כשישב בסוכה לברך זמן אם לא בירכו בשעת עשייה כשם שמברכין על הלולב זמן אעפ"י שכבר בירך אותו בלילה יעו"ש והב"ד ב"י. מיהו הב"ח בתשו' סי' קל"ב האריך להשיג ע"ז דהראב"ד ס"ל דהא דזמן דקידוש אינו פוטר דלולב משום דאינו לפניו בשעת ברכה לכן פסק נמי הכי בזמן שעשה בבית דלא קאי על סוכה אבל שאר פו' שכתבו טעמא דלולב משום דאינו נוהג בלילה מוכח דאם היה נוהג אף שלא היה לפניו היה פוטר דלולב א"כ ה"ה בזמן שעשה בביתו שפוטר בסוכה כיון שנוהג בלילה יעו"ש. ועיין בדג"מ שכתב שכ"ה דעת הרא"ש יעו"ש. אבל הא"ר או' ב' הרבה להשיב על דברי הב"ח הנז' והסכים לדברי הרמ"א הנז' יעו"ש. וכן הסכים השבו"י ח"א סי' ל"ב. וכן הרב משאת משה בראשון סימן ה' יצא לישע סברת הרין ובהסכמה עלה לברך זמן בסוכה אף אם בירך זמן בקידוש בביתו כסברת הר"ן ודעמיה יעו"ש. והב"ד הברכ"י או' א' והביא עוד סמוכות לזה יעו"ש. והב"ד השע"ת. וכ"נ דעת הכס"א או' א' ובספרד קול אליהו ח"א חא"ח סי' מ"א ועי"ש מ"ש לחלק בין בירך זמן בעשיית סוכה דפוטר זמן הרגל ובין בירך זמן בביתו ארגל דלא פטר זמן סוכה יעו"ש. וכ"נ דעת המש"ז סי' תרל"ט אות י"ז ובא"א סימן תרס"א יעו"ש. וכן הסכים בס' בגדי ישע. וכ"פ הר"ז או' ב' ח"א כלל ע"ט או' ג' דה"ח או' ג'. ועיין עוד לקמן סימן תרמ"ד או' ו' ובאות שאח"ז:

י[עריכה]

י) שם בהגה. ואם לא אכל לילה ראשונה וכו'. וגם לילה שניה. מ"א סק"ב. ור"ל דאם לא אכל בסוכה לילה ראשונה וגם לילה שניה אז יברך בבקר שהחיינו על הסוכה אבל אם לא אכל בסוכה רק לילה ראשונה לא יברך בבקר שהחיינו על הסוכה אלא ימתין עד ליל שני וכשמברך זמן על הקידוש יכוין לפטור גם זמן דסוכה. כ"כ הלב"ש לפרש דברי מ"א הנז' וכ"כ המחה"ש וא"א או' ב' אלא שכתב שם הא"א שזהו כשיטת הב"ח שכתבנו באו' הקודם אבל לדעת הא"ר ושאר פו' יברך בבקר ביום א' אם נכנס שם לאכול יעו"ש. וכ"כ השע"ת. ועיין לקמן סי' תרס"א או' ג'.

יא[עריכה]

יא) שם בהגה. צריך לברך זמן וכו'. אפי' אין הסוכה שלו. ר"ז או' ב':

יב[עריכה]

יב) שם בהגה. צריך לברך זמן וכו'. עיין א"ר אות א' שכתב יש סמך למה שנוהגין רוב העולם ליקח בליל ב' של סוכות דבר חדש לשהחיינו כמו בליל ב' דר"ה דחוששין לסברת האומרים דזמן סוכה דליל ראשין פוטרת יעו"ש. והב"ד השע"ת וכתב ועתה אין מנהג זה כלל בסוכות רק בר"ה לחוד ותו לא וכדעת המ"א בסי' ת"ר יעו"ש. אבל בס' בכורי יעקב כתב דמנהג יפה הוא ודוקא בליל שני של סוכות ולא ביו"ט אחר יעו"ש. מל"ח סימן כ"ב אות טו"ב:

יג[עריכה]

יג) וכתב המרדכי פ' לולב וערבה המקדש בליל סוכות על יין חדש זמן שבירך על הסוכה פוטר גם היין אבל אם לא היה לפניו בזמן הקידוש אינו פוטר וצריך לחזור ולברך עליו כשבא לו אח"כ ד"מ אות א' ועיין לעיל סי' רכ"ה סעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד:

יד[עריכה]

יד) אם שגג ונטל לולב ביום א' שחל בשבת אינו מברך זמן ביום ב' פרי הארץ ח"ב סימן יו"ד יעו"ש שכל דבריו בנויות בחילוקי דינים בהא דאמרינן כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד וכו' יעו"ש ולדידי חזי לי דלא יצא דהוי מצוה הבאה בעבירה וכדאמרינן בפ' כ"ש דאפי' בטבל טבול מדרבנן לא יצא י"ח מצה וה"נ דכוותה מיהו ודאי דאינו חוזר ומברך זמן ביום ב' אעפ"י דל"מ מה שנטל ביום א' דמ"מ זמניה הוא ולא גרע מבירך בחול בשעת עשיה ומה"ט כתב מרן דאינו מברך זמן ביום ב' אעפ"י דספק אם יום א' חול ומה"ט הוא דמ"מ זמניה ולא גרע מבירך בשעת עשיה כמ"ש הפו' שש"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון