בית מאיר/אורח חיים/תרל

בית מאיר ‏ אורח חיים תרל

עיין בהמ"א ובהסוגי' ובמהרש"א שמביא:

והנה מה שמסיק לדינא דדופן ע"י קנה קנה פחות מג' לא מהני ע"פ הר"ן ה"נ איתא בהריטב"א שם שכתב נמי ומדלא קאמר דמכשיר דופן שני בטפח שוחק בי מצעי פחות מג' לכל רוח דהוי להו שבעה שמעינן דלעולם לא אמרינן תרי לבודין בפחות מפס ד' וכו' מיהו עיקר הדין אמת הוא וכו' ובודאי מדבריו נשמע דה"ה בד' דפנות לעולם לא וכו' וכדהחליטו התוס' נמי וכתבו בקושייתם וזה אין שייך כלל לחלק בין ד' דפנות לג':

ובודאי כן הוא נמי מצד הסברא כי מה יתן ומה יוסיף הדופן ד' דלא צריכה כלל להג' דצריכי דלא כהמ"א שמסיק ולא מהני אא"כ יש ד' דפנות בקנה קנה פחות מג' דזה ליתא אלא דהברייתא דקתני דהלכות סוכה כהלכות שבת איירי מד"ת והאמוראים דנשמע מינייהו דלעולם לא אמרינן תרי לבודין בפחות מפס ד' היינו מדרבנן וכמו שראינו נמי בהלכות שבת שלא התירו קנה קנה בכל צרכי' ליחיד דודאי נמי אינו אלא מדרבנן:

וזה נמי כונת הר"ן ולשונו שכתב ומסיים כיון דליכא בעומד הוא לאו דוקא שהרי לבוד נמי עומד מקרי כמבואר ברש"י דף ו' אלא ר"ל עומד ממש דהיינו פס ד' וזה י"ל כונת הרא"ש בסי' מ' שמביא דלא איירי שם אלא מענין דאורייתא ובתוס' אם רצונינו שלא לידחק בדבריהם כדדחק המהרש"א שבאמת דחוק מאוד י"ל הכי דבד"ה מהו רצו לומר דהברייתא דדופן סוכה כדופן שבת איירי נמי אפי' מדרבנן אלא כיון דבל"ז ס"ד דאמר רב חסדא לחלק בין לבודין לחדא בין שתי לערב אלא דקמ"ל דאין לחלק בזה מ"מ י"ל דמחלק בין שתי לערב לענין דבערב בעי מדרבנן ד' טפחים עומד גמור ומשום דחזינן גבי שבת דהחמירו נמי דלא התירו בכל צורכן אלא לשיירה משא"כ בשתי לא החמירו משא"כ בדר' אמי דאיירי נמי בשתי מוכרחים להודות דבאמת אין הבדל בין שתי לערב וכדאמרינן כל מחיצה שאינה וכו' ובה נמי מדבריהם החמירו לענין סוכה כל דליתא פס ד' שלא להתיר ע"י לבודין מדחזינן נמי גבי שבת שהחמירו בכל צורכן ליחיד והברייתא איירי לענין ד"ת כנלענ"ד לידחק בפי' התוס' להסכימם עם הר"ן וריטב"א ואין הבדל בין ג' דפנות לד' ודלא כהמ"א:

סעיף ג במ"א סק"ג. ומשמע וכו' ואפשר דדוקא בסוכה קטנה א"י איך אפשר דאי הכי איך כתב הר"ן דזה מקרי ב' דפנות דעריבן הא ג' דעריבן איכא שהרי הפס מגיע אצל הדופן כיון שאין רחבה אלא שבעה וגם תו אינה כלל מבוי מפולש אלא מבוי סתום א"ו אפי' רחבה כמה כשרה:. סעי' ד בד"א וכו' זה מהר"ן שכ' ומוכח בגמ' שהעושה סוכתו בכה"ג כיון שאינו מפולש' לגמרי כמו העוש' סוכתו באמצע החצר רחוק מדפנו' החצר ניתרת בטפח שוחק פחות מג' סמוך לדופן כשם שניתרת בו סוכה דאית לה שתי דפנות בעריבן ולא הצריכו פס ד' אלא בסוכה מפולשת ואין דופן אמצעי כנגדה עכ"ל. והמ"א משיג על הש"ע וכל הרואה יראה שפירושו בהר"ן ליתא והב"י יפה הבין והוא האמת בדעת הר"ן ואך המ"א מדהוקשה לו דא"כ תלה תניא בדלא תניא כנראה שהבין לפי' הב"י פי' הר"ן הכי ומוכח שהעושה סוכתו בכה"ג כלומר שהסוכה בג' דפנות וסמוך לצד הפתוח סכך רחוק מן דופן אמצעי כיון שאינה מפולשת לגמרי ניתרת בטפח שוחק וכו' כמו העושה סוכתו באמצע חצר וכו' ולהכי מקשה דתלה תניא דסוכה בג' דפנות בדלא תניא בסוכה דב' דפנות באמצע החצר אבל לא דק בזה דלפי' הב"י הפירוש פשוט. כתב ומוכח בגמרא ר"ל מדמפרש סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי במבוי שאינו מפולש ובמסכך סמוך לצד הפתוח וכדפירשו תוס' וקשה לו א"כ מה קאמר הגמרא בהקושי' דאילו בסוכה דעלמא בעי טפח שוחק הא סוכה דעלמא דלא עריבן צריך פס ד' וכדהקשה המהרש"א לפי' התוס' והא ודאי האמת דאופן זה דמסכך על מבוי אפילו אינה מפולשת כל שהדופן אמצעי רחוק מן הסכך ואין הסוכה נכשרת אלא בשתי דפנות הצדדים פשיטא דלא עריבן מקרי ולהכי הוכרח דלא בעי פס ד' בדלא עריבן אלא משום דאז נראים מפולשים הרבה כדכתב לעיל מזה התם דאיכא שתי דפנות כהילכתן כמין גאם דאין נראין מפולשים כל כך אבל כל שיש דופן כנגדם דתו לא מחזי כמפולש ניתרת בטפח שוחק אפילו בדלא עריבן והמשך לשונו פשוט ומוכח בנמרא שהעושה סוכתו בכה"ג כיון שאינה מפולשת לגמרי ופי' בעצמו שר"ל במה שכתב כה"ג דהיינו כמו העושה סוכתו כמבוי באמצע החצר ומה שמסיים המ"א דהתם ליכא ב' דפנות דעריבן דמשמע מיני' הא במסכך על גבי ג' דפנות והסכך רחוק מדופן האמצעי שפיר מקרי דעריבן ליתא כלל דזה נמי לא דעריבן מקרי וכן מצאתי בהריטב"א בדף ט"ז סוף ד"ה אמר רבא סיכך. כתב בלשון זה וסוכה העשוי' כמבוי דבעינן פס ד' ולא מכשרינן בטפח שוחק וכו' משום דבעינן שתי דפנות דעריבן בשכנגדו בחצר פרוץ. מבואר הא כנגדו בחצר סתום לא בעינן דפנות דעריבן ודברי הב"י ברורין דלא כהמ"א אך הא קשה לי דזה נראה ברור דכל דין דהר"ן לא נשמע אלא מכח הוכחה כנ"ל מקושי' הנמרא דמוכרח להמציא דהיכי דאינו נראה מפולש לגמרי אף בדלא עריבן לא בעי פס ד' משא"כ לפי' רש"י והרא"ש דמפרשי סיכך על גבי מבוי שיש לו במבוי מפולש דא"כ סוכה דעלמא דחול נמי היינו מפולשת הא ודאי קשה א"כ ליתני דאלו סוכה דעלמא בעי פס ד' ובע"כ לידחק אליבייהו דזה שהקשה לרבה אינו רוצה להקשות מפס ד' בדלא עריבן דדילמא כרב יודא ס"ל דאף בדלא עריבן בטפח שוחק סגי לי' עכ"פ לשטתם דין הר"ן לדידן דפסקינן כריב"ל דבדלא עריבן בעי פס ד' לא נשמע כלל לחלק בין מפולש לגמרי להיכי דדופן כנגדו דמה"ת וא"כ הש"ע שסותם סעיף ו' בלשון הרמב"ם שמשמע סתמו כפירושו נמי כהרא"ש ורש"י איך סתם הכא דין הר"ן ואולי מפני שלא מצא חולק על הר"ן להדיא לדינא ואפשר דבלי הוכחה סוברים כסברתי' סותם כותי':

סעיף ז הג"ה ואין להתיר אלא במקום שלחי וכו' כתב המ"א כלומר דוקא שהלחי עומד אצל המבוי א"י לכוין דבריו כזה דפשיטא לכ"ע צריך הלחי להיות עומד אצל המבוי בפחות מג' והפשוט כונת הרמ"א להחמיר דלא כמשמעות הש"ע אלא כדעת הר"ן שמביא בעצמו דדוקא במבוי סתום וסיכך כלפי חוץ עיין וק"ל:

ודע דדין זה דסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי בין לפרש"י והרא"ש ובין לפי' התוס' והר"ן הנ"ל הוא ענין דבסוכה כזו בימות החול הוא פסול דאורייתא שהרי אפילו לפי' התוס' והר"ן אין לסוכה זו אלא ב' דפנות והשלישי לחי משהו ושמעתי קושי' בשם המופלא מו"ה יוזפ מק"ק קאזמיר שהגידה ללמדן אחד מופלג דפה אבל אינו יודע אם בשם עצמו הגידה אותה לו או בשם אחר ויהי' איך שיהי' בעיני הוא קושי' עצומה דהא איתא דף כ"ג העושה סוכתו על גבי בהמה ר"מ מכשיר ור"י פוסל מ"ט דר"י אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה הראוי' לשבעה שמה סוכה שאינה ראוי' לשבעה לא שמה סוכה ור"מ הא נמי מדאורייתא מחזי חזיא ורבנן הוא דגזרו בה הרי מבואר דלכ"ע מה דלא חזי מדאורייתא לכל שבעה לא שמי' סוכה ואיך אפשר דסוכה זו דד"ת אפילו לרוב שבעה לא הוי' סוכה ולחד יום שבת תהא שמי' סוכה וכל מה שממליץ הר"ן בישוב הקושי' דלמה נאמר מגו לקולא ולא איפכא לחומרא אין די עולה לקושי' זו הן אמת למה דאיתא בהר"ן שרצונו ללמוד מסתימת לשון הרי"ף דבאמת כשירה לכל שבעה יש לומר דמכח קושי' זו נחית לפסק זה אבל לשטת כל המורים זולתו דאך בשבת כשירה ודאי צ"ע וקשה עלי לידחק ולומר דדוקא התם דכל עיקר סוכה זו אינה ראוי' לשבת שפיר אילו הוי הדין דאין עולין לה בשבת דאורייתא דלא חזי' לכולה שבעה משא"כ סוכה זו עיקרה כמו שיוצא בה בשבת זה נמי ראוי' לימי החול אלא שבימי החול חסר לה במקום הלחי משהו הפס ד' או טפח שוחק מה דאפשר לתקוני ולמיעבד בימי החול זה שפיר מקרי חזי' לשבעה ודוחק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף