בית מאיר/אורח חיים/שיד

בית מאיר ‏ אורח חיים שיד

סעיף א' הג"ה ב' ובלבד שיתכוין לכך ושוב הג"ה ג' ודוקא כו' דהוי פסיק רישא דעושה נקב ופתח לחביות וא"כ מה שכתב הג"ה ובלבד שיתכוין היינו אך לאפוקי לא מתכוין וגם אינו פ"ר ושפיר כתב המ"א לא ידענא מה חידש דפשיטא דבר שאינו מתכוין בלא פ"ר דשרי ובספר ת"ש רוצה ליישבו וכתב דבהג"ה ב' ר"ל אף דהוי פ"ר ובהג"ה ג' איירי בחביות המחזיק מ' סאה ומשום קודח והוא שקר מבואר שהרי הרמ"א מסיים דעושה נקב ופתח לחביות ועל פי דבריו בהד"מ דלא כהב"י שרוצה לאוקמי' בחביות גדול עיין שם וק"ל:

והנה עיין פה במ"א ומ"ש ומשמע דס"ל פשוט להתה"ד וכו' אע"כ מיירי בענין דלא הוי פ"ר כלל ר"ל אף דאיתותבי ולא צריך דצה ושלפה מ"מ ע"כ איירי בענין דלא הוי פ"ר וזה נכון לתרץ תמיהת הב"י ומשמע נמי הכי לשון התה"ד

קצת:

אמנם מה שכתב תו וא"כ ההיא בחביות נמי וכו' דמלאכה דאורייתא הוא דעושה פתח לחביות זה ודאי ליתא שהרי התה"ד עצמו מביא הגמרא דאינו אלא דרבנן מפני שאינו עשוי להכניס ולהוצי' אבל העיקר אף שמראשית דחק לתרץ מה שהקשה וא"ת ע"פ משמעות המהר"מ דבאיסור דרבנן שרי לא מתכוין אפי' בפ"ר מ"מ כדאי' למסקנ' להוכיח דאף לפי המסקנ' דאיתותב שמואל מ"נ איירי בענין דלא הוי פ"ר דעושה גומא דהוי דאורייתא לומד מדמיון המרדכי כי דנמי איירי כשהוציא מבע"י באופן דלא הוי פ"ר אף לעשיות פתח ודנמי ס"ל כמסקנת המ"א דאף בדרבנן אסור בפ"ר שוב ראיתי שקדמני בפי' זה הא"ר ואף שהא"ר משיג נמי על המ"א במה שכתב לקמן שהוא תלמוד ערוך מפני גירסות המהרש"א לענ"ד מ"מ תלמוד ערוך הוא פה מיני' וביה שהרי רש"י פי' טעמא דר"ה ושמואל דמצריכו דצה ושלפה משום הזזת עפר והרי ודאי דאינו מכוין להטלטול עפר ואינו צריך לו ומה"ת יגרע ממלאכה גמורה באינו מתכוין דכ"ע מודים דשרי א"ו דאך אסרו מדהוי פ"ר להטלטל עפר ועד כאן לא איתותבו אלא משום דמוכח ממתני' דלפת דכל שאוחז במידי דמותר בטלטול והעפר זזה ממילא אפילו טלטול מן הצד אינו כדפרש"י ז"ל דף קכ"ג בברייתא דפגה שטמנה בתבן אבל ודאי אילו הוי טלטול מן הצד כגון לת"ק דברייתא הנ"ל באינו מגולה מקצתה לתחוב כוש הא אסרי נמי משום דטלטול מן הצד שמיה טלטול אף דהוי דבר שאין מתכוין שהרי אך להוציא הפגה מכוין א"ו משום דהוי פ"ר להטלטל והיינו כר"ה ושמואל דמשום פ"ר דטלטול אסור אף שאינו אלא מדרבנן אך לפ"ז צ"ע במס' ביצה דף ל"ג מתיר רש"י פורי' וביעתא הכל מטעם דבר שאין מתכוין ות"ל דהוי פ"ר לאוהל עראי דרבנן וע"כ לא פליגי הפוסקים עליו אלא משום דהוי דבר המתכוין ע"ש בתוס' ורא"ש משמע אבל משום פ"ר הוי שרי כיון דאינו אלא בדרבנן וצ"ע רב שוב ראיתי שכבר הרגיש הת"ש בסי' שט"ו] הרי מבואר כדעת המ"א בזה אמנם מה דמקשה המ"א על גוף הוכחת התה"ד דאף למה דאיתותב שמואל בדין סכינא דביני אורבא ע"כ איירי בענין דאינו פ"ר לגומא ומביא הסוגיא דדף קי"ג וכו' והתם בודאי פ"ר הוא דעביד גומא ואפ"ה שרי וכ"כ תוס' דאפי' וכו' כנראה ר"ל מדפירש לשון הגמרא שבדף קי"ג אי לימא דעביד גומא ממילא הוויין היינו אף דנשאר נקב בארץ והוא ודאי גומא מ"מ לא נתכוין להכי וממילא הוויין ולהכי כתב והתם ודאי פ"ר הוא לגומות וע"ז כתב וכ"כ תוס' דאפילו אין מקצת עלין מגולין שרי לתחוב בו והיינו מ"ש תוס' שם ואין להקשות לפי הערוך דמאי פריך מיניה לשמואל לימא דהך משנה סבר טלטול מן הצד לא שמיה טלטול כאלעזר בן תודאי ומקצת מגולים נקט משום אחרינא ולא משום שבת מבואר דאלעזר ב"ת אפילו כולם טמונים בארץ עם העלים נמי שרי והרי זה הנקב הנשאר בארץ בודאי חשוב גומא ואין לך פ"ר גדול מזה א"ו דמ"מ שרי ומסיים וטעמא דמקלל הוא כדאיתא דף ע"ג ופטור אפילו לר"י ודברי התוס' דף ל"ט בד"ה מפני שמזיז צ"ע דלמה כתבו דלר"ש הוי אך איסור דרבנן הא אף לר"י פטור משום מקלקל ובאמת לק"מ כדכתב בעצמו ואפשר דמיירי במתקן דזה הברור דאלומי להקושי' נקטי דאף אי איירי בשדה מ"מ לר"ש הוי מלאכה שאצ"ל דפטור וא"כ מה כתב דהטעם משום דמקלקל הוא הא שם דף קי"ג מוקים הגמרא דין זה בשדה כי היכי דלא ליחוש לאשווי גומות ואכתי קשה הא הוי עשיות גומא בלא מקלקל ותו אפילו בבית דהוי מקלקל ומלאכה שא"צ לגופה דנמי הוי דבר שאין מתכוין מה בכך דפטור מ"מ הוי אסור ככל פטורי דשבת כדמוכח מקושי' תוס' ביצה דף ח' דאף דרש"י פי' דהוי מקלקל מקשו דמ"מ אסור לולא דמשום שמחת י"ט ואין לומר דה"נ סובר דהטעם בטומן לפת דשרי משום עונג שבת דא"כ מה מדמה הגמרא הוצאת העמודים ללפת א"ו לענ"ד שגג בפי' הגמרא שבדף קי"ג והכי פירושא גומ' ממילא הוויין ר"ל דלא חשוב עשיות גומא אלא בנוטל עפר המחוברת לארעא משא"כ עמוד או לפת דקודם ההעמדה וההטמנה היתה הגומא והעמוד והלפת שבתוכו לא חשוב סתימה דלינטל קאי עד דליחשב הנטילה מתוכה עשיית גומא כלל אלא דהגומא ממילא הוי כדמעיקרא ואפילו כשאין מקצת העלין מגולין נמי לא חשוב עשיות גומא מטעם הנ"ל כדמוכח מהרשב"א פרק במה טומנין דף נ' סוף ד"ה יש שכתב יש מי שכתב דלית הלכתא כי הא מתני' דנשמע מינה כשאין מגולין כלל אין נוטלין ואנן הא קיי"ל כר"א ב"ת וכו' אבל מורי הרב ז"ל כתב דהלכתא הוא וטעמא דכיון שהיתה גומא זו מכוסה ולא היתה ניכרת כל עיקר מחזי השתא כעושה גומא משא"כ בתבן וגחלים דלית בהו משום עשיות גומא הרי להדיא דעשיות גומא ודאי לא חשוב אלא דמיחזי כעושה גומא ואך בזה מחולקים התוס' שהם סברי דלר"א ב"ת אפילו מחזי כעושה גומא לא הוי ולהרשב"א הוא דמחזי משא"כ כשמגולין אפילו מחזי לא הוי ולפ"ז אפילו ריח קושי' אין מסוגיא זו עליה דתה"ד דכמו שמוקים דינא דשמואל בענין דלא הוי פ"ר להרחבת גומא ה"נ מוקים המשנה דהוצאת לפת והעמודים דוקא בעינן דלא הוי פ"ר להרחבת גומא ומ"ש המ"א וע"ק מה שכתב בחופר גומא ואין צריך לעפרה חייב וכו' דז"א אלא בצריך לגומא אבל כשאינו צריך כלל לא לגומא ולא לעפר פשיטא דפטור דהוי מלאכה שאצ"ל ודבר שאין מתכוין ומקלקל וגם חופר כלאחר יד ומ"ש ודבר שאין מתכוין ומקלקל הוא א"י מי הגיד לו דבסליקותי' וסכיני דביני אורבא דהוי מקלקל ואפילו בבית שהרי פי' רש"י ז"ל שמותר להוציא ולהחזירו וכיון שצריך להגומא להחזיר לא מבעי' דמקלקל לא הוי אלא דאפשר אף מלאכה שצריכה לגופה נמי מקרי דניחא לו בהרחבת הגומא כדי להחזיר בה בהרווחה ומה שכתב מן חופר כלאחר יד לענ"ד רש"י לא כתב זה אלא לאפוקי הנעשה ע"י גרירה ודומיא דהכי בהנעשה ע"י סליקיתא דנמי ודאי אינו אלא כלאחר יד אבל בסכיני דביני אורבא שעליו מעמיד התה"ד הוכחתו א"י מאין פשוט לו שנקרא כלאחר יד דאף דרש"י כתב דלא מקרי חופר אלא במרא וחצינא לענ"ד לאו דוקא מרא וחצינא אלא ה"ה בכל מיני ברזל שהרי איתא דף ק"ג הכא במ"ע דבזעי' ברמצא דפרזלא דהיינו מסמר ארוך וחייב ומ"ש מסמר מסכין באופן דלא חזינא פירכא בכל דבריו על התה"ד ואף לדעתו א"י מה שמסיים לכן נ"ל דמדינא וכו' כיון דדבר שאין מתכוין ומקלקל הוא ומה בכך לשיטתו שהיא עיקר דאף בדרבנן פ"ר אסור מה יועיל דמקלקל היא הא מ"מ איסור דרבנן יש עם פ"ר. אך אי קשיא הא קשיא לי עליה דתה"ד ז"ל דנהי דדבריו אזלי לפרש"י שפיר דינא דר"ה ושמואל מטעם הזזת עפר ואיתותבו ממתני' דלפת דמוכח מינה כנ"ל דאפילו טלטול מן הצד לא הוי ואכתי קשה הא הוי פ"ר להרחבת גומא אלא ש"מ דאיירי בענין שאין הזזת העפר כל שהוא פועל הרחבת גומא ומפני שפשוט לו מצד הסברא דבנדון המרדכי בלא דצה ושלפה הוי פ"ר להרחבת פתח מוקים ליה בצדה ושלפה וכנראה העמיד ראייתו ע"פ פי' רש"י ומ"ש שפי' ר"י בכירה הוא טעות אגב שיטפי' כמבואר. אבל לפי' ר"י באמת בכירה וכן הסכים הרשב"א פרק ב"ש שאך טעמייהו דר"ה ושמואל מפני הרחבת גומא ובע"כ לומר דחשבו זה לפ"ר דאל"ה וכי ס"ד לאסור דבר שאין מתכוין בלא פ"ר ומדאיתותבו ממתני' דלפת הא ע"כ דסובר הסוגיא דאף בלפת הוי פ"ר להרחבה והרי טעמא בעי דהכל קשיא ולמה שרי א"ו ע"כ לומר כמו דהוכרח ממתני' זו דהיכי דאוחז בדבר המותר ומוציא ומכניס לא מקרי הזזת העפר הנעשה ע"י כך אפי' טלטול מן הצד ה"ה דלא נחשב נמי כלל עשיות גומא אלא שממילא נעשה ולא ע"י פועל ידו ואינו דומה לגרירת ספסל אפילו ולזה מורה ע"כ סתימת התוס' והרשב"א בפירושם וא"כ דלפי' התוס' ע"כ הכי הוא שוב אין שום הוכחה נמי מפרש"י וי"ל נמי אף אליבי' דחד טעמא ולא דוקא דאיירי בענין דלא הוי פ"ר וא"כ אין לו שום משמעות לדינו בהוצאת סכין דליחשב פ"ר לעשיות גומא היכי דלא דצה ושלפה ודוק כי צ"ע:

סעיף ה איתא בב"י בשם שבולי הלקט מצאתי בשם הר' יוסף נקב שנסתם בחביות שלנו שסותמין אותו בעץ מותר לנוקבה בשבת ולהוציא העץ ובלבד שלא יהיה הנקב כנגד השמרים וגם ליתן הקנה החלול בנקב להוציא היין מותר ואעפ"י שלא היה בו מעולם וברזא נמי שקורין איספנא אפילו לא היה בחביות מעולם אם הכינו לכך מאתמול מותר עכ"ל וכתב הב"י בבה"ב ובסמוך אכתוב דין זה בשם הגמרא (ר"ל דהיינו גובתא שמביא בתר הכי) ויש לתמוה על מה שהצריך שהכינו לכך מאתמול שאיני רואה בגמרא רמז לזה עכ"ל ואני תמה בשלמא קנה חלול שפיר דלא בעינן הכנה לכך מפני שתורת כלי עליו ומותר בטלטול ומצד ההכנסה בהחביות אין בו איסור משא"כ מה דמותר ליקח עץ בעלמא בתורת ברזא לסתום פי החביות דהיינו איספינ"א שאנו קורין ספין פשיטא דאם לא הכינו לכך דאסור מצד איסור טלטול דהא אינו אלא עץ דלהסקה קאי ונלמד בפשוט מדין חריות של דקל שבסי' ש"ח ומדין דפקק החלון שבסי' שי"ג דנאמר נמי ובלבד שיחשוב עליו וביותר תמוה לי הא בסעיף י"א פסק דאם היה היין יוצא דרך הנקב אסור לסתמו ע"ש במ"א מה שהביא בשם הב"ה גופי' ונראה שאין כל הדברים אמורים אלא בסותם בדבר שאין דרך לסתום בו אבל לסתום בעץ כמו שהוא דרך לסתום בין שהיין יוצא בין שאינו יוצא מותרים וא"כ פשיטא דצריך הכינו לכך כי היכי דליהוי דרך לסתום בו דאל"ה מלבד האיסור טלטול כנ"ל אף אסור הוא מצד סתימות הנקב ואולי באמת להכי משמיט בהש"ט דברי שבולי לקט אלו כל עיקר משום דראה דהיין גוף הדין דסעיף י"א:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף