בית מאיר/אורח חיים/שיג

בית מאיר ‏ אורח חיים שיג

כתב המ"א סק"א הר"י הלוי דקדק וכו' ומשיג עליו מן משמעות המהרי"ל ועיין בזה הא"ר:

תו כתב ועוד דהתוס' ס"פ כל הכלים ועיין בזה בספר ת"ש מה שמוכרח לדחוק במשמעות ועם כל דבריו לא משמע מידי ואם יש להוציא מתוס' מידי אפשר דאפילו איפכא איכא למשמע דהא דבריהם טעמא בעי שכתבו דוקא מה דאך מה דמשום עובדן דחול הוא דשייך ולמשרי משום מצוה ולא במה שהוא משום תוספת אוהל ולפ"ר מ"ש הא תרווייהו דרבנן נינהו אלא משמע מדאזלו לשטתם דף קכ"ה ע"ב דמן הצד אינו משום אוהל אלא היכי דהמחיצה באה להתיר וחזינן דכל שפועל יותר היתר הוא יותר שייך לחלוט דעשיות אוהל וה"ה במקום מצוה אדרבה גרע וא"כ הא ניחא קודם שימות המת דעכ"פ התיקון אינו לפנינו אלא דהוי במקום מצוה משא"כ היכי דכבר מת דייק הר"י הלוי מלשונית הראשונים דאסור ואין ראיה מדבר הרשות דלית ביה תקון כלל:

תו כתב ולא הוי מתקן דהכלים שהיה בתוכו כבר נטמאו ואינו מועיל אלא להבא ור"ל להבא מה תיקון יש להכלים לא יבאו לתוכו ולא יתטמאו מזה משמע דס"ל דהפקיקה להמאור אך היתה בעבור טומאת כלים ולדידי צ"ע דא"כ מה קוראים התוס' להפקיקה במקום מצוה מה עסק מצוה יש במניעת טומאת כלים ובשלמא מה דקורא הגמרא מדידת הספק למצוה אפשר דהמדידה גופה שהוא הוראה היינו המצוה אבל פקיקת המאור א"י היכן הוזהרו על טומאת הכלים הגם שיש לדחוק מפני דיש מכשול שישתמש בהם טהרות כדאיתא ביצה דף י"ח גזירה דילמא אתי לידי שהיה מ"מ יותר מסתביר לי שהיה הפקיקה מפני הכהנים שהיו דרים בבית והי' המניעת טומאה מצות עונג שבת שלא יצטרכו לנוד מביתם ויהיה איך שיהיה לענ"ד מעולם לא כיון הר"י הלוי דמיחזי כמתקן הכלים אלא דס"ל דמחזי כמתקן להבית שיהא אפשר לכהנים ולכלים לבא בתוכו אך א"כ לענ"ד להלכה עכ"פ כיון המ"א דאין להוציא מדיוק קלוש כזה דין מחודש שלא נזכר בפוסקי' ראשוני' והדיוק יפה (דייק) המ"א שהיו מתקנים שלא יתטמא שום כלי בבית שלא יהא צריך כלל שום כהן לנוד מהבית ותו הא עיקר הדיוק נובע מרש"י שהוא הראשון שדייק לכתוב קודם שימות וממציא התוס' מכח זה טעם דמיחזי כמתקן וזה הא לא אפשר לרש"י דפוסק דמן הצד אין משום עשיות אהל עראי דהיינו סדינים אפילו כשבא להתיר וקשה נהי דמשום עשיות אהל ליכא הא מ"מ כשמתיר אותו מקום לטלטל בו הא מיחזי כמתקן להמקום א"ו דרש"י לא חייש לזה כלל ואולי אפשר דלזה כיון המ"א במ"ש לבסוף ופשיטא דלרש"י מותר תוספת אוהל מן הצד דאל"ה הדברים אינם מובנים כי עיין בב"י ריש סי' שט"ו למה דביארו הרשב"א ור"ן פי' רש"י לנכון (ולא כגירסתינו שהיא ופקק החלון דמתני' הוי למעלה בגג ולא מן הצד שאי אפשר כדמוכח שם בהסוגיא וכן בסוף המסכת ואני תמה מפי' התוס' שם בהשיגם על פי' רש"י משמע ברור שהבינו דברי רש"י ככתוב לפנינו שהמתני' איירי למעלה בגג ומדוע לא הקשה דזה א"א מקושי' הגמרא שפקקו את המאור בטפיח דודאי מן הצד איירי כדפי' רש"י גופי' סוף המסכת) הרי לפירושם האמתי אין בין רש"י לתוס' אלא במחיצה עראי וילון לרש"י מן הצד מותרת אפילו כשבאה להתיר ולר"ת כל שבאה להתיר אפילו מן הצד הרי הוא אהל אבל במחיצת פקיקת מאור במחיצה קבוע אין בין רש"י ור"ת מאומה ותליא בפלוגתא דר"א ורבנן מפני שאינו אלא תוספות וקיי"ל כרבנן דשרי וא"כ מה הפשיט' בזה לרש"י יותר מלתוס' ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף