ביאור הגר"א/אורח חיים/שיד

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שיד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א אין. שבת קכ"ג ערובין ל"ה י"ט כ' ב':

וה"מ שאינו. דבנין מחדש הוי בונה כמ"ש ע"ז ב' וק"ב ב' וע' תוס' שם ושם ואפילו החזרת הכלי אם הוא מעשה אומן כמ"ש מ"ו א' וע"ש בתוס' ומ"ז א' ב' וכן סתירה כמ"ש בערובין ל"ד ב' ואמאי הוא כו' ומשני במגדל של לבנים ש"מ דקס"ד של עץ וכן שם ל"ה א' במנעול קטיר כו' אבל בפותחת לא וע' תוס' שם ושם:

כגון. שבת קמ"ו א' והרשב"א והר"ן חולקים על זה וכתבו דדוקא לר"א מוקמינן הכי דלחכמים כיון דפטור אבל אסור במקלקל מותר לכתחלה וכן מוכח הסוגיא די"ט שם וכן הסוגיא דפ"ג דערובין לפי הס"ד ה"א במגדל של עץ דאהל הוא וכ"מ שם דקאמר מ"ס אהל הוא ומ"ס כו' אלמא דלמ"ד כלי ש"ד וכ"ד רש"י שם או הס"ד במגדל של אבן כמ"ש בירושלמי שם והביאו תוס' שם ושם וכן מש"ש הכא במנעול קטיר במיתנא נמי כה"ג דאהל הוא וע' בהג"ה שאינה כו' וע' מש"ל וכן עיקר:

שאינה מחזקת. דתוס' בעירובין שם תי' בתי' ראשון דההיא דערובין במגדול גדול עסקינן וכן כ' שם רש"י ור"ן וכ"כ רשב"א וכ' דכן מוכיח סוגיא דשם וכ' בא"ז שאינה מחזקת כו' וכ"כ רש"י שם ל"ה א' ד"ה ומתני' וכמש"ש ל' ב' וע"ש רש"י ד"ה שמיה כו' וכמ"ש בפ' ט"ו דכלים ופ"ח דאהלות ובאהל כ"ע ל"פ כמ"ש בעירובין שם ורש"י אזיל לשיטתיה דס"ל דאין בנין וסתירה בכלים לעולם כמ"ש בשבת ע"ז ב' וע"ש ברש"י וההיא דר"פ הבונה רב ס"ל דיש בנין בכלים אבל לדידן דקי"ל כרבא קכג ב' קי"ל כשמואל דאמר משום מכה בפטיש דר' יוחנן שם ס"ל כוותיה וכן פי' רש"י שם מז א' וקכ"ב ב' משום מכה בפטיש וכן ההיא דחוליות מ"ו א' ודשידה עירובין ק"ב ב' הכל כפי' משום מכה בפטיש וכן מ' בשבת ע"ח ב' המנפח בכלי כו' ומה שהקשה בהגמ"ר דרב אהדדי דקאמר מסיקין בכלים י"ל דגרמא מותר כמ"ש בפט"ז. וההיא דערובין קס"ד דמיירי במגדל של אבן כמ"ש תוס' בשם ירושלמי והירושלמי מסייע לרש"י ומ"ש שם במנעול קטיר במיתנא פרש"י שם במגדל גדול ובאהל ודאי יש סתירה כמ"ש שם ובר מן דין צ"ל במיתנא משום ובעי סכינא למפסקיה כו' אבל בשל עץ אפי' לר' נחמיה מותר וההיא די"ט דמוקים במוסתקי אדרבא משם מוכח דאין בנין מדפריך לר"א משום גזירה ולא משום סתירה לס"ד דלא איירי במוסתקי ומ"ש ובלבד שלא יתכוין היינו משום מכה בפטיש כנ"ל ועתוס' שם ושבת ק"ב ב' וקמ"ז א':

ודיבק. י"ט ל"ג ב' ואע"ג דאתמר אליביה דר"א גם לחכמים צ"ל כן דמה דחכמים מתירין קוטמו להריח משום דס"ל בלחצוץ שיניו פטור הלא"ה הוי אסרי ועיין תוס' שבת שם וערובין שם:

יכול לשברה. קמ"ו א':

לנקבה נקב כו'. רש"י:

אבל אם. כנ"ל:

ואפי' נקב כו' מחדש. ר"ל שלא היה בו נקב וקאי אלמעלה בדיבק שבריה כו' וכמ"ש תוס' שם דכולה שמעתין איירי במוסתקי וכו' בעירובין שם:

ובלבד שיתכוין כו'. שהקשה במרדכי דהכא אסרינן להרחיב וספ"ד נ' ב' אמרינן דצה ושלפה כו' ואף ע"ג שמרחיב הנקב ותי' דהכא בכה"ג:

ואם היה כו' ודוקא כו'. כ"כ תה"ד ועסי"ב וז"ל תה"ד סכין התחוב בכותל אסור להוציאו דקי"ל כרב בריש פ' הבונה דקודח משום בונה אפילו אינו נתמלא ואע"ג שאין מתכוין כאן ה"ל פסיק רישא ומ"ש במרדכי שם היה סכין תקוע בחבית כו' ומייתי ראיה מסכינא דביני אורבי דצה ושלפה כו' כיון דשם אינו אסור אלא מדרבנן כמ"ש קמ"ו א' מדאורייתא כל פתח כו' ובדרבנן מותר כל שאין מתכוין אף בפסיק רישא כמ"ש כחו בכרמלית ל"ג אמנם נראה דג"כ בחבית איירי בדצה ושלפה מדמייתי מסכינא דביני אורבי וההיא ע"כ מיירי בדלא הוי פסיק רישא דר"י פי' שם מ"ד א' דלהכי בעינן דצה ושלפה משום טלטול עפר וע"כ מודה דאי הוי פ"ר להרחיב הגומא הוי אסור דהוא דאורייתא כמ"ש בפ"ק דיו"ט ח' א' כדר' אבא כו' מ' דאם א"צ לעפרה חייב אבל קודח אין שייך ביני אורבי אפי' לא דצה ושלפה שאינן גוף א' רק הרחבת הגומא. וביאור דבריו כדפי' תוס' משום טלטול עפר ולא פי' משום הרחבת הגומא ש"מ דאיירי בכה"ג שאין מרחיבה ואף שבמסקנא אפי' לא דצה ושלפה ג"כ איירי בכה"ג ולא התירו רק טלטול עפר משום טלטול מן הצד לצורך דבר המותר כמ"ש בתוספ' לא כמו שהבין ב"י דהתיובתא שם לא קאי לדברי בעל תה"ד על סכינא דביני אורבא רק על סליקוסתא ולכך לא כ' בש"ע דצה ושלפה דקי"ל לא בעינן דצה ושלפה אף ביני אורבי ועב"י וד"מ ועמ"א. ונראה שחזר בו תה"ד ממ"ש בתחלה דפ"ר בדרבנן מותר שהרי בחבית ודאי אינו אלא דרבנן וההיא דכחו לאו ראיה היא דאף בר"ה ליכא איסורא ועמ"א ואדרבה מוכח בשבת ק"כ ב' ופ"ה דיו"ט ל"ו א' דאפי' בדרבנן פ"ר אסור וכמ"ש מ"א ואע"ג דאין זו קושיא די"ל כמ"ש הר"ן בשם ר"ח על מ"ש צ"ד ב' דמי קאמינא לר"ה דלר"ה אסור כיון שהוא מדאורייתא אף שאצ"ל מ"מ י"ל דאין לחלק וז"ש בהג"ה ודוקא שהוציאו דאף למסקנא שם נ' ב' מ"מ מיירי בכה"ג דלא הוי פ"ר כנ"ל אבל עיקרא דמילתא צ"ע דתוס' שם מ"ד א' מסיק משום הרחבת הגומא וכן מ' שם קי"ג א' וכמ"ש מ"א וכן ההיא דפוגלא קכ"ג קמ"א ממטה למעלה ע"כ מרחיב הגומא וגם מה שכתב בשא"צ לעפרה חייב אין נראה כמ"ש המ"א דכ"ש דהוי משאצ"ל ועמ"א וט"ז ועיקר כמ"ש מ"א בשם מ"מ בסי' שיח ס"ק לו וכ"ש כאן דאפי' לר"י אין כאן מלאכה שמקלקל כמ"ש ע"ב ב':

דעושה נקב. רצונו בזה לתרץ קושית ב"י דמסיק בתה"ד דבדבר תלוש א"צ דצה ושלפה ומ"ש בחבית שאמר דבעינן ותי' בד"מ דכאן עושה פתח כו' ועסי"ב:

ב

ס"ב צריך סתימה כו' וחשיב. שם דמדמי לפרץ פצימיו וערש"י:

ג

ס"ג במקום דנקב חדש בכה"ג איירי:

וי"א דלא. שם מ"ח ב' וערש"י ד"ה מגופה כו' שהרי לינטל כו' משא"כ כאן:

ד

ס"ד ברזא. הרי אף במקדח מותר כמ"ש בס"ג:

מותר ליתן. קמ"ו ב' גובתא כו':

ה

ס"ה אע"פ. שם דרש כו':

שהעלה. כרב יימר וע"ש תוס' ד"ה משום:

ויש מתירין. כרב אשי דבתראה הוא והרמב"ם וש"ע פ' כרב יימר משום דרב אשי דלא כהלכתא הוה דקי"ל אוכלי בהמה מותר לקטום ואף בקשין אינו אלא שבות כמ"ש בפ"ד די"ט ל"ג ב' ורב אשי לא אמר אלא לפרושי דשמואל וע' בר"ן שם שדחק לתרץ הא דרב אשי והביאו מ"א ס"ק ו' ע"ש:

במקום שיש. כגי' בגמ' דקטים ומנחי ר"ל הרבה עלים קטומים דאין לחוש:

ו

ס"ו אבל לנקבה כו'. שם כרב הונא דקי"ל כותיה נגד ר"ח:

אפילו ברומח. שם ומפרש הטור דהאיבעיא קאי אצדה במקום שאסור נקב וכ"מ מפירש"י שם דקיל מנקב בעלמא וז"ש אפי' כו':

שעושה. רש"י:

ודאי. גמ' שם:

דלאו כו'. שם:

ז

ס"ז ודוקא. מדאמרינן בערובין במנעול קטיר במיתנא ש"מ דפותתת אסור ועתוס' ורא"ש שם והתוס' הלכו לשיטתן דס"ל הכל בכלי כנ"ל אבל לפי הרשב"א והר"ן הנ"ל בס"א בתיבות מותר. וזה דעת המתירין דלמטה שכ' הסמ"ק וטוש"ע:

ומטעם זה. עט"ז:

ושבירת כו'. נמשך אחר לשון הטור שכ' ובסמ"ק כתב ושבירת כו':

ט

ס"ט מותר. דפסיקת החוט מותר בדבר תלוש כמ"ש בס"ז ועמ"א:

י

ס"י ודוקא כו' ומטעם. כמו דמותר להתיר ועיין סי' שיז ס"ג בהגה"ה:

יא

ס"יא או שמן. כ"פ הרי"ף כרב. ונראה שלא היה בגי' א"ל רב שמואל כו' ועיין רש"י ועיין ברא"ש פ' במה אשה בהא דכלילא והרמב"ם התיר אפי' דניסכא ע"ש:

אבל. כן משמע שם:

ואם היה היין כו'. כן דייק ב"י מהא דפ' תולין קל"ט ב' וממ"ש רש"י שם וכמש"ו ואפי' ליתן כו' אבל ב"ח השיג על זה ואמר דאדרבא בשעה שהיין יוצא יותר ראוי להתיר משום הפסד ועיין ברמב"ם שאוסר בכ"ד בסתם וע' במ"מ וכ"מ וב"י וצ"ע:

ואם הוא. שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.