בית מאיר/אורח חיים/קעד

בית מאיר ‏ אורח חיים קעד

הלכות סעודה

במ"א סק"ה אבל כששותה לצמאו יין שלפני מזון פוטר ין שבתוך המזון נ"ב ר"ל אפילו מה ששתה קודם הנטילה ועיין ס"ק י"ד:

בסק"ו וכ"מ בתוס' כו' אפ"ה פוטר נ"ב כלומר לולא דהוי שלא במקום סעודה שם וכ"מ בב"ח וא"ת. נ"ב חוזר להש"ע:

סעיף ג בש"ע ללפת בהן את הפת לשון זה עצמו מוזכר נמי בתוס' וצ"ע לפ"ז בכל מיני לפת הן פרי אדמה כמו מאריבין וכיוצא בו והן פרי עץ כגון אגסים וכיוצא בהן שמבשלים עם הבשר שכל אלו מיני לפת אין דרכם ללפת בו את הפת אבל הרשב"א שבהב"י לא תלה הטעם בהכי אלא ז"ל אבל בשר וכיוצא שהם בעצמם מזון הם ואינם באים לקינוח סעודה אלא להשביע והן בעצמם מן הסעודה ופת פוטרת כל מה שבא למזון ולהשביע ומעשה קדירה נמי מההוא טעמא דאף הן סועדים ולהשביע הן באים לדבריו ודאי כל מיני לפת המתבשלים בהדי בשר להשביע הן באין ונקראים מחמת הסעודה ומדהב"י כתב שדעת הרשב"א חדא עם דעת התוס' בענין זה דמחמת הסעודה תוך הסעודה ש"מ דדחק לפרש אף שטת תוס' כטעמו וכן נראה שהרי להדיא התוס' חולקים על רש"י בדייסא וכבר אמרינן הנהו בבלאי טפשאי וכו' ש"מ דזולת בבלאי אין מדרכם ללפת בו הפת ולענ"ד זה מנהג העולם שאין מברכין על שום מין מאכל הנתבשל עם הבשר וזה דלא כהמ"א שכתב ומיהו בפירות וכו' אפילו עם בשר וא"י אטו מאריבן לאו פרי אדמה נינהו ועיין ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· מעבר לתחילת הדף