אליה רבה/אורח חיים/קעד

אליה רבה ‏ אורח חיים קעד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] מפני חשיבתו וכו'. פירוש שמברכין עליו קדושה והבדלה ושאר ברכות, ויש מפרשים שכל שאר הדברים אין מזכירין בברכה שם האילן חוץ מיין:

ב

[ב] קבע עצמו וכו'. פירש באקראי, והא דנקט קבע היינו לאפוקי אם לא היה דעתו לשתות יין בתוך הסעודה דהוי נמלך (ט"ז) וכן מבואר בהרא"ש פרק ערבי פסחים דף קל"א:

ג

[ג] [לבוש] שהוא חשוב וכו'. כתב מלבושי יום טוב לא מן השם הוא זה אלא משום דבא גם לשתות, עד כאן. ולעניות דעתי דזה באמת כוונת הלבוש במה שכתב שהוא חשוב יותר משום דבא לשתות כמו שכתב קודם זה והוא חשוב יותר מיין וכו', והיינו דסלקא דעתך אמינא דקידוש גרע כיון שהוא למצוה קא משמע לן כיון שהוא נמי לשתיה כדמשמע בהרא"ש חשיב טפי:

ד

[ד] [לבוש] שאין אנו וכו'. כתב לא מן השם הוא אלא אפילו בימיהם שהיו מושכין ידיהם מפת יין שלפני המזון שפוטר את שלאחר המזון, וגם קשה עליו מלקמן סימן קע"ז סעיף ב' לכתוב לדברי הטור דאף בימינו מושכין הפת בסעודות גדולות. גם קשה על הטור שהשמיט הא דכתב הרא"ש דשבתות ובימים טובים לאו דוקא אלא תלוי בדעת אדם, עד כאן, וכן בלחם חמודות דף נ"ב תמה על הטור בזה. ולעניות דעתי לא קשה מדי דזה נכלל במה שכתב הטור בשם הראב"ד דבמקומות אלו שהיין מצוי אין חילוק בין שבת ויום טוב לחול, אם כן ממילא הכל תלוי בדעת אדם, וכן מבואר להדיא פרק ערבי פסחים ורבינו ירוחם דף קמ"ב דמאחר שכתבו דלאו דוקא שבתות וימים טובים וכו' כתבו וכן כתב הראב"ד וכו'. ודברי הלבוש נראה לי ליישב דמשום סיפא דיין שבתוך המזון פוטר לאחר המזון כתב הטעם זה דאין אנו מושכין ידינו מן הפת ובאמת דבסעודות גדולות שמושכין ידינו מפת ושותין יין אינו פוטר אלא יין שלפני המזון דתרווייהו לשתות הן. לשון הטור יין שלפני המזון פוטר שלאחר המזון, פירוש מי שירגיל לקבוע לשתות יין אחר גמר סעודתו לפני ברכת המזון, עד כאן. ונראה לי דהכי פירושו דזה על כרחך מיירי כשמושך ידיו הפת ושותה יין דאי לא מושך ידיו מפת אפילו יין שבתוך המזון פטור אלא דמיירי דמושך ידיו מפת, וקאמר דצריך שירגיל לקבוע לשתות יין אחר גמר סעודתו דאם אינו מרגיל אלא שאירע כן שמשך ידיו מפת ושתה יין ודאי אינו פוטר אם לא שדעתו כששתה לפני המזון שרוצה למשוך מפת לשתות יין כנזכר לעיל, ולאפוקי מבית יוסף שנדחק בפירוש דברי הטור ואינו עולה כלל למעיין:

ה

[ה] [לבוש] ולא יברך וכו'. נראה לי דהוא הדין שלא יברך עליו ברכה אחרונה קודם הסעודה מספיקא אם לא שנאמר דברכות מעין ג' שעל היין הוא דאורייתא, וצריך עיון מדברי הב"ח משמע להקל וכן משמע בט"ז ומגן אברהם סימן רצ"ט, אבל כשמכוין שלא להוציא ודאי צריך לברך ברכה אחרונה קודם סעודה, ומה שכתב המבדיל על השולחן פירש הט"ז לקמן דהיינו לאפוקי כשמבדיל בחדר אחר:

ו

[ו] יין של הבדלה וכו'. כתב הב"ח דלתוס' ומרדכי שגם כשותה יין קודם נטילה אינו פוטר, אבל בפרישה כתב ודוקא הבדלה שאינו לצורך סעודה קאמרי אבל בשאר שתיית יין אף שדרכם היה לשתות אחר נטילה מכל מקום אם אירע ששתה קודם נטילה פוטר, וכן פסק מגן אברהם וכן משמע בבית יוסף. וראיה לזה נראה לי ממתניתין ריש פרק אלו דברים בית הלל אומר ומוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין, ופירש רש"י מוזגין יין הבא לפני המזון ושותין אותו ואחר כך נוטלין לידים, עד כאן. ומשמע דקאי על מתניתין דיין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון ומתניתין מיירי בהכי ודו"ק. אך ממה שכתבו תוס' דף מ"ב ד"ה ורב ששת וכו' דלא גרע יין דהבדלתא מיין שלפני הסעודה דפטר עד כאן משמעות דברי ב"ח. עוד כתב הפרישה דמה שכתבו תוס' דהיום שותים יין שלפני המזון אחר נטילה לאו דוקא אלא רצה לומר אחר מוציא דהא אין מפסיקין בשתיית יין בין נטילה למוציא, ואף לגאונים דלעיל סימן קס"ו דמפסיקין היינו בדיבר אבל לא במעשה שתיה, עד כאן. אבל במגן אברהם כתב בשם הג"הת [מרדכי בפרק] ערבי פסחים ואם תאמר האיך שרי להפסיק ולהבדיל בין נטילת ידים למוציא יש לומר דלא הוי היסח הדעת כיון שדעתו לאכול, עד כאן. ולפי זה גם בשתיית יין בלא הבדלה יש לומר דמיירי בין נטילת ידים למוציא, וכן כתב הבית יוסף בשם הר"מ, וכן משמע בתוס' שם דהבדלה ושתיית יין מיירי בשוין, מיהו ממה שכתב הב"ח בס"ק ח' דמותר להפסיק ולברך אשתיה בין נטילת ידים למוציא כיון שעושה לשם מצוה להסתלק מן הספק דלקמן סעיף ד' משמע דבענין אחר אין להפסיק. ונראה דלכולי עלמא אם בירך אחר מוציא דפוטר ומהאי טעמא נראה לי דנוהגין בסעודות גדולות לברך על היין תיכף אחר המוציא קודם אכילה כדי לפטור היין שלאחר המזון וכמו שכתבתי בס"ק ד'. גם נראה לי ראיה לפרישה מש"ס דף נ"ב דקאמרי בית הלל לבית שמאי דאומרים נוטלין ואחר כך מוזגים את הכוס הא תיכף לנטילת ידים סעודה עיין שם, מיהו למה שכתבו תוס' פסחים דף ק"ו דמיירי ממזיגת מים חמין וצריך דקדוק שלא יחסר וכו' אין ראיה. ועיין בברכתא דאברהם דף ר"א דקשיא עליו מדברי תוס' הנזכרים לעיל, ודו"ק כי קיצרתי ועיין לקמן סוף סימן רי"א וסימן רל"א:

ז

[ז] נטל ידיו וכו'. לאו דוקא דהוא הדין אם קבע עצמו לסעודה, כן משמע בתוס' ד"ה בא להם עיין שם דאף על גב דלא נטלו אלא ידו וצריכין לחזור וליטול אפילו הכי פוטר, מגן אברהם. וקשיא עליו הא כתבתי שמחלק בין הבדלה לשאר שתיית היין, ותוס' שם מיירי בשאר שתיית יין, ועוד דאין ראיה מתוס' שם דלא קאמרי אלא שיפטר יין ששותה אחר נטילת שתי ידיו דהוי נמי לפני המזון וכיון שיין ששותה אחר נטילת שתי ידיו פוטר אפילו שלאחר המזון ודו"ק, ועוד דלשון המבדיל על השולחן משמע דקובע סעודה אפילו הכי קאמרי דבעינן נטל ידיו, ואף שכתב הט"ז בסימן רצ"ט דעל שלחנו לאו דוקא אלא רצה לומר באותו חדר, הא סיים טעמא דבדעתו לשתות אחר כך בסעודה שיאכלו אחר זה עיין שם, וכן משמע מלשון תוס' דף מ"ב שכתבו כיון דנטל ודעתו לאכול ולשתות וכו' משמע דכל שלא נטל אף שדעתו לאכול ולשתות אינו פוטר, ואפשר דקובע סעודה לא מהני עיין שם וצריך עיון:

ח

[ח] [לבוש] שקבע וכו'. בעולת תמיד דקדק מזה דאם קבע לשתות שאר משקין ושותה מעט יין לאיזה צורך אינו פוטר דדוקא שקובע לשתות יין בעינן ועיין לעיל סק"ב, ולמאי שפירשתי בס"ק ב' אפשר דאם רק דעתו לשתות סגי, וכן משמע באגודה פרק כיצד מברכין דתלי טעמא בנמלך, ודלא כהט"ז שכתב שצריך שיהא המשקין לפניו בשעה שבירך. מיהו בשיירי כנסת הגדולה כתב דאם שותה ארעי ואין שאר משקין לפניו אין היין פוטר עיין שם, ואפשר דמיירי נמי שאין דעתו לשתות עוד:

ט

[ט] [לבוש] אלא יניחנו וכו'. ואם הוא עצמו צמא ולא שתה ישתה בתוך הסעודה, מגן אברהם. ונראה דמיירי כשאין לו לשתות משאר משקין כלל, ועיין לקמן סוף סימן קצ"ז:

י

[י] אם כשבירך וכו'. פשוט דהוא הדין לענין אכילה כגון המוציא, כגון שקנה לעצמו לחם אחד לאכלו כולו ועל דעת זה בירך ואחר כך נתאוה לאכול עוד ושילח לקנות עוד צריך לברך שנית המוציא, אבל אם יש לו בבית לחם וחותך לו חתיכה לאכול אותה ואחר כך רוצה לאכול עוד אין זה נמלך דדרך אדם הוא כן, ט"ז, וצריך עיון ועיין לקמן סוף סימן קע"ז:

יא

[יא] [לבוש] זה אחר זה וכו'. משמע כשמושיבין לו בבת אחת אין צריך לברך על כל כוס וכוס, וכן מבואר להדיא בלבוש סימן קע"ט סעיף ד', ובספר אור חדש כתב זה לחידוש דין בשם הגאון מוהר"ר גרשון ממי"ץ. כתב הט"ז דהאידנא שיש מנהג שהרבה נותנין לו כוסות אין צריך לברך על כל כוס דמסתמא דעתו על כולם, עד כאן. ומשמע אפילו בזה אחר זה וטוב שיהא דעתו בשעת ברכה ראשונה על כל מה שישתו, ועיין לקמן סוף סימן קע"ט:

יב

[יב] [לבוש] שבתוך הסעודה וכו'. והב"ח דקדק מזה דיין שלאחר המזון כשמושך ידיו מפת צריך ברכה אחרונה, אבל הפרישה דקדק דפטור ודבריו נכונים וכן משמע בבית יוסף, מיהו שאר משקין צריכין ברכה אחרונה וקיצרתי כיון דהאידנא אין מושכין מפת כדלקמן:

יג

[יג] קודם נטילת ידים וכו'. עיין לעיל סק"ו ולכך פסק הב"ח לצאת ידי ספיקא בכך אחר נטילת ידים קודם המוציא עיין שם, וכן שמעתי נוהגין בירושלים וחברון. ואף שתה רביעית ויותר קודם נטילה כתב עולת תמיד דאין צריך ברכה אחרונה כמו ביין דסעיף ו', וכן פסק הט"ז דלא כמגן אברהם דכתב דדוקא יין שמושך תאות המאכל ולא שאר משקין. ולעניות דעתי מכל מקום פותחין הבני המעיים, ובכתבי מהר"י לוריא כתב דצריך ברכה אחרונה ובט"ז נדחק בדבריו והשיג, אבל בספר דרך חכמה כתב מיירי במים ולא בשאר משקין ועיין לקמן סימן קע"ז סק"ג. כתב הט"ז סוף סימן קע"ז דגם ביין שרף ששתה קודם אכילה אין צריך לברך ברכה אחרונה שגם הוא גורר תאות לאוכלה אחר כך ועיין במגן אברהם בסימן זה ס"ק י"א:

יד

[יד] [לבוש] אבל המנהג וכו'. כתב ארחות חיים בשם הגאון דמכל מקום אם יש לפניו יין ושאר משקין בתוך הסעודה יברך על היין תחילה וממילא פוטר כל המשקין ואז יוצא ידי כל הדעות, וכתב בס"ב דאם מביאין לפניו משקה או דבר שהפת פוטרתו טוב שיתן לברך לאחר כדי שיענה אמן:

טו

[טו] [לבוש] שמא יענו וכו'. לכן אני אומר שצריך לברך בלחש שלא ישמע חבירו ויצטרך לענות אמן, מלבושי יום טוב ועיין לעיל ריש סימן ק"ע:

טז

[טז] [לבוש] ואומרים אמן. ואם לא אמר אמן יוצא דשומע כעונה כמבואר בכמה דוכתי, ועיין לעיל סימן קס"ז ס"ק י"ג כתבתי שצריכין שיטעום כל אחד תיכף מהכוס שלא יפסיק בין ברכה דשמע לשתיה:

יז

[יז] [לבוש] אינו יודע למה וכו'. תימא דאישתמיטתיה דברי בית יוסף בשם שבלי לקט ריש סימן קס"ד, שפסק כרמ"א וכן כתב בספר תניא, והטעם מבואר שם דבפת רשות לאכול שאם רוצה שלא לאכול לחם אפילו בשבת הרשות בידו לכך נוטל רשות כדי שיסכימו כולם דעתן אבל יין קידוש והבדלה וברכת המזון שהן חובה אין מרשין ואומרים סברי כלומר תנו דעתיכם אל הברכה כדי לצאת ידי חובה וכן יין שבתוך הסעודה אין צריך ליטול רשות שאי אפשר לאכול בלא שתיה עיין שם. עוד כתב דמה שאומרים סברי בברכת היין לפי מי שהוא מחויב בדבר מיתה בבית דין היו משקין אותו יין כדי שתטרוף דעתו עליו, לכך אומרים סברי כלומר תנו דעתיכם להבין מה יין הוא זה שמא יש בו דבר של טירוף והם עונין לחיים, עד כאן. ומשמע דכל מקום שמברכין על היין אומרים סברי אפילו אינו בתוך הסעודה וכדברי רמ"א וכן כתב הב"ח, ואפילו בחופה וברכת אירוסין ונישואין ואפילו כשמברכין בבית האבל. כתב שיירי כנסת הגדולה סימן קס"ד דאומרים סברי עיין שם ובמדינותינו לא נהיגי כן בחופה ומילה וקידוש בבית הכנסת, ומגן אברהם כתב הטעם כיון שאין נוטלים רשות שם. וקשה הא גם בתוך הסעודה אין צריך ליטול רשות כמו שהזכרתי. ולי נראה משום דבבית הכנסת היה לגנאי כשהיה אומר להם סברי כלומר תנו דעתיכם דמסתמא מכוונים וכן בחופה, מה שאין כן כששותין יין בבית שאין מכוונין כל כך והם טרודין צריך לומר סברי כנזכר לעיל. גם נראה לי לטעם שני שכתבתי שאין יין של טירוף פשיטא דלא שייך בבית הכנסת וחופה של מצוה מה שאין כן בבית אף הקידוש והבדלה של מצוה, וכן הוא המנהג בכל מדינות אשכנז כשמקדשין בבית הכנסת השליח ציבור אומר סברי אמרינן כן משום לא פלוג. ולי נראה שאין בכך כלום משום דגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה וכן כתב רש"ל. כתב בעל הלכות גדולות ראיתי לרב מהר"א שהיה נוהג לברך על היין שתה מעט ואחר כך היה אומר למסובין בשמחתכם וגומר לשתות משום שאין להקדים כבוד בשר ודם לכבוד שמים. ולי נראה שאין בכך כלום משום דגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, וכן כתב רש"ל בהמתעטש וחבירו אומר לו אסותא יאמר בתחילה ברוך תהיו ואחר כך יתפלל לישועתך קויתי ה' ומכל מקום כשאני זוכר מנהגי כמהר"מ, ודברי רש"ל הם פרק החובל. ונראה דהתם כדקאמר טעמא משום דכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה. עוד יש לומר דשם משיב לבריות דהוי כבוד הבריות טפי שהוא מתחיל לומר לו:

יח

[יח] [לבוש] וברכה שעל ברכת המזון וכו'. לא ראיתי נוהגין לומר סברי בברכה זו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.