חיי אדם/א/נה
|
< הקודם · הבא > |
דין ברכת היין ואם פוטר שאר משקין (סימן ר"ב וקע"ד)
א על היין בין שהוא חי או מבושל או קונדיטון דהיינו שנתנו לתוכו דבש ובשמים ונ"ל דה"ה מה שקורין ווערמיט וויין שהוא מר (סימן ר"ב) שהרי לעניין יין נסך דינו כיין לכל דבר (ע"ש בצ"צ) ואפילו אם מריח כחומץ כיון שיש לו טעם יין חמרא הוא ומברך בפה"ג אבל אם נתחמץ כבר שיש ב"א נמנעין לשתות מפני חמיצותו מברכין עליו שהכל ומ"מ אין אנו בקיאין בזה ולכן אם אינו חמוץ מאד אז יברך על יין גמור תחלה כדי שיוכל לברך תחלה וסוף כברכת היין (ר"ב):
ב שמרי יין שנתן עליהם מים אף על גב שבזמניהם שהיה יינם חזק אם נתן בו ג' מדות ומצא ד' מדות מוכח מילתא שהיה עדיין בשמרים יין והוי כיין מזוג ומברכין בפ"הג אבל יינות שלנו שאינן חזקים לעולם מברכין שהכל וה"ה אם עצרו החרצנים בבית הבד ואח"כ נתנו עליהם מים דינו כשמרים אבל אם לא נדרכו אלא ברגל אפילו אם לא מצא מים יותר ממה שנתן או אפי' בפחו' אפ"ה מברך בורא פרי הגפן דיין הוא והמים נבלעים בזגים ובמה שיצא יש בו הרבה יין (ר"ד):
ג יין שנתערב במים אם אין בו אלא א' מששה במים ודאי בטל דאע"ג דקי"ל טכ"ע דאורייתא מ"מ לא חשיב טעם לברך בפ"הג ואם יש בו יין יותר אם דרך אנשי מקומו למזוג אותו כל כך מברך בפ"הג וא"ל בטלה דעתו וכן אם נתערב בשאר משקין אם נתערב כ"כ עד שנפגם טעם היין מברך שהכל ובשכר תאנים שאינו מפסיד כ"כ אזלינן אחר הרוב (ר"ב):
ד כשם שפת אם קבע עליו פוטר כל מיני מאכל כן הקובע עצמו לשתות יין אע"פי ששותה גם שאר משקין א"צ לברך עליהם לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה. ודוקא שהיו המשקין עומדין לפניו בשעה שבירך על היין או עכ"פ שהיה בדעתו לשתות משקין אבל בלא"ה אפי' קבע עצמו לשתות יין כיון די"א דבזמן הזה אין קביעות ליין א"כ הוי ספק ברכה (עיין בנ"א סימן קע"ד סעיף ב' וסי' ר"ח במגן אברהם ס"ק כ"ד):
ה שתה יין בדרך עראי כוס א' או ב' ואין בדעתו כלל למשוך עצמו ביין וגם לא היה בדעתו בשעה שבירך על היין לשתות שאר משקין צריך לברך על שאר המשקין. אמנם לענין ברכה אחרונה יש להסתפק (דבסי' ר"ח ס"ק כ"ד משמע שאפי' שותה כוס א' פוטר וכן משמע להדיא בשל"ה ע"ש במ"א ולפי מה שאכתוב בנ"א אני מסופק בדין זה):
ו המקדש על היין ודעתו לשתות יי"ש או קאווע. המ"א כ' דא"צ לברך על המשקין ולי נראה דצריך לברך ולכן הנכון שיכוין שלא לפטור המשקין ואף עפ"כ יברך שהכל על מעט צוקר ויכוין לפטור גם המשקין [א]
ז כשמברך על היין בתוך הסעודה להוציא אחרים בברכתו יאמר סברי רבותי ר"ל תנו דעתכם לשמוע ולצאת כוון שטרודין באכילה כדי שיפסקו מאכילתן ולכן משום לא פלוג אומרים לעולם סברי ויש אומרים דוקא על היין משום שלפעמים מביא יללה לעולם ולכן אומר סברי ר"ל שאני סובר שיין זה הוא לברכה ולא לקללה ובבה"כנ ובבה"מז הולכין אחר המנהג אבל אין אומרים ברשות על קידוש והבדלה כיון שהוא דבר שבחובה ועיין לעיל בדין המוציא (ועיין בסי' קע"ד ובב"י רסי' קס"ז):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |