בית מאיר/אורח חיים/קנד

בית מאיר ‏ אורח חיים קנד

במ"א ס"ק י"ד מביא בשם ב"ח בשם מה ה ש"ל נראה וכו' אכן צ"ע נ"ב עיין סי' ל"ד ס"ד דעכ"פ נפשט מיניה דזה ודאי אסור ופשטן של דברים מורים לאסור אף בדין הראשון דמהרש"ל וכדכתב הב"ח:

בסוף הסימן במ"א אחד רצה ליתן וכו' חייב הראשון לעכבו ובזמנינו שקונים ע"י רמיזה ואינם מוציאים בשפתים עיין בח"מ סי' רי"ב סעיף ח' וא"כ אפשר דיוכל לומר קים לי ואין מוציאין ממון ולומר דהשמש המכריז נעשה שלוחו הא לא מצינן שליחות בח"מ סימן קפ"ב כ"א ע"י אמירה ולא מצינן ברמיזה ומה שהאחרון אינו יכול לחזור וכופין אותו לקיים היינו מצד המנהג במה שסיים השמש פעם שלישי הוי כמו רושם על המקח דקניא אך צ"ע בא"ע סי' ל"ה וסי' קכ"א סעיף ה' שם מבואר דע"י רמיזה נמי נעשה שליח אבל עיין בספרי ב"מ סי' ק"כ סעיף ד' נראה דעת הראשונים דאפילו הקדש גמור אינו ע"י שליח וצ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· מעבר לתחילת הדף