שערי תשובה/אורח חיים/קנד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קנד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) בש"ע השוכרים בית ועיין בתשובת כנה"ג סימן כ"ו שאף שאין להם קדושה לענין מכירה מ"מ אין יכולים לנהוג בהם מנהג בזיון ועיין מהר"ש הלוי סי' מ"ו שכתב דאם נעשה ברשות המלך אעפ"י שאין להם בו אלא חזקה יש בו דין קדושה ובה"מ אף בל"ז יש בו משום קדושה כ"כ בבר"י בשם הכנה"ג ע"ש:

(ב) בחמה עבה"ט וכתב במח"ב בשם זרע אמת שאם בנו סמוך לו שני עמודים אחד לצפון ואחד לדרום יכול להשתמש מה שירצה ע"ש:

(ג) בש"ע ס"ד מטפחת ס"ת כו' ע' אשל אברהם ובתשובת הרשב"ש כ' שאין יכולים ליתנם לעניים ע"ש:

(ד) וגונזין עבה"ט ועיין שו"ת באר שבע סי' מ"ג שאוסר לשרוף כתבי הקודש אעפ"י שבלו ונמחקו ע"ש:

(ה) ופרוכת עבה"ט וכ' במח"ב בשם זרע אמת שאין יכולים לשנות שלא להניח פרוכת מסיב' שהארון מבהיק ע"ש:

(ו) קדושים עבה"ט ועיין בשיורי ברכה כתב מש"כ בשם רבינו יהודה בן הרא"ש בספר חוקת התורה שלו שנשאל מי שהיה לו מ"ת מונחת בארון ועשה ארון אחר והושם בו אם יכול להשתמש בארון הראשון לשום בו גמרות ופירושי' ושאר ספרים וכתב חכם א' שמותר וראי' מפ"ק דשבת גבי שלא להצניע תרומה אצל ספרים משום פסידא הא לא"ה שרי משום דהאי קודש והאי קודש. ואין זו ראיה דהתם ס"ת במקומה עומדת ובקדושתה קיימה. ועוד דשמא קדושת תרומה כקדושת ס"ת אבל הכא שאין הס"ת שם אסור להניח שם גמרות ופירושים שהרי מורידין הארון מקדושתו כדאמרינן גבי תיבות' דארפיט דאסור למעבד מיני כורסיא עכ"ל. ועיין ש"ת נ"ב סי' ט' שמתיר להעמיד ס"ת פסולין באה"ק מצד קדושת הארון אבל אסור משום שמא יבואו לידי מכשול לקרות מתוכו ע"ש:

(ז) בבה"כ וכ' הרשב"ץ ח"ב סי' קע"ה שמן של בה"כ לעולם הוא זמנו ואסור להנות אם לא שמכרוהו זט"ה במא"ה וקנו מדמיו ס"ת דמעלין בקודש ואם אין בו אלא הזמנה א"צ עילוי ע"ש:

(ח) גדול עבה"ט ובאשל אברהם כתב מה שמקילין להדליק הפיפ"א של טאבאק כו' עיין תשובת בית יהודה כו' וממשמעות הדברים שבבית יהודה מתיר ובמח"ב נתן מכשול למעיינים שאדרבא שם כתב שהדבר פשוט לאיסור והמקיל משום לב ב"ד מתנה אין לו על מה שיסמוך דאילו המקיל בהדלקת נר משום לב ב"ד מתנה שהוא דבר שהכל משתמשין וצריכין להדלקת נר משא"כ בזה ואפי' משלהבת לבד ס"ל דאסור להדליק ומכ"ש משלהבת הקשור עם הפתילה ע"ש ונראה פשוט לאסור להדליק מנר של בה"כ הפיפ"א כי מלבד הנר עצמו יש בזה קפידא מחמת קדושת בה"כ שזה הוי כמו אכילה ושתיה ולכן אפי' מנר של יא"צ אסור וגם שנר יא"צ ג"כ עשוי לכבוד בה"כ אבל בבתי מדרשות שחכמים ותלמידים קבועים ללמוד וללמד וצריכים לפעמים לעישון הטבאבק לא מטריחין עלייהו ללבת לבית להבעיר שם את הפיפ"א שיש בזה משום ביטול תורה ובכה"ג ודאי לב ב"ד מתנה ומ"מ בנר של תפלה יש להחמיר שאולי אין דעת המתנדבים נר למאור בשעת תפילה לזה אבל בנר יא"צ שדולק בל המעל"ע יש להתיר:

(ט) והוקרו עיין בה"ט ומ"ש מצא דבר בו' עיין לעיל סי' קנ"א ס"ק ה' ובשו"ת שם מ"ש בשם הרשב"א שאין יכולים לעכב לכתוב שמו. עיין בצ"צ סי' נ' באחד שעשה ציור מנורה על דלתי ארון הקודש בלא ידיעת הצבור ואח"כ רוצה לחתום שמו שמעכבים עליו לומר שגם הם רוצים להשתתף כזה דצורת המנורה על דלתי אה"ק מבפנים נוהגין כן בבל הקהילות עפ"י האחרונים שהיא מגין על הפורעניות שלא תבא וחושבין זה למצוה גדולה כו' וכיון דהאי יחיד מקפיד על חתימתו יכולין להחזיר לו מעכשיו אף שמתחל' שתקו שסברו שהוא מזכה לצבורא ומוסר יפה כו' והא דאין מוחי' במתנדבים טסים ומנורות כסף ופרוכת אף שנכתב שמם משום שאין נדבת היחיד מבטל נדבת הצבור כו' וגם כיון שפתיחת הארון היא לפיוטים ותפלה שצריכין כוונה יש לחוש להסח הדעת בשיראו חתימת היחיד שהיא להם דבר חדש ותמוה. וע"ל סי' כ' ס"ק ד' בשם אמונת שמואל. ומ"ש בשם הצ"צ אחד רצה ליתן בעד מצוה כו' ועיין בשו"ת פנים מאירות ה"ב סי' כ"ה שהיה איזה סכסוך בענין קניית מפטיר שהשני אמר שהשמש טעה והראשון אמר כיון שהשמש הכריז ההוספה הסיח דעתו ושאלו הגבאים פיו ולא רצה לחקור הענין ביום הקדוש וצוה להכריז שנית מכירת המפטיר ומה שיהיה הפסד יקוב הדין אחר יוה"כ והביא דברי הצ"צ והעלה שהמוחזק יכול לומר קים לי כהפוסקים דלא ילפינן צדקה מהקדש ומנהגן של ישראל כו' כמ"ש המג"א. אך אם פסק בעשרה ולא הוסיף אחר עליו א"י לחזור ובזה המנהג להוציא ממנו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף