בית יעקב/כתובות/לה/א

בית יעקב כתובות לה א

דף ל"ה ע"א

בתוס' ד"ה ומי איכא למ"ד ח"מ שוגגין וי"ל לענין ממון אחר וכו'. משמע מדבריהם דיותר נראה לחייב בדמי הנהרג עצמו מבממון אחר. ויש ליתן טעם דבשלמא בממון של דמי הנהרג בעצמו יש סברא לחייב בשוגג דהא אפילו במיתתן בידי אדם רצה הש"ס לומר לקמן דף ל"ז ע"ב לדמות למומחין בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להן וה"נ במומחין בידי אדם רק שלומד מקרא דלא יפדה דלא מהני. ולפ"ז בשוגגין דליכא עונש רק בידי שמים דמי ממש למומחין בידי שמים דנותנין ממון ומתכפר להן ולא נחשב כב' עונשין כיון שהמעות הן לכפרה משא"כ ממון אחר דודאי אינו מתכפר בעונש שנתחייב בעד הנהרג לכך יש סברא יותר לפוטרו מממון דהוי כשני עונשין. לכך הוצרך קרא אחריני שאינו מועיל אפי' נתינת מעות לפוטרו אפי' מהעונשין:

בא"ד. דאי סיפא מיירי כשהתרו בו ליפלוג בח"מ גופא והמ"ל ממתניתין. עמש"ל בתוספות בד' ל"ד ד"ה אבל שבת לישב קושיא זו ע"ש:

בתוס' ד"ה רבא אמר אתיא מכה מכה ולקמן נמי מצריכינן תרי קראי למיתה וממון וחד למלקות וממון. ולפענ"ד נראה דשפיר מצריכינן שם תרי קראי אף דאית לי' ג"ש דרשע רשע דאי לא הוי כתיב רק לא יהי' אסון למיתה וממון ה"א כיון דקרא ברוצח כתיב ה"א הא דפטריה רחמנא שם לא משום מיתה שחייב רחמנא ברוצח דבמיתה זו בעינן התראה רק הוי אמרינן דפוטרו רחמנא משום רודף דהוי ניתן להצילו דלא בעי התראה כמו שמצריך הש"ס בד' ל"ד בהא דרבה גבי שבת ומחתרת ע"ש והא דמחלק רחמנא בין יש אסון ובין אין אסון הוא כמש"ל בתוס' ד"ה אבל שבת ולא היינו יודעין אפילו מיתה גופה במקום דבעינן התראה מכ"ש מלקות לכך כתוב גבי ע"ז כדי רשעתו וסמיך לי' ארבעים יכנו כדדריש ר"י בדף ל"ג והך קרא לא בע"ז גופא משתעי דע"ז ממונא משלם רק במלקיות אחרים ומלקות ודאי בעי התראה וילפינן ג"כ למיתה דבעי התראה וא"ל דילמא מיירי קרא במלקות דע"ז וממון אחר כגון כשהעידו על בן גרושה וקרעו שיראין של חבירו דע"ז ג"כ לא בעי התראה דיש לומר דמיתורא ילפינן דלמלקות דלא בעי התראה מרשע רשע מחייבי מיתות דרודף ילפינן וע"כ קרא כי אתא למלקות דבעי התראה ואי הוי כתיב כדי רשעתו בע"ז ה"א דוקא באיסור עולם אבל מיתה של איסור שעה כגון מחתרת ורודף אינו פוטר לכך כתיב אם לא יהי' אסון ברוצח וידעינן ג"כ רודף דע"כ הא דפטריה רחמנא כשיש אסון מדמי ולדות הוא מטעם רודף דרודף הוי מיתה ותשלומין לאחד כמ"ש התוספות דף ל"א בד"ה ר"א ע"ש דליכא למימר מטעם מיתה דחייב רחמנא ברוצח דא"כ הוי מיתה לזה ותשלומין לזה אע"כ מטעם רודף פטור ומכח דגם ניתן להצילה ג"כ פוטר אף דלא הוי רק איסור שעה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף