ריטב"א/כתובות/לה/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והא תני דבי חזקיה מכה אדם ומכה בהמה לא חלקם בין וכו'. פי' דהאי קראי יתירא הוא דהא כתיב לעיל ומכה בהמה ישלמנה להכי כתבי' רחמנא להאי קראי להקיש מכה אדם למכה בהמה וכדמפרש ואזיל אף מכה אדם לא תחלוק בו בין בשוגג בין במזיד ובין לחייבו ממון או לפטרו ממון דליכא לאוקמי לגמרי דנימא לא תחלוק בו לפטרו ממון אלא לחייבו ממון דהא ע"כ במזיד ובמתכוין פטור ממון דקים ליה בדרבה מיניה ואיכא דקשיא דהיכי פרכינן הכא ובשום דוכתא מתנא דבי חזקיה דאמרינן בסנהדרין דמפקי מר' ומפקי מרבנן דקתני לא חלקתיה בין במתכוון ושאינו מתכוון דאלמ' נתכוון להרוג את זה והרג את זה דפטור בין במיתה בין בממון ואלו לרבנן חייב מיתה ולר' חייב ממון ה"ל דנהי דאפקי' קרא מדר' ומדרבנן מ"מ בהיקשא דקרא כ"ע מודו שלא תחלוק בין שוגג למזיד דאיירי הכא והא דנקט דבי חזקיה הכא דהכא שוגג ומזיד נתכוון משאינו מתכוון ודרך עליה ודרך ירידה פירש רש"י ז"ל דכל אחד ואחד נקטינא לעניני דאיירי בדיני ממונות שוגג ומזיד לענין ממון שגם המיתה שתים ומתכוון לענין חיוב הנכתב עצמו שלא ישלם על מיתתו ממון אפי' כשאינו מת עליו לאפוקי מדר' יוחנן. ודרך ירידה ודרך עליה לענין דלא נשקול מיניה ממונא ולמפטר' מקטלא וכדדרשינן לה לקמן בפירקין כי פליגי בחייבי מלקות וכו' ור' יוחנן אמר חייבי מיתה איתקדש חייבי מלקות לא איתקיש והלכתא כר' יוחנן:
ולענין חייבי מיתות ב"ד וכריתות שוגגין ודבר אחר אליב' דר' נחוניא בן הקנה נחלקו המפרשים איכא מ"ד דאפילו לרבי חייב ואיכ' מ"ד דאדרבה אפילו לר' יוחנן דפטור דלר' נחוניא בן הקנה חייבי מיתות וחייבי כריתות הם או מדכתיב אם יהיה אסון ואם לא יהיה אסון דמשמע אפילו אסון בידי שמים או מדכתיב אותו אמרה תורה כרת שלו כמיתה שלכם וזה הלשון נראה עיקר וכבר הארכתי בזה בחידושים ארוכים ובמסכת פסחים בס"ד ולדברי הכל בהקדש ובתרומה שוגגין חייבים בתרומה בקראי בהדיא משלם קרן וחומש:
רבא אמר אתיא מכה וכו'. פ' והשתא לא ידעינן אי ג"ש דריש או סמוכים דריש ובסמוך שיילי' האי מכה ואמרינן סמוכים דריש והא דפרכינן והאי לא מכה הוא לישנא בעלמא פרכינן אמאי לא אמרינ' מכה מכה דאלו בעיקר דינא כיון דסמוכין דריש מה לי מכה מה לי סיבה אחרת אחרת אלא ודאי לא פרכינן אלא לישנא בעלמא.
אמר אביי אתיא רשע רשע ורבא אמר אתיא מכה מכה. איכא דק"ל אמר רבא מהא דאביי ודהא בפ' החובל דכ"ע דרשינן ג"ש דרשע רשע לענין שהסומא פטור ממיתות ב"ד וחייבי מלקות וי"ל דרבא קאמר דהא להא לא מצרכינן הני ג"ש אי נמי סבר דלא דרשינן רשע דלא שייך לגופיה של מלקות כההיא דבפרק החובל וכיוצא בו אבל לא לענין זה שאנו באים לידון על פטור מעון שבא עם המלקות והיינו נמי טעמא דר' יוחנן דלא דריש ליה וכן פי' בתוס' ובמס' מדות הארכתי בזה יותר בס"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |