ביאור הגר"א/יורה דעה/קכד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שאינו מזכיר כו'. בתוספתא איזהו גדול כל הנודר ומזכיר שם עבודת כוכבים ומשמשיה:
(ב) אלא בשתיה. כרב ועתוס' שם ב' ד"ה לאפוקי כו' והשיב לו ר"ת כו':
(ג) גר תושב כו'. שם ס"ד ב':
(ד) דהיינו כו'. שם כחכמים אבל בת"ה ש"א כתב דפלוגתא דר"מ וחכמים הוא לענין להחיותו כמש"ש ס"ה א' א"ל רב יוסף והתניא כו' אבל להתיר יי"נ בהנאה כל דלא פלח לעבודת כוכבים מותר ואף שלא קבל עליו בפני ג' שלא לעבוד עבודת כוכבים וכמש"ש דשדר קורבנא כו' ידענא כו' וה"ה לענין יי"נ דהוא משום ע"ז כמש"ש כ"ט ב' ואינו אסור רק בשתיה משום בנותיהם ועתוס' שם ד"ה יין כו' ושם נ"ז ב' סד"ה לאפוקי וי"ל דמאי כו' וכ"כ הרמב"ם בעצמו שם וכן כל עובד כוכבים שאינו עובד עבודת כוכבים כגון אלו הישמעאלים כו' וכמש"ל ס"ו ועכ"מ וב"י שם שכ' דנקט גר תושב לרבותא דאפ"ה אוסר בשתיה:
(ה) וכן גר שמל כו'. דהא אין מלין אותו עד שיקבל עליו כל המצות כמ"ש בפ' החולץ (מ"ז) ועדיף מגר תושב ת"ה ותוס' ס"ד ב' בד"ה אין כו' אלא שדעת ר"י שם אף בגר תושב להתיר מגעו אף בשתיה וכפי' מש"ש מיחדין כו' וכ"ש בגר שמל ולא טבל ואינו אסור אלא סתם יינם בשתיה וכמ"ש בהג"ה ויש מקילין כו' וכ"כ הרא"ש שם אבל רש"י שם ד"ה אבל מייחדין כ' לא נגע כו' משמע דמגעו אוסר וכ"פ הרשב"א והר"ן ואף תוס' שם כ' סד"ה הנ"ל אעפ"כ לא רצה כו':
(ו) וכ"ז כו'. תוס' ד"ה הנ"ל מעשה צלאו כו' וע"ל סי' רס"ח:
(ז) אבל כו'. גמ' שם יינו כשמנו וכנ"ל:
(ח) הלוקח כו'. דלא כשמואל נ"ז א' כמש"ש לאפוקי לדר"נ א"ש כו' איתביה כו' ומדרסן ורוקן קי"ל כמ"ד טהור דבשל סופרים הלך אחר המיקל וקי"ל כרב א"כ ע"כ הא דשמואל ליתא. ת"ה ועתוס' שם ד"ה לאפוקי כו' ולא הזכיר עבדים שמלו ולא טבלו דגדולים כבר כ' בס"ב וכן גר כו' וכנ"ל דכל דלא פלח לעבודת כוכבים אינו אסור רק בשתיה. וקטנים אמרינן שם דלא קאי אעבדים ודינו כבר מבואר בס"א ואע"ג שדעת תוס' דעבדים שמלו ולא טבלו גרועין מגר שמל ולא טבל משום דבע"כ מלין ודעתם דאסור אפילו בהנאה ועתוס' שם ד"ה גדולים כו' ושם ס"ד ב' בד"ה אין כו' אין דעת הרשב"א כן וכן הרמב"ם שכ"ז הוא לשון הרמב"ם:
(ט) אוסרין היין בשתיה כו'. כנ"ל ס"א וכמ"ש בס"ג ודלא כדעת תוס' שם ד"ה גדולים כו' ובזה מתורץ קושית תוס' דשם וא"ת דלישני כו':
(י) אבל מגע כו'. גמ' שם תרגמא אבני כו':
(יא) כיון שמלו כו'. הרמב"ם והרמ"ה אבל הרשב"א כתב דאע"ג שלא מלו דמילה אינו מעלה ולא מוריד לענין שתיה דכל שלא מל ולא טבל לאו גר הוא כמש"ש נ"ט א' ובפ' החולץ ולא נקט מלו אלא משום גדולים ותדע מדפריך לרב ואם איתא מאי קושיא התם בשמלו וכן תניא להדיא בתוספתא וכן בני השפחות שלא טבלו בין מולים בין ערלים הרי אלו מדרסן טמא יינם בגדולים אסור ובקטנים מותר ואיזהו גדול כל הנודר כו' כנ"ל:
(יב) אם השפחה כו'. ערש"י שם ד"ה וכן בני השפחות כו':
(יג) כל עובד כוכבים כו'. עמש"ל ס"א:
(יד) יש מי כו'. ע"ל סכ"ד בהג"ה:
(טו) משוך כו'. כמ"ש בפ' הערל (ע"ב):
(טז) ומומר כו'. כמ"ש בפ"ק דחולין (ד"ה):
(יז) ונאמן. כ"כ ב"י בשם א"ח. וצ"ע מ"ש מהאי טבחא בפ"ג דסנהדרין (כ"ה א') דאמרינן איערומי קמערים וכ"ש בדלא חזינן כלל ועהג"א בפ"ז דחולין סט"ז בד"ה כ' ראבי"ה כו' ומעשה במומר כו' ואף ריב"א לא התיר אלא משום שהפקיד כו' ואף בזה נחלק הרשב"א משום איערומי וכ"כ ב"י בשם ש"ל ואמרינן בפ' החולץ (יבמות מ"ז א') בגר צריך להביא ראיה ועש"ך שכתב דא"ח מיירי שאינו ידוע שהיה מומר כ"א ע"פ וכמש"ל סי' רס"ח ס"י בגר:
(יח) האנוסים כו' אבל כו'. כרשב"ג בבכורות ל"ה א' דאיפסיקא כוותיה בפ' בתרא דיומא ואע"ג דסתם מתני' בספ"ד דבכורות כר"מ דקתני התם זה הכלל כו' סתם ואח"כ מחלוקת היא וכ"פ הרמב"ם וש"פ וכמש"ל סי' שי"ד ס"ג. שם (וע"ל סי' קי"ט ס"ק י"ח):
(יט) ואין אוסרין כו' ודוקא כו'. אע"ג דעובדי עבודת כוכבים בפרהסיא כיון שמיראה הן עושין ישראלים הן ועמש"ל סי' קי"ט סי"ב:
(כ) אבל אם כו'. כמש"ל ס"ח ומומר כו':
(כא) אע"פ שעשו כו'. כמ"ש בכתובות נ"א ב' אר"י הני נשי כו' א"ל רבנן כו' ודאי שבקינחו כו':
(כב) דלאו בר כו'. כמש"ש והא מר הוא דאמר כו':
(כג) שני שידע כו'. ממש"ש נ"ח א' חרם כו' וכמ"ש בסי"ב:
(כד) ושלישי כו'. כמש"ש נ"ז א' מדדו בין כו' וכדעת הטור ובהג"ה לקמן סי"ט שכ' וי"א כו' אבל לפי מ"ש בש"ע שם ביד אסור ואף שטיפוח מותר ביד כמש"ש מטעם אחר הוא ועב"י שם צ"ה א' בד"ה ומ"ש בין מדדו כו' וד"ה ודע דתנן כו' ועוד יש לדברי הטור כההוא עובדא דאתרוג דסי"ג וכמ"ש בב"י כאן בד"ה כיצד וג"כ ליתא לדברי המחבר כמש"ש בסי"ג ובב"י שם:
(כה) או ברגלו. שם נ"ו ב' ההוא ינוקא כו' ההוא עובדא כו' והשמיטו הרי"ף הני תרי עובדי וכ' הרשב"א והר"ן משום דס"ל דתנא דאגרדמים שם נ"ח א' פליג אהא דס"ל דיש ניסוך בפיו וה"ה ברגל [וגם השמיט הא דמדדו ביד ורגל ג"כ מהא דאגרדמים דאפי' שלא בכוונה אסור וער"ן]. וב"י כתב משום דס"ל בת"ק דר' נתן דמשוה רגל ליד אלא דמתיר בהנאה משום דבעבידתיה טריד ובהא לא ס"ל כוותיה אלא כתנא דמתני' שם ס' ב' דדוקא בקנה וכמש"ל סי"ט. והרא"ש ס"ל ג"כ דניסוך דרגל שמיה ניסוך אלא דמפרש ההוא דינוקא וההוא דמדדו משום דטרוד בעבידתיה וכמש"ש אמתני' דמדדו בקנה וה"ה נמי מדדו ביד כו' וכן נמי עובד כוכבים שדרך כו' אבל נגע כו' ע"ש וכ"כ הטור כאן וכ"מ בגמ' שם מדמדמי ההוא עובדא למדדו וקאמר דאי משכח תנא כר"ש כו' אבל הרשב"א כתב כפשטו משום דניסוך דרגל לא שמיה ניסוך אפילו בכוונה וז"ש בהג"ה וי"א כו' ופי' התוס' שם ד"ה מהו והרשב"א והר"ן דהבעיא הוא לענין הנאה להשתכר באיסורי הנאה דגת של עובד כוכבים היה ושיטת הרא"ש היא המחוורת והא דקאמר והא קמנסך כו' והא כו' ניסוך כו' משום דס"ל כר"נ דביד אסור אפילו בעבידתיה טרוד וכמש"ש אילימא משום כו' אימור דאר"נ כו':
(ליקוט) או ברגלו. דלא כינוקא ושמואל משום עובדא דאגרדמים דאף בפיו ואף שלא בכוונה וכן סתמא דמתני' מדדו בקנה דוקא ומפרש דרבא שם נ"ז ב' דשרא לזבוני לעובד כוכבים ס"ל כת"ק דקאמר מדדו בין ביד כו' משום דשלא בכוונת ניסוך וה"נ אבל קי"ל שם דלא כרבא אלא אפי' בפיו ושלא בכוונה אבל הקשו עליו א"כ מאי פריך על רבא מהא דאגרדמים לימא אנא כת"ק דר"נ ס"ל ולפחות הל"ל כתנאי וער"נ שם וגבי עובדא דאגרדמים (ע"כ):
(כו) או בד"א כו'. טור וערש"י ס' ב' בד"ה מדדו כו' ודוקא משום דמתכוין לד"א ושם ד"ה לזבוניה לעובד כוכבים כו' וברא"ש סי"ג וריב"ם ז"ל פי' דאסור כו' ובהג"א סד"ה ולכך הגלגל כו':
(כז) וישכשך. רמב"ם רפי"ב ולמד ממש"ש נ"ט ב' א"ל ר"א נקטוה כו' וכמו שסיים שם הרמב"ם אבל אם פשט ידו לחבית ותפסו את ידו כו' וכ"כ הראב"ד בהשגות שם וכ"כ רש"י שם ד"ה כי היכי כו' שאין כו' ושם ס' ב' ד"ה לזבוניה כו' ושם נ"ז א' ד"ה אי משכחנא כו' ושם נ"ט ב' סד"ה כל כו' וכ"ד תוס' וע"ש נ"ט ב' בד"ה נקטוה ובסד"ה ה"ג ודלא כב"י שכתב דתוס' חולקים ע"ז ועש"ך וודאי ההיא דמדדו וחביתא דאפקע י"ל משום דבעבידתיה טריד אבל ההיא עובדא דאתרוגא קאמר בהדיא דלא לשכשך וער"ן שם:
(כח) אפילו בפיו. מעובדא דאגרדמים שם נ"ח א' ובידרושלמי מהו שיעשה יי"נ בפיו ר' אדא כו' והביאו הרא"ש שם וכ' ולפי התוספתא כו' ע"ש וכ"כ בת"ה ש"ב והאריך שם ע"ש ועתוס' שם ד"ה איקלע כו' וז"ש כגון כו' או כו' והוא שם בברייתא שקדם כו' או שטעם כו':
(כט) אם נגע כו'. ערש"י ס' ב' ד"ה או שהיה כו' דוקא משום שהוא דרך טיפוח וכן בדברי הרמב"ם וש"ע כדי שתנוח הרתיחה ור"ל שאינו דרך שכשוך הלא"ה אסור אע"ג דבעבידתיה טריד לשיטת הרי"ף והרמב"ם דבידו אף שעוסק בד"א אסור בהנאה כמ"ש בסי"ט אבל להפוסקים דאפילו ביד עצמו מותר א"צ לטעמו של רש"י אלא משום דבעבידתיה טריד ועהג"א שם סי"ח ד"ה חבית כו':
(ליקוט) אם נגע כו'. ממש"ש ע' ב' ההיא רביתא כו' אבל מתוכה הוי אסור ובריש טבול יום ורתיחת כו' ומודים ב"ה בשאר הטומאות שאפי' רתיחת יין חדש חיבור כ"ש ביי"נ דהא ניצוק אינו חיבור לטומאה וליי"נ חיבור לר"ה כמש"ש (ע"ב א') מרדכי פ"ה סי' אלף שנ"ז (ע"כ):
(ל) ואם נתערב כו'. שם בגמ' אימר דאמרי אנא כו' ועתוס' שם בד"ה איקלע כו' לכך פי' ר"י כו' אבל ודאי השאר כו' ומדרבנן נשמע לרשב"ג כו' ושם ע"ד א' איפסיק הלכתא בסתם יינם כרשב"ג:
(לא) ליטול כו'. כפי' ראשון בתוס' שם נקטוה כו' והרמב"ם השמיטו כ"ז דאזיל לשיטתיה דמגע ביד אפילו עוסק במלאכתו אסור אלא משום דלא שכשך וכשיטתו דס"ל שכשוך ממש בעינן אבל תוס' וש"פ ס"ל דכל שהכניס ידו הוא שכשוך וכמ"ש בת"ה דכל מגע א"א בלא שכשוך אא"כ נקטוה לידיה:
(לב) חבית כו'. וכן כו'. תוס' נ"ט ב' ד"ה ה"ג כו' ועיקר דינא דר"פ יתבאר בסעיף כ"ג:
(לג) ודוקא כו'. כמש"ל סכ"ד:
(ליקוט) ודוקא כשידע כו'. הג"א פ"ה סכ"ו סד"ה אשר ואפי' אם הברזא יוצאה חוץ לקנה כו' (ע"כ):
(לד) אבל אם כו'. טור וכמו עובד כוכבים אדנא כו' וכמש"ל ר"ס קכ"ה וכ"כ המרדכי והג"א שם סי"ב ד"ה אלא הלכה וראבי"ה כו' וכ"ז לשיטתם דס"ל כרש"י שם ע"ב ב' ד"ה דגוואי כו' ותוס' שם ד"ה כחו וכמ"ש בטור ר"ס קכ"ה אבל לפי מ"ש בש"ע שם דכולו אסור ה"נ וכ"כ כאן בת"ה בשם הרמב"ן דכה"ג כולו אסור ומ"ש במרדכי והג"א שם או החזירה כו' הקשה הב"י ע"ז דהא זהו דר"פ דאיתמר בגמ' וכ"מ דברי הטור שלא כ' אלא רישא דהוציאה לבד ובד"מ תי' דאפשר דר"פ דוקא באצבעו ודבריו דחוקים ולכן השמיטו ג"כ כאן:
(לה) ואם הוציא כו'. כמש"ל סכ"ד ובהג"ה שם:
(ליקוט) אבל אם אינה עובדת כו' כמו כחו. כמ"ש בסנהדרין (ע"ז ב') האי מאן דכפתיה כו' גירי דידיה וה"מ בכח ראשון כו' והכא כולה כח ראשון וער"נ. ואם הוציא שלא בכוונה כו'. שם בר"נ (ע"כ):
(לו) (ליקוט) אם היתה ברזא ארוכה כו'. הג"א פ"ד סי"ב ד"ה אלא כו' וע"ש בהג"א הנ"ל (בליקוט שבס"ק ל"ג) השיב רשב"א כו' וצ"ע שם (ע"כ):
(לז) עובד כוכבים כו'. כמש"ש ע' ב' ההוא רביתא כו' וערש"י שם ד"ה אופיא כו' ודוקא כו' אלמא כיון שא"י בטיב תלינן לקולא ה"נ בשוטה תלינן שזרק כלים כו' ועבה"ג:
(לח) אם נדנד כו'. דדמו למדדו בקנה דאסור בשתיה:
(לט) אבל אם כו'. כמו זיקא שם ס' א' וחביתא דאיפקע לפותיא שם ב' ועהג"א סי"ב בד"ה עובדת כוכבים. עובדת כוכבים שנתנה כו':
(מ) יש מי כו'. ממ"ש ס' א' ואי מצדד כו' והא דזיקא שם דאר"א אין דרך ניסוך בכך יש מפ' בנוד קשור ובירושלמי אהין דמרגיל זיקא מלעיל לרע אין בו משום מערה מכלי אל כלי משמע ג"כ בכה"ג וכן איתא שם במקצת ספרים והוא דקטור פומיה והרמב"ם כתב שאוחז פי הנוד בידו ובמש"ל בסי' קכ"ה ס"ט וכובא חסרא דשריא משום דלא ניחא ליה בקרקושו כמ"ש רש"י שם אבל בת"ה וש"פ חולקים עליו ועתוס' שם ד"ה זיקא כו' דאין דרך כו' וכ"כ בת"ה וש"פ והביאו ראיה ממש"ש ע"ב ב' בעובד כוכבים המערה כו' דגואי כו' וא"א בלא קשקוש וכשיטתם דס"ל דקשקוש כ"ד וכנ"ל וז"ש ורבים חולקים כו':
(מא) נטל כו'. שם עובד כוכבים אדנא כו' ושם ע"ב ב' בעובד כוכבים המערה כו' וסובר דכולו נאסר וז"ש נאסר היין וכמש"ל ר"ס קכ"ה ודוקא שהגביהו הלא"ה ס"ל דלא נאסר וכתב ב"י שכ"מ מהרי"ף והרא"ש אבל המרדכי והג"א ורשב"א והטור וש"ע לעיל סי"ד כתבו אבל אם אינה כו' וצ"ע (ע"ל סי' קכ"ה ס"ק ה'):
(מב) הגביה כו'. ממש"ש בזיקא וכובא וכן ממש"ש במערה כו' דגואי שרא ומה שיצא דוקא משום דכחו:
(ליקוט) הגביה ולא כו'. ממש"ש ע"א ב' מדמשכיה עובד כוכבים קנייה יי"נ לא הוי כו' וע"ל סי' קל"ב ס"ב (ע"כ):
(מג) וכ"ש בו'. ממש"ש ועובד כוכבים אכובא חמרא שרי ושם ב' אבל לפותיא כו':
(מד) מדד כו'. כמש"ל בדעת הרי"ף דדחי ההיא פלוגתא דר"נ ורבנן מקמי מתני' דס"ל דטרוד בד"א אינו מועיל להתירו בהנאה אלא דוקא במגע ע"י ד"א:
(ליקוט) מדד כו' שבכל אלו כו'. ודוקא בקנה ומטפח בחבית ס"ל משום דאינו שכשוך וכן נפל לבור דמתני' שם וכמש"ש בעובדא דאתרוגא וכמש"ל סי"ג ע"ש וז"ש כדי כו' (ע"כ):
(מה) או כו'. עב"י וע"ל ס"ז או שטפח כו':
(מו) וי"א כו'. הרא"ש שם דמ"ש במתני' מדדו בקנה ל"ד אלא דמעשה שהיה כך היה כמ"ש במתני' זה היה מעשה כו' ופ' כרבנן דר"נ וכ"פ ש"פ:
(ליקוט) וי"א דאפי' כו'. עמש"ל דרי"ף דחאה מהלכה מפני ההיא דאגרדמים והר"נ דחה דבריו אבל הביא ראיה ממש"ש נ"ט ב' ההוא חביתא כו' אר"פ כו' אע"ג דדמי למדדו ביד אבל הרא"ש ובשם הראב"ד תי' שם וכמ"ש למטה בהג"ה ואין לדמות כו' ובסכ"ג בהג"ה ודוקא שהיה כו' (ע"כ):
(מז) עובד כוכבים שדרך כו'. שם ברא"ש מעובדא דינוקא ועובדא דנהרדעא שם נ"ו ב' ומדמי שם למדדו כו':
(מח) וראו כו'. שם דצייריה כו' ומשום שלא יגע בכוונה וינסך ועמש"ל סי"א:
(מט) וכן אם כו'. כעובדא דחרם שם נ"ה א' וכפי' ר"ת בתוס' נ"ט ב' ד"ה נקטרה כו':
(נ) ואפי' נודע כו'. הרא"ש שם ס"י בשם הראב"ד:
(נא) ואין כו'. שם סי"ב מדלא התירו ההיא דברזא דסכ"ג וכן ההיא דאגרדמים שם נ"ח א' וכ"כ בת"ה וכ' דלכן טעי רבא שם בההוא עובדא דמחוזא משום דלא כיון עד שהשיבוהו מהא דאגרדמים והראב"ד תי' ההיא דברזא בדרך אחר הביאו הרא"ש והרשב"א שם וכמ"ש בסכ"ג בטור והג"ה ודוקא כו':
(נב) וה"ה כו'. דמש"ש משום דדמי ליה כו' ל"ד אלא כל שהוא שלא כאונס. ת"ה:
(נג) ישראל כו' ולא כו'. כמו ע"י כלי כמש"ל סי"ח בהג"ה. שם:
(נד) חבית כו' אבל כו'. גמ' שם:
(נה) ובחביות של כו'. תוס' שם ד"ה מעשה כו' פי' רשב"ם כו' וש"פ:
(נו) חבית כו'. הרי"ף ורמב"ם וכלישנא בתרא אלא שהרמב"ם מתיר שלמטה אף בשתיה אבל הראב"ד ורשב"א הקשו עליו היאך אפשר דחציו אסור וחציו מותר כשתיה וודאי דהוא טפי חיבור מניצוק ואפילו מאן דשרי בניצוק מודה כה"ג וראיה מדתניא בתוספתא דטבול יום והביאו הר"ש שם בפ"ב מתני' ז' תניא כו' אבל מן הצדדין כו' דר"י כר"פ כו' ובתוספתא דדמאי קרא שם בשולי החבית לא ישתה מפיה בפיה לא ישתה משוליה לפי שהם מעורבין ואם באיסור דמאי הקל חוששין לתערובת כ"ש באיסור יי"נ החמור ורש"י ותוס' פ' דלא כר"פ אלא כת"ק דר"י דכולו אסור אלא דלרש"י כולו מותר בהנאה וס"ל כרמב"ם דמ"ש ואידך שרי אפילו בשתיה אלא שלהרמב"ם מה שאסור אסור אף בהנאה ולרש"י דוקא בשתיה אבל תוס' אוסר כולו בהנאה וכדברי הראב"ד והרשב"א הנ"ל דמ"ש ואידך שרי בהנאה קאמר:
(נז) וימכור כו'. כמש"ש ע"ד א':
(נח) ודוקא כו'. הרא"ש שם בשם הראב"ד אבל הרא"ש ורשב"א חולקין שם עליו וכנ"ל ססי"ט בהג"ה:
(נט) וכ"ז כו. כנ"ל סי"ד:
(ס) או ברזא כו'. בתוס' שם ד"ה ה"ג כו' וכנ"ל:
(סא) ואם הוא כו'. עבה"ג ודלא כר"ת בתוס' שם דמדמי ההוא ברזא למינקת:
(סב) ואם לא כו'. עתוס' ס' א' בד"ה אר"פ. אבל נגע בקילוח כו'. ושם ע"ב ב' סד"ה אמר להו. וניצוק דמיתסר כו':
(סג) היין כו'. כל בו בשם הראב"ד וכמש"ל סי' קכ"ו ס"ג ועש"ך בשם ב"י וב"מ בתוס' הנ"ל:
(סד) מגע כו'. עתוס' שם ד"ה ה"ג כו' ועבה"ג:
(סה) או. מרדכי והג"א סט"ו בד"ה ולכך הגלגל כו'. ועבודת כוכבים כו':
(סו) וכן אם כו'. וכמש"ש נ"ח ב' ג"כ בכחו שלא בכוונה כו':
(סז) וה"ה כו'. כנ"ל סי"ד בהג"ה:
(סח) ובזה"ז כו'. הג"א שם ס"ח ד"ה ושרי כו' וש"פ:
(סט) וה"ה כו'. כנ"ל ס"ז. ד"מ ועט"ז וש"ך:
(ע) יין שהיה כו'. משום כחו וכנ"ל וכמש"ל ר"ס קכ"ה:
(עא) נוד כו'. תוס' ס' א' ד"ה זיקא כו':
(עב) ברזא כו'. שם בתוס' הנ"ל:
(עג) חבית כו' ואם היין כו'. הרא"ש שם אההיא עובדא דחביתא דאיפקעה מכאן היה נראה לרשב"ם כו' והטור ועתוס' הנ"ל ד"ה זיקא ושם ב' ד"ה מעשה כו':
(עד) בידו אבל כו'. רצונו בזה לתרץ קושית ב"י דקאמר הרא"ש והטור שאם היה כו' בסכין כו' משמע דוקא בסכין ואח"כ כ' מיהו כו' ואח"כ כ' ואם אינו נוגע כו' וכמ"ש בב"י שם:
(עה) והרוצה כו'. הג"א שם ד"ה הרוצה כו':
(עו) עובד כוכבים כו'. תוס' נ"ח ב' ד"ה כתב כו' ומרדכי והג"א שם ס"י בד"ה מיהו כו':
(ליקוט) עובד כוכבים כו'. ערש"י ס"א א' ד"ה דקאזיל כו' דלמא נגע אבל בחמתו מותר וה"ה להכעיס וז"ל מרדכי סי' אלף שכ"ט וכ"כ ראבי"ה וז"ל היכא דזרק העובד כוכבים חפץ לבור או בחמתו אפילו קאזיל מיניה ומיניה שתפס בו מותר בשתיה כו' וכ"כ ר"ב פ"ב דחולין דמותר משום דאין אוסר דבר שאינו שלו היכא דלהכעיס קמכוין ר"ל כמ"ש שם מ"א א' ור"נ ור"ע ור"י אמרי אפילו למ"ד כו' ה"מ עובד כוכבים כו' (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |